מה זה Buyout (ביי-אאוט)?
לפעמים הדרך הכי טובה עבור שחקן וקבוצה להיפרד היא פשוט להסכים על זה. Buyout הוא הסכם הדדי שמאפשר לשחקן לוותר על חלק מהכסף המובטח לו כדי לצאת מיד לשוק החופשי - ולעיתים קרובות, ממש לפני הפלייאוף. במאמר הזה נסביר בדיוק איך זה עובד, מה זה דדליין ה-1 במרץ הקריטי לזכאות פלייאוף, ואילו קבוצות בכלל מורשות לחתום שחקן שהשתחרר כך.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 27 באוגוסט 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| מנגנון | הסכם הדדי - השחקן מוותר על חלק מהשכר המובטח, ומשתחרר מיד |
| דדליין זכאות לפלייאוף | 1 במרץ - צריך להשתחרר עד אז, לא לחתום עד אז |
| מגבלת איפרון על הקבוצה הקולטת | לא ניתן לחתום שחקן שחוזהו הקודם עלה על 15,044,000$ (2026/27) |
| השלכה על הקבוצה המשחררת | אפשרות ל-Stretch Provision - פריסת הכסף הנותר על יותר עונות |
מה זה Buyout (ביי-אאוט)?
הדוגמה המוכרת ביותר ממחישה איך זה נראה בשטח: ראסל ווסטברוק הגיע ליוטה ג'אז בפברואר 2023 כחלק מטרייד שלוש-קבוצות, קבוצה שמעולם לא התכוונה להשחיל אותו ברוטציה שלה - ובתוך ימים ספורים מהשחרור הוא כבר חתם עם לוס אנג'לס קליפרס. זה בדיוק המנגנון ש-Buyout מאפשר: השחקן מוותר מרצונו על חלק מהכסף שהובטח לו בחוזה המקורי, ובתמורה משתחרר באופן מיידי והופך לשחקן חופשי לגמרי (Unrestricted Free Agent) שיכול לחתום בכל קבוצה שהוא בוחר. זה שונה משחרור (Waive) רגיל: שם הקבוצה פשוט מוציאה שחקן מהרוסטר בלי שום משא ומתן, והשחקן עדיין זכאי למלוא הכסף שהובטח לו בחוזה המקורי. ב-Buyout יש הסכמה מראש על ויתור - זו בעצם עסקה, לא רק שחרור.
חשוב להבין: חוקי ה-CBA אוסרים על קבוצה "לחדש משא ומתן" על חוזה קיים ולהוריד את השכר הרשמי בו. הדרך היחידה להקטין את מה שהקבוצה בפועל משלמת היא משא ומתן על ההבטחה (Guarantee) בחוזה - כמה מהכסף שהיה אמור להיות מובטח השחקן בכלל יקבל. זו הסיבה שהתהליך תמיד עובר קודם דרך שחרור רשמי (Waive), לא דרך שינוי החוזה עצמו.
המספרים שמאחורי Buyout
Buyout במספרים
- 1 במרץ הדדליין להשתחרר כדי להיות זכאי לפלייאוף עם קבוצה חדשה
- 47 מיליון $ יתרת החוזה של ראסל ווסטברוק שעליה סוכם ה-Buyout מול יוטה, פברואר 2023
- 15,044,000$ סף השכר שמעליו קבוצה באיפרון לא יכולה לחתום שחקן משוחרר (2026/27)
- 15% האחוז המקסימלי מתקרת השכר שקבוצה יכולה "למתוח" (Stretch) על שחקן משוחרר
למה שחקן וקבוצה בכלל יסכימו לזה?
עבור קבוצה שכבר לא מתחרה על אליפות באותה עונה, שחקן ותיק ויקר שלא משחק הרבה דקות הוא לפעמים "משקל מת" על התקציב. Buyout מאפשר לה לשחרר את הרוסטר-ספוט ולשלם פחות ממה שהייתה משלמת בכל מקרה. עבור השחקן, זו הזדמנות לעזוב קבוצה שלא נלחמת על תואר ולהצטרף לקבוצה מתחרה אמיתית - לפעמים דווקא בשביל הכסף הנוסף שהיא יכולה להציע לו (מעבר למה שנשאר לו מהחוזה הישן), ולפעמים פשוט בשביל ההזדמנות לשחק בפלייאוף.
דדליין הפלייאוף - 1 במרץ
לפי הכללים שפירטה SI, הכלל הקריטי ביותר: כדי ששחקן יהיה זכאי לשחק בפלייאוף עם קבוצה חדשה, הוא חייב להשתחרר (להיות Waived) עד 1 במרץ - זה לא אומר שהוא חייב לחתום בקבוצה חדשה עד אז, רק שהוא חייב לצאת מהקבוצה הישנה שלו עד התאריך הזה. הוא יכול לחתום בקבוצה חדשה בכל שלב עד סוף העונה הסדירה ועדיין להיות זכאי לפלייאוף. שחקן שמשוחרר אחרי 1 במרץ יכול עדיין לחתום ולשחק בעונה הסדירה - אבל לא יהיה זכאי לפלייאוף באותה עונה עם הקבוצה החדשה. יוצא דופן אחד: שחקן על חוזה 10 ימים לא "משתחרר" במובן הרגיל כשהחוזה שלו פג - הוא פשוט הופך לחופשי, ולכן נשאר זכאי לפלייאוף גם אם זה קורה אחרי 1 במרץ.
מגבלת האיפרון על הקבוצה הקולטת
לא כל קבוצה יכולה לחתום כל שחקן אחרי Buyout. תחת ה-CBA הנוכחי, קבוצה שנמצאת מעל האיפרון הראשון או השני לא יכולה לחתום שחקן אחרי Buyout אם השכר בחוזה הקודם שלו (לפני השחרור) היה גבוה מ-15,044,000$ (עונת 2026/27) - בדיוק הסכום של חריגת האמצע ללא-משלמי-מס (Non-Taxpayer MLE). המספר הזה משתנה כל עונה יחד עם תקרת השכר, אז חשוב לבדוק את הגובה העדכני שלו לפני שמדברים על שחקן ספציפי. תוכלו לקרוא עוד על חריגת האמצע במאמר Mid-Level Exception.
מה קורה לקבוצה שמשחררת? (Stretch Provision)
קבוצה יכולה לבחור "למתוח" (Stretch) את מה שנשאר מהחוזה של שחקן שמשוחרר על פני יותר עונות, בסכום שנתי נמוך יותר - כדי להקל על תקרת השכר שלה בטווח הקצר, במחיר של לשלם עוד כמה עונות אחרי שהשחקן כבר לא איתה. לפי מילון המונחים של Hoops Rumors, הנוסחה הרשמית: הכסף הנותר מתחלק על פני מספר העונות שנותרו כפול 2, ועוד 1. יש הגבלה: קבוצה לא יכולה למתוח שחקנים בסכום שיעבור 15% מתקרת השכר של אותה עונה. זה נפרד לגמרי מהסכם ה-Buyout עצמו - זו רק דרך נוספת לקבוצה לנהל את ההשלכות התקציביות של השחרור. ההסבר המלא, כולל הדוגמה הגדולה בהיסטוריה (מילווקי ודמיאן לילארד, 2025), נמצא במאמר מהו Stretch Provision.
דוגמה מה-NBA: ג'בון קרטר עובר משיקגו לאורלנדו
לפי המעקב השוטף של Hoops Rumors אחרי שוק ה-Buyout של עונת 2026, דוגמה עדכנית ומדויקת למנגנון: בפברואר 2026, ג'בון קרטר שוחרר משיקגו בולס לפני דדליין ה-1 במרץ, ומיד לאחר מכן חתם עם אורלנדו מג'יק - קבוצה שנלחמת על מיקום גבוה יותר בטבלת המזרח. מכיוון שהוא השתחרר לפני הדדליין, הוא נשאר זכאי לשחק בפלייאוף עם מג'יק באותה עונה, גם אם הוא לא היה חלק מהרוסטר שלהם בתחילת העונה. אותו חודש בדיוק שוחררו והצטרפו לקבוצות חדשות גם קם ת'ומאס, ג'רמי סוצ'אן והיווד הייסמית' - עונת 2025/26 הייתה עונת Buyout פעילה במיוחד.
התבנית הזו חוזרת כל שנה בערך באותה תקופה: קבוצות שכבר לא מתמודדות על אליפות משחררות שחקנים ותיקים שרוצים הזדמנות אחרונה לרדוף אחרי טבעת, וקבוצות שכן נלחמות על מקום בפלייאוף מנצלות את זה כדי לחזק את הרוטציה בזול ברגע האחרון - בלי לוותר על בחירות דראפט או שחקנים בתמורה, כמו בטרייד רגיל.
למה שחקן מסכים לוותר על חלק משכרו? בדרך כלל כדי לקבל בחירה: הזדמנות לשחק בקבוצה שנלחמת על הפלייאוף במקום לסיים עונה בקבוצה שכבר ויתרה. הקבוצה, מצדה, חוסכת את שאר השכר ופותחת מקום בסגל, ולכן שני הצדדים מרוויחים. התנאי המרכזי הוא התזמון: רק מי ששוחרר לפני הדדליין ב-1 במרץ זכאי לשחק בפלייאוף עם הקבוצה החדשה, ולכן רוב הסכמי ה-Buyout נסגרים בשבועות שלפניו.
דוגמה נוספת ומוכרת: ראסל ווסטברוק ויוטה ג'אז (2023)
אחד המקרים המוכרים ביותר בהיסטוריה העדכנית: בפברואר 2023, ראסל וסטברוק הגיע ליוטה ג'אז כחלק מעסקת טרייד ענקית בת שלוש קבוצות (LA לייקרס, יוטה ומינסוטה, שכללה גם את מייק קונלי ודי'אנג'לו ראסל). יוטה מעולם לא התכוונה להשאיר אותו - הקבוצה הייתה באמצע תהליך בנייה מחדש סביב שחקנים צעירים, ולא סטארים ותיקים כמוהו. תוך ימים ספורים סוכם Buyout על יתרת החוזה שלו (כ-47 מיליון דולר), יוטה שחררה אותו רשמית ב-20 בפברואר 2023, והוא חתם מיד עם LA קליפרס. זו דוגמה מובהקת לתרחיש הראשון שהוזכר למעלה - קבוצה שמקבלת שחקן בטרייד רק כדי לשחרר אותו כמעט מיד, בלי כוונה אמיתית שישחק אצלה בכלל.
לאמרקוס אולדריג' הוא דוגמה נוספת לשימוש ב-Buyout. ב-2021 הוא סיכם עם סן אנטוניו על פרידה והצטרף לברוקלין, קבוצה שנחשבה למועמדת לאליפות, וכך קיבל הזדמנות לשחק בפלייאוף עם קבוצה שנלחמת על התואר.
בהסכם כזה השחקן מוותר על חלק מהשכר שנותר לו, והקבוצה מקבלת ביטחון שהיא לא תשלם את כל הסכום. גודל הוויתור נתון למשא ומתן, ותלוי במה שחשוב לשחקן: כסף או הזדמנות.
מנקודת מבט של הקבוצה, ה-Buyout פותח משרה בסגל ומאפשר לה להחתים שחקן חדש או לתת דקות לשחקנים צעירים. לכן קבוצות שמסיימות את העונה בתחתית הטבלה נוטות להסכים לכך בקלות רבה יותר.
מנקודת מבט של הקבוצה הקולטת, שחקן ששוחרר הוא תוספת ללא מחיר בטרייד, אבל קבוצות שנמצאות מעל האפרון השני מוגבלות בהחתמת שחקנים ששוחררו בשכר גבוה, ולכן לא כולן יכולות להשתמש במהלך.
כמו כל כלל, גם לכלל הזה יש מגבלות: הוא לא פותר בעיות כספיות של הקבוצה, ובסופו של דבר השחקן והקבוצה צריכים להסכים על תנאי שמתאים לשניהם.
הדוגמאות מראות שה-Buyout הוא תוצאה של הסכמה בין שני צדדים עם אינטרס משותף: הקבוצה רוצה לפנות מקום בסגל, והשחקן רוצה להמשיך לשחק במקום שבו יקבל תפקיד ותחרות. כשהאינטרסים האלה נפגשים, ההסכמה מהירה יחסית.
הביקורת: האם שוק ה-Buyout פוגע באיזון התחרותי?
המקרה של וסטברוק ממחיש בדיוק את הביקורת הנפוצה על השוק הזה: קבוצות בבנייה מחדש למעשה "מוכרות" שחקנים ותיקים ואיכותיים לקבוצות שכבר נלחמות על אליפות - כי שחקן ש-Buyout אחריו חופשי לחתום עם כל קבוצה, ורוב השחקנים האלה בוחרים דווקא במתמודדות מובילות. מבקרים בתקשורת הספורט טוענים שזה מטה את שדה הפלייאוף לטובת קבוצות שכבר חזקות וגם מסוגלות להציע תפקיד אטרקטיבי, בעוד שקבוצות קטנות בשוק לא מקבלות שום תמורה אמיתית בתהליך. מנגד, אפשר לטעון שזו בדיוק המערכת עובדת כמו שצריך - שחקן ותיק מקבל הזדמנות אמיתית להתחרות על אליפות במקום לבזבז עונה בקבוצה שממילא לא מתחרה.
מה ההבדל בין Buyout לשחרור (Waive) רגיל?
בשחרור רגיל, הקבוצה פשוט מוציאה שחקן מהרוסטר - היא עדיין חייבת לו את מלוא השכר המובטח בחוזה, בלי שום ויתור מצדו. ב-Buyout יש הסכמה הדדית מראש: השחקן מוותר על חלק מהכסף המובטח לו כדי לזרז את התהליך ולהבטיח שהוא באמת יצא לשוק החופשי מהר - במקום לחכות שהקבוצה תשחרר אותו בלי שום תמורה נגדית. בשני המקרים הפעולה הרשמית מול הליגה היא אותו דבר (Waiver), אבל ה-Buyout הוא ההסכם הפרטי שקדם לה.
מה חשוב לזכור?
- Buyout הוא הסכם הדדי - השחקן מוותר על חלק מהשכר המובטח, ובתמורה משתחרר ויכול לחתום בכל קבוצה
- הדדליין הקריטי הוא 1 במרץ - השחקן חייב להשתחרר עד אז כדי להיות זכאי לפלייאוף, לא חייב לחתום מחדש עד אז
- קבוצות מעל האיפרון הראשון או השני לא יכולות לחתום שחקן שהחוזה הקודם שלו עלה מעל שווי חריגת האמצע (15,044,000$ בעונת 2026/27)
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 27 באוגוסט 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: מה זה Buyout (ביי-אאוט)?) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.