דנוור נאגטס - הכנה לעונת 2026-27

דנוור נאגטס נכנסת לעונת 2026-27 עם השאלה שמלווה אותה כבר כמה עונות: יש לה את השחקן הכי טוב בליגה, אז למה זה לא מספיק? הקבוצה סיימה את עונת 2025/26 עם מאזן מכובד של 54-28 - מקום 3 במערב - בעונתו המלאה הראשונה של דייויד אדלמן כמאמן ראשי, רק כדי להיעצר בהדחה מוקדמת ומפתיעה בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול מינסוטה טימברוולבס. במדריך הזה נעבור על הסגל, מה קרה בקיץ, החוזקות והחולשות, ולמה כדאי לעקוב אחרי הבריאות של ג'מאל מארי ואהרן גורדון יותר מכל נתון אחר.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 23 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מה קרה לנאגטס בעונה הקודמת?

דנוור נאגטס סיימה את עונת 2025/26 עם מאזן של 54-28 - מקום 3 במערב - בעונתו המלאה הראשונה של דייויד אדלמן כמאמן ראשי. זו הייתה עונה סבירה בכל קנה מידה, מונעת כרגיל על ידי עונה נוספת ברמת MVP של ניקולה יוקיץ' - אבל היא הסתיימה מוקדם ומכאיב: הפסד 4-2 בסיבוב הראשון של הפלייאוף למינסוטה טימברוולבס, קבוצה שדנוור הייתה אמורה, על הנייר, לגבור עליה.

ההדחה המוקדמת חידדה שאלה שמלווה את דנוור כבר כמה עונות: יש לה את השחקן הטוב בליגה, אבל האם יש לה מספיק סביבו כדי לחזור לרמת האליפות של 2023? מינסוטה ניצלה בדיוק את הפער הזה - עומק סגל, גיבוי הגנתי, ותחלופה שדנוור לא הצליחה למצוא לה מענה מלא בסדרה.

סגל נאגטס לקראת עונת 2026-27

הליבה שסיימה את הפלייאוף נשארה כמעט שלמה, אבל הרוטציה מסביבה עברה שיפוץ משמעותי בקיץ:

מה שבולט בטבלה: זו קבוצה שבנויה סביב שני ציר-גיל שונים לגמרי - הליבה הוותיקה (יוקיץ', מארי, גורדון, דירוזן ה-36, בטום ה-37) לצד קבוצה קטנה של שחקנים צעירים (הולמס השני, ספנסר ג'ונס, סטרות'ר) שאמורים לספק עומק זול. אין כמעט "אמצע" בטבלת הגילאים - וזה בדיוק סוג ההרכב שמקשה לנהל עומס לאורך עונה ארוכה.

הכוכב הגדול של נאגטס

ניקולה יוקיץ' הציג בעונת 2025/26 עוד עונה כמעט בלתי-אנושית: 27.7 נקודות, 12.9 ריבאונדים ו-10.7 אסיסטים בממוצע, על 56.9% קליעה מהשדה ו-38.0% משלוש - שילוב של נפח, יעילות ויצירה שאין לו כמעט מקבילה בהיסטוריה של המשחק. הוא לא רק הסקורר הראשי של הקבוצה - הוא גם מחלק הכדור המרכזי שלה, ולעיתים קרובות גם הריבאונדר הכי טוב שלה באותו משחק בדיוק.

מה שמייחד את יוקיץ' הוא הדרך שבה הוא מפרק הגנות: לא באמצעות מהירות או קפיצה, אלא באמצעות קריאת משחק וטכניקת פוסט שלא מפסיקה להשתפר. הוא יכול לקלוע משלוש, למסור מעבר לגוף מגן, ולהוביל התקפה מהירה אחרי ריבאונד הגנתי בעצמו - שלושה דברים ששחקן על-גובה בודד כמעט אף פעם לא עושה יחד ברמה הזו.

השאלה סביבו אינה יכולת - היא כבר מוכחת שלוש פעמים בתואר ה-MVP ופעם אחת באליפות NBA (2023). השאלה היא כמה עוד דנוור יכולה לבנות סביבו לפני שהחלון נסגר: הוא כבר בן 31, וכל עונה שמסתיימת בהדחה מוקדמת היא עונה שמבזבזת עוד שנה מהתקופה שבה הוא בשיאו.

ההשפעה של יוקיץ' נמדדת לא רק במספרים אלא גם בהתנהגות היריבות: מאמנים מכינים תוכנית שלמה כדי לעצור אותו, והוא עדיין מוצא פתרונות. כשקבוצה בנויה סביב שחקן שמחליט את הקצב ואת ההתקפה, כל השאר מתאימים את עצמם אליו, וזה מסביר למה דנוור נראית טוב כשהוא על המגרש ושונה לגמרי כשהוא נח.

בהקשר של העונה, השאלה היא איך מחלקים את העומס: כל פתרון שמקל על יוקיץ' בלי לפגוע ביעילות ההתקפה, למשל ספסל שיודע ליצור, חשוב במיוחד לקראת הפלייאוף, ולכן ההחלטות על הרוטציה יהיו חלק מהסיפור של דנוור.

השחקנים המובילים של נאגטס

ג'מאל מארי הוא השותף הוותיק ביותר של יוקיץ' בסגל, והכימיה ביניהם בפיק אנד רול נשארת אחת הנשקים המסוכנים ביותר בליגה. עם 25.4 נקודות, 7.1 אסיסטים ו-43.5% קליעה משלוש בעונת 2025/26, מארי הוכיח שוב שכשהוא בריא, הוא אחד הקלעים הקרים ביותר בפלייאוף בליגה - הבעיה ההיסטורית שלו היא בדיוק המילה "בריא": היסטוריית פציעות ברך (כולל קרע ב-ACL) ממשיכה ללוות אותו.

אהרן גורדון הוא המגן הרב-תכליתי של הקבוצה - השחקן שמקבל את המשימה הקשה ביותר בהגנה כמעט בכל משחק, לצד סיומים אתלטיים בטרנזישן. גם הוא סבל מבעיות זמינות (36 משחקים בלבד בעונה הסדירה), אבל כשהוא על המגרש, הקליעה המשופרת שלו משלוש (38.9%) הופכת אותו מהגנה בלבד לאיום התקפי אמיתי.

קמרון ג'ונסון הצטרף לדנוור בקיץ 2025 בעסקה שהחזירה אותו תמורת מייקל פורטר ג'וניור - שדרוג רעיוני-בריאותי, לא רק כדורסלי: ג'ונסון קולע 43.0% משלוש והרבה יותר עקבי בזמינות מהשחקן שהוא החליף. בעונת הבכורה שלו בדנוור הוא סיפק בדיוק את מה שציפו ממנו - קלע 3&D אמין לצד יוקיץ' ומארי.

דמאר דירוזן, שהצטרף בקיץ 2026 בחוזה מינימום ותיק, מביא לחדר ההלבשה 17 עונות ניסיון ואמצע-טווח מהטובים בדורו - אבל בגיל 37, השאלה היא כמה ממנו נשאר, ואיך הוא משתלב הגנתית לצד ליבה שכבר לא הכי צעירה בליגה.

מי שרוצה להעריך את הסיכויים של נאגטס לקראת 2026-27 צריך לשאול שאלה אחת: האם יש למערכת של אדלמן מספיק איכות הגנתית מסביב ליוקיץ' כדי להתמודד עם קבוצות פיזיות כמו מינסוטה? ההימור על הליבה הקיימת הגיוני, אבל הוא דורש התקדמות פנימית של שחקנים צעירים, ולא כל קבוצה מצליחה לייצר אותה בעונה אחת.

אילו שינויים ביצעה נאגטס בקיץ?

אחרי הדחה מוקדמת ומאכזבת, דנוור לא ביצעה מהפכה - אבל כן שינתה משמעותית את הרוטציה סביב הליבה. הקבוצה שלחה את פייטון ווטסון לקליבלנד באוגוסט 2026, כחלק מעסקה רב-קבוצתית (עם קליפרס וויזארדס) - ותיק ווטסון, כנף-הגנה איכותית שקלעה 41.1% משלוש בעונתה האחרונה בדנוור, חתם עם קליבלנד על חוזה חדש של 4 שנים ב-88 מיליון דולר. בנוסף עזבו טים הרדוואי ג'וניור (למיאמי) וג'ונאס ולנצ'יונאס.

במקומם הגיעו דמאר דירוזן בחוזה מינימום ותיק, ו-מרווין בגלי השלישי - שני שחקנים ותיקים בעלות נמוכה יחסית, לא תחליפים ישירים ליכולות שאבדו. דנוור גם שימרה שחקנים מרכזיים: החתימה מחדש את טייוס ג'ונס, והתאימה הצעת Offer Sheet שהגישה אוקלהומה סיטי לספנסר ג'ונס כדי לשמור עליו בסגל.

בצד המאמנים, זו העונה השנייה של דייויד אדלמן - בנו של המאמן הוותיק ריק אדלמן - כמאמן הראשי, אחרי שעלה מתפקיד עוזר ב-2025 בעקבות פיטורי מייקל מלון. הפילוסופיה שלו - התקפה סביב יוקיץ' עם תנועת כדור מתמדת - היא בדיוק מה שהפך את דנוור להתקפה מהטובות בליגה, אבל עונת הבכורה המלאה שלו הסתיימה בהדחה מוקדמת שמעמידה אותו כבר עכשיו בפני מבחן שני.

ההימור של דנוור ברור: לא לפרק את מה שעבד (יוקיץ', מארי, גורדון, ג'ונסון), אלא להוסיף עומק זול סביבם ולתת לאדלמן עוד עונה כדי לתקן את מה שהשתבש מול מינסוטה. זה הימור זהיר, לא מהפכני - וזה בדיוק מה שהופך את השאלה "האם זה מספיק?" לרלוונטית כל כך לקראת 2026-27.

החלק שהוא באמת צריך לתקן הוא ההגנה: דנוור סיימה את עונת 2025/26 במקום 21 בליגה מבחינת Defensive Rating (117.4), ובדיוק שם מינסוטה תקפה אותה בסדרה - עומק ותחלופה הגנתית שדנוור פשוט לא הייתה לה. אדלמן בנה זהות התקפית ברורה סביב יוקיץ', אבל בלי שיפור מקביל בצד השני של המגרש, אותה חולשה בדיוק תחזור להכריע משחקים קריטיים גם ב-2026-27.

אפשר לראות שהמשימה של אדלמן כפולה: לשמר את ההתקפה שעובדת, ולבנות ליד יוקיץ' הגנה שתעמוד בסדרות מול קבוצות פיזיות. אלה שתי משימות שמושכות לכיוונים שונים, כי שחקנים שמצטיינים בהגנה לא תמיד מתאימים לסגנון ההתקפה המבוסס על תנועת כדור, ולהפך. דנוור הוכיחה בעבר שהיא יודעת לבנות סביב יוקיץ' סגל מנצח, ולכן ההימור על המשכיות הגיוני, אבל הוא דורש הוכחה בפועל.

אם ההגנה תשתפר מעט והעומק יישאר בריא, החלון של הקבוצה נשאר פתוח; אם לא, השאלה כמה זמן אפשר להישען על כוכב אחד תהפוך דחופה יותר.

מה החוזקות של נאגטס?

מה החולשות של נאגטס?

מה נאגטס צריכה לעשות כדי להשתפר?

המצב הכספי של דנוור מגביל: הקבוצה נמצאת מעל תקרת השכר ומעל קו מס המותרות כבר כמה עונות ברציפות, מה שמצמצם את היכולת שלה לבצע שדרוגים משמעותיים דרך שוק החופשיים - רוב התוספות האפשריות מגיעות מטריידים או מחוזי מינימום, בדיוק כמו דירוזן ובגלי בקיץ הזה.

לכן השיפור האמיתי צריך להגיע מבפנים: בריאות מלאה לאורך עונה שלמה למארי ולגורדון, התבססות של קמרון ג'ונסון כאופציה שלישית עקבית, וקפיצת התפתחות מהשחקנים הצעירים יותר (הולמס השני, ספנסר ג'ונס). דנוור לא תשדרג את הסגל באמצע העונה בקלות - היא צריכה שהסגל הקיים ישתפר עצמאית.

אחרי מה כדאי לעקוב בנאגטס השנה?

מעבר לזה, כדאי לעקוב גם אחרי: איך קמרון ג'ונסון משתלב בתפקיד קבוע לאורך עונה שלמה (לא רק חלקית כמו ב-2025/26); כמה דירוזן ה-36 עדיין תורם התקפית מול הגנתית; וההתפתחות של דארון הולמס השני כגיבוי סנטר אמיתי ליוקיץ'.

מה צריך לקרות כדי שהעונה תהיה מוצלחת?

1. ג'מאל מארי ואהרן גורדון צריכים לשחק עונה מלאה יחסית - שילוב הכוחות המלא שלהם עם יוקיץ' הוא מה שמבדיל בין קבוצת פלייאוף רגילה לקבוצת אליפות.
2. קמרון ג'ונסון צריך להתבסס כאופציה שלישית עקבית - ולא רק תוספת נחמדה מהספסל.
3. ההגנה חייבת להשתפר בקטעים קריטיים - בדיוק המקום שבו מינסוטה ניצחה את דנוור בסיבוב הראשון.
4. הרוטציה הצעירה (הולמס השני, ספנסר ג'ונס) צריכה לתרום דקות אמיתיות - כדי להוריד עומס מהוותיקים לאורך עונה ארוכה.

למה לצפות מנאגטס בעונת 2026-27?

התקרה

התקרה של דנוור נשארת אחת הגבוהות במערב, בזכות שילוב נדיר: יוקיץ' עדיין בשיא כוחו, ולצדו ליבה (מארי, גורדון) שכבר הוכיחה שהיא יודעת לנצח אליפות. כשהשלושה בריאים יחד, אין קבוצה שרוצה לפגוש את דנוור בפלייאוף. אם קמרון ג'ונסון ממשיך להתבסס והצעירים תורמים דקות איכותיות, אין סיבה מובנית שדנוור לא תחזור לרמת מועמדת רצינית לגמר המערב.

הרצפה

הרצפה קשורה ישירות לחולשות הכי אמיתיות של הקבוצה: עוד עונת פציעות למארי או לגורדון, או המשך הבעיות ההגנתיות שחשפה מינסוטה, עלולים להשאיר את דנוור בדיוק במקום שבו הייתה ב-2026 - קבוצת פלייאוף טובה עם כוכב עולמי, שמפסידה מוקדם יותר משהיא צריכה. הימור סביר: דנוור תישאר קבוצת פלייאוף איתנה במערב, אבל החזרה לגמר NBA תלויה בדיוק בשאלות הבריאות וההגנה שכבר זוהו.

ההימור שלנו: כ-49 ניצחונות, מקום רביעי במערב, וניצחון בסדרת פלייאוף אחת לפחות - אבל לא חזרה לגמר NBA, בגלל בעיות בהגנה שכבר נחשפו בשנה שעברה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 23 בספטמבר 2026

שאלות נפוצות