האם השלשות שינו את ה-NBA?

בשנות ה-80 קבוצת NBA ממוצעת ניסתה 3.5 זריקות שלוש למשחק - כמעט שולי סטטיסטי. היום, בשנות ה-2020, הממוצע עומד על 34.5. זו לא מגמה - זו מהפכה שלמה בדרך שבה משחקים כדורסל, ובמאמר הזה נסביר מאיפה היא הגיעה: מההיסטוריה של קו השלוש, דרך החישוב הסטטיסטי הפשוט שמאחורי הערך שלו, ההשפעה שסטף קרי ודורו הביאו על המשחק, מקרה המבחן הקיצוני של יוסטון רוקטס ו'מוריבול' - ועד מה השלוש 'הרג' בדרך ואיפה זה עומד היום, כולל שיא חדש שנשבר ממש לאחרונה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 25 באוגוסט 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מהפכת השלוש במספרים

זו לא רק עלייה כמותית בניסיונות - זה שינוי פילוסופי מלא בבחירת זריקות. לפי התיעוד בוויקיפדיה, יוסטון רוקטס, בעונת 2017/18, הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שניסתה יותר זריקות שלוש מזריקות שתיים לאורך עונה שלמה - מהלך שנחשב מטורף כשהתחיל, והיום כמעט שגרתי. לפי הדיווח של CBS Sports, באותה עונה בדיוק רוקטס גם קבעה שיא הפוך: 27 ניסיונות שלוש רצופים שהוחטאו במשחק פלייאוף אחד, השיא השלילי בהיסטוריה - תזכורת לכך שהאסטרטגיה הזו יכולה גם להתפוצץ בפרצוף כשהיא לא עובדת.

איך זה התחיל

קו השלוש נכנס לליגה בעונת 1979/80, בהשראת ליגות מתחרות שכבר השתמשו בו קודם - אותה עונה שבה גם לארי בירד התחיל את הקריירה שלו בבוסטון. בשנים הראשונות כמעט לא השתמשו בו: קבוצות ראו בו תוספת נדירה לתפריט ההתקפי, לא כלי אסטרטגי, כי טרם הפנימו את הערך הסטטיסטי הפשוט שמאחוריו - שזריקה שנכנסת מרחוק שווה נקודה נוספת על אותו מאמץ בדיוק. השינוי האמיתי לא הגיע מכלל חדש, אלא מהבנה סטטיסטית שלקח לליגה כשני עשורים לאמץ.

כניסת קו השלוש לליגה	1979/80
ממוצע ניסיונות שלוש לליגה אז	2.8 למשחק
תחרות זריקות השלוש הראשונה אי-פעם	1986 - לארי בירד
השיא האישי של בירד בעונה אחת	98 (1987/88)

לפי התיעוד ההיסטורי של HISTORY.com, הליגה המתחרה שהזכרנו היא ה-ABA (איגוד הכדורסל האמריקאי), שהוקמה ב-1967 והשתמשה בקו השלוש כבר מהעונה הראשונה שלה, כחלק מסגנון משחק פתוח ומהיר יותר. כשה-ABA התמזגה לתוך ה-NBA ב-1976, ארבע מקבוצותיה - סן אנטוניו ספרס, דנוור נאגטס, אינדיאנה פייסרס וניו יורק נטס (כיום ברוקלין נטס) - הצטרפו ל-NBA, שגדלה בכך ל-22 קבוצות. אבל לקח לליגה המאוחדת עוד שלוש עונות נוספות עד שאימצה בעצמה את קו השלוש.

המספרים בטבלה מראים כמה צנועה הייתה ההתחלה: 2.8 ניסיונות למשחק בממוצע. הליגה הייתה חשדנית, ושחקנים ומאמנים רבים ראו בשלשה זריקה נדירה ומסוכנת. בעונות האחרונות קבוצות זורקות יותר מפי 10 ניסיונות למשחק, ולכן השינוי שהתחיל כניסוי של הליגה הפך לעמוד השדרה של ההתקפה המודרנית.

אפשר לראות בכל זה מקרה קלאסי של חדשנות שמחכה לאישור: הקו היה קיים, אבל היה צריך לעבור זמן, ושחקנים שבוחרים להשתמש בו, כדי שהליגה תבין את הערך שלו. הנתון הצנוע בטבלה אינו מעיד על חוסר יכולת של השחקנים אלא על כך שהמשחק עוד לא נבנה סביב הזריקה, והשינוי הגדול הגיע כשמאמנים ואנליסטים התחילו לחשב את הערך המתמטי של כל זריקה.

החישוב שמאחורי המהפכה

הרעיון במרכז "המהפכה האנליטית" פשוט להפליא: לא כל הזריקות שוות באותה מידה, אז אי אפשר לשפוט אותן רק לפי אחוז קליעה רגיל. זריקת שלוש שנכנסת ב-35% מהניסיונות מניבה בממוצע 1.05 נקודות לכל ניסיון (0.35 × 3), לעומת זריקה משתיים שנכנסת אפילו ב-50% - שמניבה רק נקודה אחת לכל ניסיון (0.50 × 2). במילים אחרות: זריקת שלוש בינונית יכולה להיות "יעילה" יותר מזריקת שתיים טובה. זה ההיגיון שמאחורי מדד ⁦eFG%⁩ (הרחבה במאמר ⁦eFG%⁩ - אחוזי קליעה מתוקננים), וגם הסיבה שקבוצות עברו להעדיף שתי אזורים בלבד על המגרש: מתחת לסל (קליעה גבוהה) וקו השלוש (ערך גבוה) - ולוותר כמעט לגמרי על אזור האמצע, שבו הזריקה גם קשה יחסית וגם שווה פחות נקודות.

סטף קרי והדור ששינה הכל

אין דמות אחת שמזוהה עם המהפכה יותר מסטף קרי. לפי הנתונים המתועדים ב-StatMuse, בעונת 2015/16 הוא קלע 402 שלשות - שיא כל הזמנים לעונה אחת, ועד היום השחקן היחיד שעבר את רף ה-400 (ראו קישור לעמוד השיאים בתחתית העמוד). אבל ההשפעה של קרי לא הייתה רק במספרים האישיים שלו - היא הייתה בכך שהוא הוכיח, מול קהל של מיליונים, שקבוצה יכולה לבנות זהות התקפית שלמה סביב זריקת שלוש בנפח עצום ולנצח איתה אליפויות. קבוצות אחרות ראו את התוצאה וחיקו את המודל, וזה מה שהפך מגמה סטטיסטית שקטה למהפכה גלויה לעין. אפשר לראות את הנתונים המלאים שלו בעמוד השחקן של סטף קרי.

מקרה מבחן: יוסטון רוקטס ו"מוריבול"

לפי הפרופיל שפרסם NBA.com לחזון שלו, אם קרי היה הפנים של המהפכה, דריל מורי - מנג'ר הכללי של יוסטון רוקטס מ-2007 - היה המוח שמאחוריה. מורי בנה אסטרטגיה קיצונית שנקראה בלעג ובהערכה כאחד "מוריבול" (Moreyball): הקבוצה שלו כמעט ולא זרקה מהאמצע בכלל - רק משלוש, או מקרוב מאוד לסל (אזור "מוגן" מתחת לסל). ההיגיון זהה לחלוטין לזה שהוסבר למעלה: זריקת שלוש ממוצעת שווה יותר מזריקת אמצע טובה, אז למה לבזבז ניסיונות על האזור שבאמצע?

השיא הגיע בעונת 2017/18: יוסטון, בהובלת ג'יימס הארדן שזכה ב-MVP באותה עונה, הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שניסתה יותר זריקות שלוש מזריקות שתיים במהלך עונה שלמה. האסטרטגיה הקיצונית של רוקטס הוכיחה, יותר מכל קבוצה אחרת, שאפשר לבנות הצלחה אמיתית סביב היגיון סטטיסטי טהור - לא רק סביב כישרון.

ניסיונות שלוש למשחק (ממוצע)	43.2 (הגבוה בליגה)
ניצחונות בעונה	65 (שיא הקבוצה)
MVP העונה	ג'יימס הארדן
מנג'ר הכללי של השנה	דריל מורי

אבל האסטרטגיה הקיצונית גם התנקמה בהם: במשחק 7 של גמר הקונפרנס המערבי 2018 מול גולדן סטייט ווריורס, רוקטס פספסה 27 ניסיונות שלוש ברציפות - שיא כל הזמנים בפלייאוף - בדרך להפסד 101-92, אחרי שהובילה ב-15 נקודות באותו משחק. הקבוצה שנבנתה כולה סביב זריקת השלוש גילתה בערב אחד עד כמה שברירי יכול להיות מודל שתלוי כל כך בקליעה מטווח רחוק.

הדוגמה מראה שני צדדים של אותה אסטרטגיה. מבחינה מתמטית שלשה שווה יותר מזריקת ביניים באותו אחוז הצלחה, ולכן ההימור משתלם לאורך עונה. אבל סדרה של שבעה משחקים נותנת להגנה זמן להתאים את עצמה, וכשהקליעה נכשלת אין תוכנית חלופית. זו הסיבה שהקבוצות המודרניות מחפשות איזון בין שלשות לאיום מחוץ לקשת.

המסקנה היא שאסטרטגיה מבוססת מתמטיקה צריכה גם מנגנון גיבוי: קבוצה שמסתמכת על אותו סוג זריקה בכל משחק חשופה לערב שבו הזריקות אינן נכנסות, ולכן גם קבוצות שחיות מהשלוש משלבות בדרך כלל איום נוסף.

מה השלוש "הרג" בדרך

למהפכה יש גם מבקרים, ולא בלי סיבה. זריקת האמצע (Mid-Range) - פעם הנשק החתוך ביותר של כוכבי-על כמו מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט - כמעט נעלמה מהמשחק המודרני, כי היא פשוט לא משתלמת סטטיסטית ביחס לסיכון. חלק מהקהל והפרשנים מתגעגעים למגוון הסגנונות שהיה קיים כשקבוצות לא כולן "מדברות" את אותה שפה התקפית. יש גם ביקורת אסתטית: משחקים שנראים דומים מדי זה לזה, עם אותה תבנית זריקות בכל קבוצה בליגה. זו לא מחלוקת שיש לה תשובה "נכונה" אחת - היא תלויה בטעם, לא רק בנתונים.

איפה זה עומד היום

לפי הפירוט של Fadeaway World למגמה על פני עשורים, המגמה לא נעצרה - היא רק המשיכה להתרכז אצל יותר ויותר קבוצות, וממשיכה לשבור שיאים. לפי הדיווח של CBS Sports על השיא, בוסטון סלטיקס, האלופה המכהנת, מנסה בעונת 2024/25 כ-48 זריקות שלוש למשחק בממוצע - לא רק המספר הגבוה בליגה באותה עונה, אלא השיא הגבוה ביותר בהיסטוריה מכל קבוצה, בכל עונה. קבוצות שמנסות פחות מ-30 שלשות למשחק היום נחשבות כבר לחריגות ביחס לממוצע הליגה, לא הפוך כמו לפני עשור. השאלה שמעסיקה כיום את הליגה היא לא אם השלוש ישאר מרכזי, אלא אם יש גבול עליון טבעי לכמות הניסיונות - או שהמספרים ימשיכו לטפס גם בעשור הבא.

מה חשוב לזכור?

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 25 באוגוסט 2026

שאלות נפוצות