ההיסטוריה של ניו יורק ניקס
ניו יורק ניקס היא אחת משתי קבוצות הליגה הראשונה שנשארו בעיר שבה נוסדו ב-1946, וב-2026 היא זכתה באליפות השלישית שלה, הראשונה מאז 1973. בסך הכול שיחקה תשעה גמרים, שישה מהם הסתיימו בהפסד, ובין העשורים שלה יש תקופות של הצלחה גדולה לצד שנים רזות במיוחד. במאמר נעבור על 80 השנים של הקבוצה לפי תקופות, נראה את כל הגמרים, את היריבויות הגדולות ואת עונות הקבוצה בכל עשור, ונבדוק איך נבנו הקבוצות הטובות ולמה כל כך הרבה מהן התפרקו. נבדוק איך השפיעו ההנהלה והדראפט על כל תקופה, מה צפוי לקבוצה בעונת 2026/27, ונסיים בהערכה של מקומה בהיסטוריה של הליגה.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: · למה לסמוך על המידע הזה?



הלוגואים ההיסטוריים נלקחו מ-Wikimedia Commons, מקבצים שסומנו שם כנחלת הציבור: 1967 (אלטרנטיבי), 1968 (אלטרנטיבי). הרשימה אינה מכסה את כל התקופות.
| הוקמה | 1946, אחת מקבוצות ה-BAA הראשונות |
| אליפויות | 3: 1970, 1973 ו-2026 |
| גמרים | 9 הופעות, 6 הפסדים |
| מאזן כולל | 3,084-3,196 עד 11.11.2026 |
| מאמן נוכחי | מייק בראון, מאז 2025 |
| בית | מדיסון סקוור גארדן, מאז 1968 |
הסיפור בקצרה: מה צריך לדעת על ההיסטוריה של הניקס
ניו יורק ניקס היא אחת משתי הקבוצות מהליגה הראשונה, יחד עם בוסטון, ששיחקו מאז 1946 באותה עיר. שלוש עובדות מסכמות את מה שמעבר למספרים:
- שלוש אליפויות בתוך 56 שנה. ב-1970, ב-1973 וב-2026. בין האליפות השנייה לשלישית עברו 53 שנים, ובתוכן שני גמרים שהסתיימו בהפסד, ב-1994 וב-1999.
- תשעה גמרים, כולם מול ארבע יריבות. חמישה מהם מול הלייקרס, שניים כשהקבוצה שיחקה במיניאפוליס ושלושה אחרי המעבר ללוס אנג'לס, וגם גמרים מול רוצ'סטר, יוסטון וסן אנטוניו.
- מאזן כולל מתחת ל-50%. עד 11.11.2026: 3,084 ניצחונות ו-3,196 הפסדים, כ-49.1%, ו-47 הופעות בפלייאוף ב-80 עונות שהושלמו.
השם הוא קיצור של Knickerbockers, הכינוי שניתן להולנדים הראשונים בניו יורק, והבית הוא מדיסון סקוור גארדן, ה"גארדן", שבו משחקת הקבוצה מ-1968. המאמר עובר על ההיסטוריה לפי תקופות, מהקמת הליגה ועד אליפות 2026 בהובלת ג'יילן ברונסון, ומנסה להסביר איך קבוצה בלב השוק הגדול בארצות הברית ניצחה כל כך מעט. על הצד השני של שתי האליפויות הראשונות כתבנו במאמר על ההיסטוריה של הלייקרס, ועל הקבוצה הנוכחית בהכנה לעונת 2026/27.
איך מחלקים 80 שנה
חילקנו את ההיסטוריה לפי נקודות מפנה: סיום תקופת ליפצ'יק ב-1956, מינוי הולצמן ב-1967, ירידת הקבוצה ב-1977, הגעת יואינג ב-1985, מינוי ריילי ב-1991, עזיבת יואינג ב-2000, הגעת אנתוני ב-2011, מינוי תיבודו ב-2020 ואליפות 2026. החלוקה היא שלנו, והמאזנים מחושבים מטבלת הזכיינית:
| תקופה | שנים | עונות | מאזן | אליפויות | גמרים | פלייאוף | שמות מרכזיים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ליפצ'יק ושלושה גמרים | 1946/47 עד 1955/56 | 10 | 368-286 | 0 | 3 | 10 | ג'ו ליפצ'יק, קארל בראון, סוויטווטר קליפטון |
| שנים רזות | 1956/57 עד 1966/67 | 11 | 328-523 | 0 | 0 | 2 | וויליס ריד (מ-1964), דיק מקגוויר, קארל בראון |
| הולצמן ושתי אליפויות | 1967/68 עד 1976/77 | 10 | 481-339 | 2 | 3 | 8 | ריד, פרייז'ר, דהבושיר, ברדלי, מונרו, הולצמן |
| הקריסה | 1977/78 עד 1984/85 | 8 | 311-345 | 0 | 0 | 4 | ברנרד קינג, הובי בראון, הולצמן (חזרה) |
| יואינג מגיע | 1985/86 עד 1990/91 | 6 | 221-271 | 0 | 0 | 4 | פטריק יואינג, ריק פיטינו, צ'ארלס אוקלי |
| ריילי, ואן גאנדי ושני גמרים | 1991/92 עד 1999/00 | 9 | 447-259 | 0 | 2 | 9 | יואינג, ג'ון סטארקס, פט ריילי, ג'ף ואן גאנדי |
| עשור של אכזבות | 2000/01 עד 2010/11 | 11 | 369-533 | 0 | 0 | 3 | אייזיה תומאס, אמארה סטודמאייר, מייק ד'אנטוני |
| אנתוני, לין והנפילה | 2011/12 עד 2019/20 | 9 | 274-432 | 0 | 0 | 2 | כרמלו אנתוני, ג'רמי לין, קריסטפס פורזינגיס |
| תיבודו וברונסון | 2020/21 עד 2024/25 | 5 | 226-174 | 0 | 0 | 4 | ג'יילן ברונסון, ג'וליוס רנדל, טום תיבודו |
| האליפות השלישית | 2025/26 עד היום | 2 | 59-34 | 1 | 1 | 1 | ברונסון, טאונס, מייק בראון |
מקור: חישוב של האתר מטבלת הזכיינית ב-Basketball Reference, נבדק ב-12.11.2026. התקופה האחרונה כוללת את 11 המשחקים הראשונים של 2026/27 (6-5), ושורת "פלייאוף" סופרת עונות שבהן הקבוצה הגיעה לפלייאוף. הסכום של כל התקופות הוא 3,084 ניצחונות ו-3,196 הפסדים.
הייסוד: 1946 ושלושה גמרים בשלוש שנים
ב-6 ביוני 1946 נוסדה במלון קומודור בניו יורק ליגת BAA, ונד אירייש, נשיא מדיסון סקוור גארדן, קיבל את הזכיינית של העיר. ב-1 בנובמבר 1946 ניצחו הניקס 68-66 את טורונטו האסקיז בטורונטו, במשחק הראשון בתולדות הליגה. בעונה הראשונה הם סיימו 33-27, ניצחו ברבע הגמר ונסחפו בחצי הגמר. ב-1949/50 התמזגה הליגה עם ה-NBL ונולדה ה-NBA.
הקבוצה בנתה את שמה תחת ג'ו ליפצ'יק, שהגיע ב-1947 וניהל אותה עד ינואר 1956. ב-1950 חתם אצלה סוויטווטר קליפטון, השחקן השחור הראשון שחתם על חוזה עם קבוצת NBA. ב-1950/51, 1951/52 ו-1952/53 הגיעו הניקס לשלושה גמרים רצופים ובסך הכול ניצחו 120 משחקים והפסידו 82.
| גמר | יריבה | תוצאה | איך הסתיים |
|---|---|---|---|
| 1951 | רוצ'סטר רויאלס | 3-4 | פיגור 0-3, שלושה ניצחונות ברצף והפסד 75-79 במשחק 7 ברוצ'סטר |
| 1952 | מיניאפוליס לייקרס | 3-4 | הפסד 65-82 במשחק 7 במיניאפוליס |
| 1953 | מיניאפוליס לייקרס | 1-4 | ניצחון 96-88 במשחק 1 ואז ארבעה הפסדים ברצף, בהם 71-73 ו-69-71 בהפרש של שתי נקודות |
מקור: Basketball Reference, תוצאות הגמרים. במשחק 2 בגמר 1953 הפסידו הניקס 71-73, ובמשחק 4 הפסידו 69-71.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1946/47 | 33-27 | 55.0% | הפסד בחצי הגמר | העונה הראשונה: ניצחון 2-1 על קליבלנד ברבע הגמר, והפסד לפילדלפיה בחצי הגמר |
| 1947/48 | 26-22 | 54.2% | הפסד ברבע הגמר | ג'ו ליפצ'יק מתחיל לאמן |
| 1948/49 | 32-28 | 53.3% | הפסד בגמר האזור המזרחי | |
| 1949/50 | 40-28 | 58.8% | הפסד בגמר האזור המזרחי | |
| 1950/51 | 36-30 | 54.5% | הפסד בגמר | גמר ראשון: הפסד 3-4 לרוצ'סטר אחרי 0-3. סוויטווטר קליפטון חותם |
| 1951/52 | 37-29 | 56.1% | הפסד בגמר | גמר שני: הפסד 3-4 למיניאפוליס, עם 65-82 במשחק 7 |
| 1952/53 | 47-23 | 67.1% | הפסד בגמר | 47-23, המאזן הטוב ביותר בתקופה. גמר שלישי, הפסד 1-4 למיניאפוליס |
| 1953/54 | 44-28 | 61.1% | הפסד בשלב הבתים של האזור | |
| 1954/55 | 38-34 | 52.8% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1955/56 | 35-37 | 48.6% | הפסד במשחק הכרעה על המקום השלישי | ליפצ'יק מתפטר בינואר 1956 |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1946/47 עד 1955/56): 368 ניצחונות ו-286 הפסדים.
1956 עד 1967: שנים רזות ושני מהלכים שבנו את הקבוצה
אחרי ליפצ'יק הקבוצה התפרקה: ב-11 העונות מ-1956/57 עד 1966/67 המאזן היה 328-523, והיא הגיעה לפלייאוף רק פעמיים. ב-2 במרץ 1962 קלע ווילט צ'מברליין 100 נקודות מול הניקס בהרשי, פנסילבניה, בניצחון 169-147 של פילדלפיה וורירס, שיא שעומד עד היום. בעונת 1962/63 סיימו הניקס 21-59.
שתי הבחירות בדראפט שינו את המצב. ב-1964 בחרו הניקס בוויליס ריד, שזכה בעונה הראשונה בתואר רוקי השנה, וב-1967 בוולט פרייז'ר מסאות'רן אילינוי, שהוביל את הקבוצה שלו לאליפות ה-NIT. באמצע 1967/68 מונה רד הולצמן למאמן במקום דיק מקגוויר, והקבוצה ניצחה 28 מ-44 משחקים תחתיו.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1956/57 | 36-36 | 50.0% | בלי פלייאוף | |
| 1957/58 | 35-37 | 48.6% | בלי פלייאוף | |
| 1958/59 | 40-32 | 55.6% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1959/60 | 27-48 | 36.0% | בלי פלייאוף | אנדרו לבאן מתפטר באמצע העונה וקארל בראון מחליף אותו |
| 1960/61 | 21-58 | 26.6% | בלי פלייאוף | |
| 1961/62 | 29-51 | 36.2% | בלי פלייאוף | אדי דונובן מאמן. ב-2.3.1962 ווילט צ'מברליין קולע 100 נגד הניקס |
| 1962/63 | 21-59 | 26.3% | בלי פלייאוף | 21-59, העונה הגרועה בשנים הרזות |
| 1963/64 | 22-58 | 27.5% | בלי פלייאוף | |
| 1964/65 | 31-49 | 38.8% | בלי פלייאוף | וויליס ריד נבחר בדראפט וזוכה בתואר רוקי השנה |
| 1965/66 | 30-50 | 37.5% | בלי פלייאוף | |
| 1966/67 | 36-45 | 44.4% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1956/57 עד 1966/67): 328 ניצחונות ו-523 הפסדים.
1970: משחק 7 והאליפות הראשונה

ב-1968/69 הגיע דייב דהבושיר מדטרויט בדצמבר 1968, והניקס סיימו 54-28. בעונת 1969/70 הם סיימו 60-22, המאזן הטוב ביותר בתולדות הזכיינית עד אז, אחרי שרשרת של 18 ניצחונות. וויליס ריד קלע בעונה הזאת 21.7 נקודות למשחק, והיה לשחקן הראשון שזכה באותה עונה ב-MVP של האולסטאר, של העונה ושל הגמר. סביבו שיחקו וולט פרייז'ר, דייב דהבושיר, ביל ברדלי ודיק בארנט.
הגמר היה מול הלייקרס של ווילט צ'מברליין וג'רי ווסט. במשחק 5 נפצע ריד בשריר ברגל הימנית ברבע השני, ואף על פי כן ניצחו הניקס 107-100 אחרי פיגור של 16. במשחק 6 הוא לא שיחק, והלייקרס ניצחו 135-113, כשצ'מברליין קולע 45 נקודות.
במשחק 7, ב-8 במאי 1970 בגארדן, נכנס ריד לפרקט מדשדש, והקהל התפרץ. לפי קופסת המשחק של Basketball Reference הוא שיחק 27 דקות, קלע 2 מ-5 וסיים עם 4 נקודות, והקליעות שלו היו שני הסלים הראשונים של הניקס במשחק. את המשחק הכריע פרייז'ר עם 36 נקודות ו-19 אסיסטים, וניצחון 113-99 העניק לניקס את האליפות הראשונה. מלבד פרייז'ר קלעו בארנט 21 נקודות, דהבושיר 18 (עם 17 ריבאונדים) וברדלי 17, כך שחמישיית הפותחים קלעה 96 מתוך 113 הנקודות של הקבוצה, והניקס קלעו 46 מ-92 מהשדה, 50%. הלייקרס, שקלעו 135 במשחק 6, נעצרו על 99. בכל שבעת המשחקים קלעו הניקס יותר מ-100 נקודות, ושלושת ההפסדים שלהם היו 103-105 במשחק 2, 115-121 במשחק 4 ו-113-135 במשחק 6. המשחק נחשב עד היום לאחד הרגעים הגדולים ביותר בתולדות הליגה.
| משחק | מקום | תוצאה (ניקס ראשונה) | הניקס |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | בית | 124-112 | ניצחון |
| משחק 2 | בית | 103-105 | הפסד |
| משחק 3 | חוץ | 111-108 | ניצחון |
| משחק 4 | חוץ | 115-121 | הפסד |
| משחק 5 | בית | 107-100 | ניצחון |
| משחק 6 | חוץ | 113-135 | הפסד |
| משחק 7 | בית | 113-99 | ניצחון |
מקור: Basketball Reference, גמר 1970. התוצאה מופיעה כניקס-לייקרס, כך שבמשחק 7 ניצחו הניקס 113-99. משחקים 1, 2, 5 ו-7 נערכו בניו יורק.
1971 עד 1973: האליפות השנייה

בנובמבר 1971 הגיע ארל מונרו מבולטימור והצטרף לפרייז'ר בקווי האחור. הקבוצה סיימה 48-34 והגיעה לגמר שני מול הלייקרס, שניצחו באותה עונה 33 משחקים ברצף. הניקס ניצחו 114-92 במשחק 1 ואחריו הפסידו ארבעה משחקים ברצף, והלייקרס זכו באליפות 4-1.
ב-1972/73 סיימו הניקס 57-25 והגיעו שוב לגמר מול הלייקרס. הפעם הם הפסידו את משחק 1, 112-115, וניצחו ארבעה משחקים ברצף: 99-95, 87-83, 103-98 ו-102-93. וויליס ריד זכה שוב ב-MVP הגמר, בעונתו הלפני אחרונה, והניקס זכו באליפות השנייה בתוך ארבע שנים. בכל אחת מארבע העונות מ-1969/70 עד 1972/73 היה פרייז'ר מוביל ה-Win Shares של הקבוצה, עם 15.0, 15.6, 14.5 ו-13.0, לפי Basketball Reference, והניקס ניצחו בהן 60, 52, 48 ו-57 משחקים. בגמר 1973 הם קלעו 503 נקודות מול 484 של הלייקרס וניצחו פעמיים מתוך שלושה משחקי חוץ, ובגמר 1972 הפסידו בארבעת ההפסדים בהפרש ממוצע של 11 נקודות.
זה היה סוף תקופת הזהב. ריד פרש ב-1974, אחרי שהניקס הפסידו 4-1 לבוסטון בגמר המזרח, ובעונת 1974/75 הקבוצה סיימה 40-42, המאזן השלילי הראשון שלה מזה שמונה שנים. הולצמן המשיך לאמן עד 1977, ובאמצע שנות ה-70 החלה תקופה של קריסה: ה-SRS של הניקס ירד מ-6.07 ב-1972/73 ל-2.42 ב-1973/74, ירידה של יותר מ-3.6 נקודות למשחק, אף שהקבוצה עדיין סיימה 49-33 והגיעה לגמר המזרח. גם הגוף של ריד שילם את המחיר: הוא שיחק רק 11 משחקים ב-1971/72, 69 ב-1972/73 ו-19 ב-1973/74, וקלע 13.4, 11.0 ו-11.1 נקודות למשחק בעונות האלה, לעומת 21.7 ב-1969/70.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1967/68 | 43-39 | 52.4% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | הולצמן מחליף את מקגוויר באמצע העונה ומנצח 28 מ-44. וולט פרייז'ר נבחר בדראפט. ב-1968 עוברים לגארדן הנוכחי |
| 1968/69 | 54-28 | 65.9% | הפסד בגמר האזור המזרחי | דייב דהבושיר מגיע מדטרויט בדצמבר 1968, והקבוצה מנצחת 54 משחקים |
| 1969/70 | 60-22 | 73.2% | אלופה | 60-22, שרשרת של 18 ניצחונות ואליפות ראשונה. ריד MVP העונה, האולסטאר והגמר |
| 1970/71 | 52-30 | 63.4% | הפסד בגמר המזרח | 52-30, הפסד בגמר המזרח לבולטימור |
| 1971/72 | 48-34 | 58.5% | הפסד בגמר | ארל מונרו מגיע בנובמבר 1971. גמר מול הלייקרס, הפסד 1-4 |
| 1972/73 | 57-25 | 69.5% | אלופה | 57-25, אליפות שנייה על הלייקרס. ריד MVP הגמר |
| 1973/74 | 49-33 | 59.8% | הפסד בגמר המזרח | הפסד 4-1 לבוסטון בגמר המזרח. ריד פורש |
| 1974/75 | 40-42 | 48.8% | הפסד בסיבוב הראשון | 40-42, המאזן השלילי הראשון מזה שמונה שנים |
| 1975/76 | 38-44 | 46.3% | בלי פלייאוף | |
| 1976/77 | 40-42 | 48.8% | בלי פלייאוף |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1967/68 עד 1976/77): 481 ניצחונות ו-339 הפסדים.
1974 עד 1985: מהקריסה ועד הבחירה בפטריק יואינג
בשמונה העונות מ-1977/78 עד 1984/85 המאזן היה 311-345, והקבוצה הגיעה לפלייאוף ארבע פעמים. ב-1977 השתלטה חברת Gulf and Western על ה-MSG, ובאותה שנה מונה ריד, לשעבר שחקן, למאמן במקום הולצמן. ב-1978/79 חזר הולצמן, והקבוצה סיימה 31-51, המאזן הגרוע ביותר מזה 13 שנים. ב-1980/81 היא ניצחה 50 משחקים, אך הפסידה בסיבוב הראשון. הולצמן פרש ב-1982.
הכוכב של התקופה היה ברנרד קינג. ב-1983/84, תחת הובי בראון, סיימו הניקס 47-35, ניצחו את דטרויט בסיבוב הראשון והפסידו 4-3 לבוסטון בחצי הגמר. ב-23 במרץ 1985 נפצע קינג קשה בברך והוא החמיץ את שאר העונה ועוד כשנתיים. הקבוצה סיימה 24-58, ובקיץ 1985 זכתה בלוטרייה הראשונה בתולדות הדראפט, ובחרה ראשונה את פטריק יואינג מג'ורג'טאון.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1977/78 | 43-39 | 52.4% | הפסד בחצי גמר המזרח | וויליס ריד מאמן במקום הולצמן, 43-39. סוויפ של פילדלפיה בחצי הגמר |
| 1978/79 | 31-51 | 37.8% | בלי פלייאוף | הולצמן חוזר. 31-51, המאזן הגרוע ביותר מזה 13 שנים |
| 1979/80 | 39-43 | 47.6% | בלי פלייאוף | |
| 1980/81 | 50-32 | 61.0% | הפסד בסיבוב הראשון | 50-32 והפסד בסיבוב הראשון |
| 1981/82 | 33-49 | 40.2% | בלי פלייאוף | הולצמן פורש. 33-49 |
| 1982/83 | 44-38 | 53.7% | הפסד בחצי גמר המזרח | הובי בראון מאמן. 44-38 והפסד לפילדלפיה בחצי הגמר |
| 1983/84 | 47-35 | 57.3% | הפסד בחצי גמר המזרח | ברנרד קינג מוביל. ניצחון על דטרויט בסיבוב הראשון והפסד 4-3 לבוסטון |
| 1984/85 | 24-58 | 29.3% | בלי פלייאוף | 24-58. קינג נפצע ב-23.3.1985, ובקיץ הניקס זוכים בלוטרייה הראשונה |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1977/78 עד 1984/85): 311 ניצחונות ו-345 הפסדים.
1985 עד 1991: יואינג מגיע, התוצאות עדיין לא
פטריק יואינג קלע בעונה הראשונה 20.0 נקודות ו-9.0 ריבאונדים וזכה בתואר רוקי השנה, אבל הניקס סיימו 23-59, ובעונה שאחריה 24-58. רק ב-1987/88, בהדרכת ריק פיטינו, חזרה הקבוצה לפלייאוף. בעונה שאחריה, 1988/89, היא רשמה לראשונה בתקופה 52 ניצחונות וסיימה ראשונה באטלנטיק, אך הפסידה בחצי הגמר לשיקגו. יואינג קלע 28.6 נקודות ב-1989/90, שיא הקריירה שלו, והקבוצה סיימה 45-37 והפסידה שוב בחצי הגמר. ב-1991 מינו הניקס את פט ריילי.
מה היה חסר? סביב יואינג נבנה סגל שהתחלף שוב ושוב. הקבוצה ניצחה 38 משחקים ב-1987/88, 14 יותר מבעונה שלפניה, עם מארק ג'קסון כרכז, רוקי השנה של אותה עונה, ובקיץ 1988 הגיע צ'ארלס אוקלי בטרייד משיקגו. הקצב הזה הביא 52 ניצחונות ב-1988/89 ומקום ראשון באטלנטיק. פיטינו עזב אחרי העונה כדי לאמן את קנטקי, ובשנתיים שאחר כך אימנו את הקבוצה סטו ג'קסון וג'ון מקלאוד.
יואינג עצמו היה מהחמישה הטובים בליגה: הוא קלע 20.0, 21.5, 20.2, 22.7, 28.6 ו-26.6 נקודות בששת העונות, סיים רביעי בהצבעה על ה-MVP ב-1988/89 וחמישי ב-1989/90, ונבחר ב-1990 להרכב הראשון של All-NBA. בכל זאת הקבוצה ניצחה 221 משחקים והפסידה 271 בתקופה, והגיעה לפלייאוף ארבע פעמים, בלי לעבור את חצי הגמר. בהערכה שלנו, מרכז דומיננטי הוא בסיס ולא תוכנית, וזה מה שהכין את הקרקע למינוי ריילי.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1985/86 | 23-59 | 28.0% | בלי פלייאוף | פטריק יואינג, הבחירה הראשונה, רוקי השנה עם 20.0 נקודות. 23-59 |
| 1986/87 | 24-58 | 29.3% | בלי פלייאוף | |
| 1987/88 | 38-44 | 46.3% | הפסד בסיבוב הראשון | ריק פיטינו מאמן. 38-44 וחזרה לפלייאוף |
| 1988/89 | 52-30 | 63.4% | הפסד בחצי גמר המזרח | צ'ארלס אוקלי מגיע בטרייד. 52-30, מקום ראשון באטלנטיק, והפסד לשיקגו בחצי הגמר |
| 1989/90 | 45-37 | 54.9% | הפסד בחצי גמר המזרח | יואינג קולע 28.6 נקודות. 45-37 והפסד בחצי הגמר |
| 1990/91 | 39-43 | 47.6% | הפסד בסיבוב הראשון | 39-43. ריילי נבחר למאמן בקיץ 1991 |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1985/86 עד 1990/91): 221 ניצחונות ו-271 הפסדים.
1991 עד 2000: ריילי, ואן גאנדי ושני גמרים

תחת יואינג ופט ריילי הפכו הניקס לקבוצה הקשוחה של הליגה המזרחית. ב-1992/93 הם ניצחו 60 משחקים, שוויון עם השיא של 1969/70, אך הפסידו בגמר המזרח 4-2 לשיקגו בולס של מייקל ג'ורדן. ב-1993/94, כשג'ורדן פרש, סיימו 57-25, המקום הראשון באטלנטיק, והגיעו לגמר מול יוסטון. הגמר נמשך שבעה משחקים: הניקס הובילו 3-2, הפסידו 84-86 במשחק 6, כשהקים אולאג'ואן מפריע לזריקת שלוש של ג'ון סטארקס בצפירה, ו-84-90 במשחק 7. סטארקס קלע במשחק 7 2 מ-18 מהשדה.
ב-1994/95 ניצחו הניקס 55 משחקים והפסידו 4-3 לאינדיאנה בחצי הגמר, אחרי שרג'י מילר קלע 8 נקודות בתשע שניות במשחק 1 בגארדן. אחרי העונה עזב ריילי, וב-1995/96 ו-1996/97 הקבוצה, בהדרכת ג'ף ואן גאנדי מ-1996, שבה והפסידה בחצי הגמר: 47-35 ו-57-25.
העונה המשונה ביותר הייתה 1998/99, עונת השביתה של 50 משחקים. הניקס סיימו 27-23, במקום השמיני במזרח, וניצחו 3-2 את מיאמי בסיבוב הראשון, אחרי שאלן יוסטון קלע במשחק 5 קליעה שהכריעה 78-77. אחר כך סחפו את אטלנטה והביסו 4-2 את אינדיאנה בגמר המזרח, כשיואינג נעדר אחרי קרע בגיד האכילס. בגמר הם הפסידו 4-1 לסן אנטוניו. זו הייתה הקבוצה הראשונה במקום השמיני שהגיעה לגמר ה-NBA. ב-1999/00 הפסידו הניקס בגמר המזרח לאינדיאנה, ב-2000 עזב יואינג לסיאטל.
| משחק | מקום | תוצאה (ניקס ראשונה) | הניקס |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | חוץ | 78-85 | הפסד |
| משחק 2 | חוץ | 91-83 | ניצחון |
| משחק 3 | בית | 89-93 | הפסד |
| משחק 4 | בית | 91-82 | ניצחון |
| משחק 5 | בית | 91-84 | ניצחון |
| משחק 6 | חוץ | 84-86 | הפסד |
| משחק 7 | חוץ | 84-90 | הפסד |
מקור: Basketball Reference, גמר 1994. התוצאה מופיעה כניקס-יוסטון. משחקים 3, 4 ו-5 נערכו בניו יורק.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1991/92 | 51-31 | 62.2% | הפסד בחצי גמר המזרח | פט ריילי מאמן. 51-31 והפסד 4-3 לשיקגו בחצי הגמר |
| 1992/93 | 60-22 | 73.2% | הפסד בגמר המזרח | 60-22, שוויון עם 1969/70. הפסד 4-2 לשיקגו בגמר המזרח |
| 1993/94 | 57-25 | 69.5% | הפסד בגמר | 57-25. גמר מול יוסטון, הפסד 3-4 עם 84-90 במשחק 7 |
| 1994/95 | 55-27 | 67.1% | הפסד בחצי גמר המזרח | 55-27. רג'י מילר קולע 8 נקודות בתשע שניות, ואינדיאנה מנצחת 4-3. ריילי עוזב |
| 1995/96 | 47-35 | 57.3% | הפסד בחצי גמר המזרח | דון נלסון מתחיל, וג'ף ואן גאנדי מחליף אותו |
| 1996/97 | 57-25 | 69.5% | הפסד בחצי גמר המזרח | 57-25 והפסד בחצי הגמר |
| 1997/98 | 43-39 | 52.4% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 1998/99 | 27-23 | 54.0% | הפסד בגמר | עונת שביתה של 50 משחקים. 27-23, במקום השמיני, ואחר כך גמר ה-NBA והפסד 1-4 לסן אנטוניו |
| 1999/00 | 50-32 | 61.0% | הפסד בגמר המזרח | 50-32 והפסד בגמר המזרח לאינדיאנה. יואינג עוזב בקיץ 2000 |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1991/92 עד 1999/00): 447 ניצחונות ו-259 הפסדים.
2000 עד 2011: עשור של אכזבות
אחרי עזיבת יואינג התקופה הייתה הקשה ביותר מאז שנות ה-60. ב-11 העונות מ-2000/01 עד 2010/11 המאזן היה 369-533, והקבוצה הגיעה לפלייאוף שלוש פעמים בלבד. בשמונה מתוך תשע העונות מ-2001/02 עד 2009/10 היא פספסה את הפלייאוף. אייזיה תומאס נכנס לתפקיד ב-2003 וניהל את הקבוצה, ובהמשך גם אימן אותה. ב-2005/06 ו-2007/08 סיימו הניקס 23-59. מייק ד'אנטוני הגיע ב-2008, ובקיץ 2010 חתם אמארה סטודמאייר אצלם. ב-2010/11 הקבוצה סיימה 42-40 וחזרה לפלייאוף, והפסידה בסיבוב הראשון.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2000/01 | 48-34 | 58.5% | הפסד בסיבוב הראשון | 48-34 והפסד בסיבוב הראשון |
| 2001/02 | 30-52 | 36.6% | בלי פלייאוף | |
| 2002/03 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | |
| 2003/04 | 39-43 | 47.6% | הפסד בסיבוב הראשון | 39-43, הפלייאוף האחרון לפני 2010/11. אייזיה תומאס נכנס לתפקיד בדצמבר 2003 |
| 2004/05 | 33-49 | 40.2% | בלי פלייאוף | |
| 2005/06 | 23-59 | 28.0% | בלי פלייאוף | 23-59, לארי בראון מאמן ופוטר בסיום העונה |
| 2006/07 | 33-49 | 40.2% | בלי פלייאוף | |
| 2007/08 | 23-59 | 28.0% | בלי פלייאוף | 23-59, אייזיה תומאס מאמן |
| 2008/09 | 32-50 | 39.0% | בלי פלייאוף | מייק ד'אנטוני מגיע. 32-50 |
| 2009/10 | 29-53 | 35.4% | בלי פלייאוף | |
| 2010/11 | 42-40 | 51.2% | הפסד בסיבוב הראשון | אמארה סטודמאייר חותם בקיץ 2010, וכרמלו אנתוני מגיע בפברואר 2011. 42-40 וחזרה לפלייאוף |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2000/01 עד 2010/11): 369 ניצחונות ו-533 הפסדים.
2011 עד 2020: מכרמלו ועד לין, כל הדרך לנפילה
בפברואר 2011 הגיע כרמלו אנתוני מדנוור. בפברואר 2012 נולדה הלינסניטי: ג'רמי לין, שחקן שלא נבחר בדראפט ולמד בהרווארד, נכנס להרכב, ובמשך כעשרה ימים הקבוצה ניצחה שבעה משחקים ברצף. העונה הסתיימה 36-30, וד'אנטוני התפטר במרץ, אחרי 42 משחקים בלבד באותה עונה.
ב-2012/13 סיימו הניקס 54-28 עם מייק וודסון, זכו בתואר האזור הראשון מאז 1993/94 וניצחו בסדרת פלייאוף לראשונה מאז 2000, 4-2 על בוסטון. אנתוני היה מלך הסלים עם 28.7 נקודות למשחק, והקבוצה הפסידה בחצי הגמר 4-2 לאינדיאנה. ב-24 בינואר 2014 הוא קלע 62 נקודות מול שרלוט, שיא קריירה, שיא זכיינית ושיא בגארדן.
משם הכול התדרדר. פיל ג'קסון מונה לנשיא ב-2014, ובעונת 2014/15 סיימו הניקס 17-65, המאזן הגרוע ביותר בתולדות הזכיינית. ב-2015 בחרו ברביעית בקריסטפס פורזינגיס, וב-2017 נשלח אנתוני לאוקלהומה סיטי. פורזינגיס נשלח לדאלאס בינואר 2019, ובאותה עונה, 2018/19, הניקס סיימו שוב 17-65, שוויון עם השיא השלילי. הקבוצה החמיצה את הפלייאוף בכל העונות מ-2013/14 עד 2019/20.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2011/12 | 36-30 | 54.5% | הפסד בסיבוב הראשון | הלינסניטי בפברואר, ד'אנטוני מתפטר במרץ ומייק וודסון מחליף אותו |
| 2012/13 | 54-28 | 65.9% | הפסד בחצי גמר המזרח | 54-28, תואר החטיבה והניצחון הראשון בסדרה מאז 2000. אנתוני מלך הסלים עם 28.7 |
| 2013/14 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | 37-45. אנתוני קולע 62 ב-24.1.2014. פיל ג'קסון נשיא הקבוצה ב-18.3.2014 |
| 2014/15 | 17-65 | 20.7% | בלי פלייאוף | 17-65, המאזן הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה. פורזינגיס נבחר ברביעית |
| 2015/16 | 32-50 | 39.0% | בלי פלייאוף | 32-50 עם דרק פישר וקורט רמביס |
| 2016/17 | 31-51 | 37.8% | בלי פלייאוף | |
| 2017/18 | 29-53 | 35.4% | בלי פלייאוף | אנתוני נשלח לאוקלהומה בספטמבר 2017. 29-53 |
| 2018/19 | 17-65 | 20.7% | בלי פלייאוף | 17-65 ופורזינגיס נשלח לדאלאס בינואר 2019 |
| 2019/20 | 21-45 | 31.8% | בלי פלייאוף | 21-45. ליאון רוז מתמנה לנשיא במרץ 2020 |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2011/12 עד 2019/20): 274 ניצחונות ו-432 הפסדים.
2020 עד 2025: בונים קבוצה אלופה

ב-30 ביולי 2020 מונה טום תיבודו למאמן, וב-2020/21 הקבוצה ניצחה 41 משחקים וחזרה לפלייאוף לראשונה מאז 2013. ג'וליוס רנדל נבחר לשחקן המשתפר ביותר ותיבודו למאמן השנה. אחרי עונה של 37-45 חתם ביולי 2022 ג'יילן ברונסון לארבע שנים, וב-2022/23 סיימו הניקס 47-35, ניצחו את קליבלנד והפסידו 4-2 למיאמי. ברונסון קלע 24.0 נקודות באותה עונה, 28.7 ב-2023/24 (מקום חמישי בהצבעה על ה-MVP) ו-26.0 ב-2024/25, ובשלוש העונות האלה נבחר להרכב השני ב-All-NBA פעמיים, לפי Basketball Reference. מאזן הקבוצה עלה מ-37-45 ב-2021/22 ל-47-35, ל-50-32 ול-51-31. ה-SRS של הקבוצה עלה מ-2.13 ב-2020/21 ל-2.99 ב-2022/23, ל-4.36 ב-2023/24 ול-3.59 ב-2024/25, וקארל-אנת'וני טאונס היה מוביל ה-Win Shares שלה ב-2024/25 עם 10.1.
בשלוש העונות הבאות התחזקה הקבוצה בהדרגה: OG אנונובי הגיע מטורונטו בדצמבר 2023, מיקאל ברידג'ס מברוקלין ביולי 2024 וקארל-אנת'וני טאונס ממינסוטה בספטמבר 2024, וג'וש הארט כבר היה שם. ב-2023/24 סיימו הניקס 50-32, ניצחו את פילדלפיה והפסידו 4-3 לאינדיאנה בחצי הגמר. ב-2024/25 הם ניצחו 51 משחקים, הדיחו את בוסטון בחצי הגמר והפסידו 4-2 לאינדיאנה בגמר המזרח.
זה היה ההפסד השני לאינדיאנה בתוך שנתיים, והוא הסתיים בפיטורי תיבודו ביוני 2025. בחמש עונותיו הקבוצה ניצחה 226 משחקים והפסידה 174, והגיעה לסיבוב השני בשלוש עונות רצופות, מ-2023 עד 2025, אך לא עברה את גמר המזרח. במקומו מונה מייק בראון.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2020/21 | 41-31 | 56.9% | הפסד בסיבוב הראשון | טום תיבודו מאמן. 41-31, רנדל המשתפר ביותר, והפסד בסיבוב הראשון לאטלנטה |
| 2021/22 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | 37-45 ובלי פלייאוף |
| 2022/23 | 47-35 | 57.3% | הפסד בחצי גמר המזרח | ברונסון חותם ביולי 2022. 47-35 והפסד 4-2 למיאמי |
| 2023/24 | 50-32 | 61.0% | הפסד בחצי גמר המזרח | אנונובי מגיע בדצמבר 2023. 50-32 והפסד 4-3 לאינדיאנה |
| 2024/25 | 51-31 | 62.2% | הפסד בגמר המזרח | ברידג'ס וטאונס מצטרפים. 51-31, הפסד 4-2 לאינדיאנה בגמר המזרח, ותיבודו מפוטר |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2020/21 עד 2024/25): 226 ניצחונות ו-174 הפסדים.
2025/26: האליפות השלישית
בעונת הבכורה של מייק בראון זכו הניקס בגביע ה-NBA בדצמבר 2025, בגמר מול סן אנטוניו, וג'יילן ברונסון נבחר ל-MVP של הגביע. העונה הסדירה הסתיימה ב-53-29, המקום השני באטלנטיק. בפלייאוף ניצחו הניקס 4-2 את אטלנטה, סחפו 4-0 את פילדלפיה, וסחפו 4-0 את קליבלנד בגמר המזרח, סדרה שבה משחק 1 הסתיים בהארכה אחרי שקליבלנד איבדה יתרון של 22 נקודות ברבע הרביעי. כך נוצר רצף של 11 ניצחונות בפלייאוף.
בגמר, מול סן אנטוניו ספרס של ויקטור וומביניאמה, ניצחו הניקס בשני המשחקים הראשונים בסן אנטוניו, 105-95 ו-105-104, והפסידו 111-115 במשחק 3 בגארדן. במשחק 4 הם ניצחו 107-106 אחרי פיגור של 29 נקודות, השבירה הגדולה ביותר בתולדות משחקי הגמר, כש-OG אנונובי הכניס בנגיעה את הכדור אחרי זריקת שלוש שהחטיא ברונסון, 1.2 שניות לסיום. במשחק 5, ב-13 ביוני בסן אנטוניו, ניצחו 94-90, וברונסון קלע 45 נקודות, 13 מהן ברצף ברבע הרביעי, ונבחר ל-MVP הגמר.
| משחק | מקום | תוצאה (ניקס ראשונה) | הניקס |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | חוץ | 105-95 | ניצחון |
| משחק 2 | חוץ | 105-104 | ניצחון |
| משחק 3 | בית | 111-115 | הפסד |
| משחק 4 | בית | 107-106 | ניצחון |
| משחק 5 | חוץ | 94-90 | ניצחון |
מקור: Basketball Reference, גמר 2026. התוצאה מופיעה כניקס-סן אנטוניו, כך שבמשחק 4 ניצחו הניקס 107-106. משחקים 3 ו-4 נערכו בגארדן.
זו הייתה האליפות הראשונה של הזכיינית מאז 1973, והשלישית בתולדותיה. ברונסון סיים את הפלייאוף כמוביל בנקודות עם 28.4 למשחק, והניקס היו הקבוצה הראשונה שזכתה באותה עונה גם בגביע ה-NBA וגם באליפות. אפשר לקרוא את הסיפור המלא של קפטן הקבוצה במאמר על ברונסון.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2025/26 | 53-29 | 64.6% | אלופה | מייק בראון מאמן. זכייה בגביע ה-NBA, 53-29 ואליפות שלישית |
| 2026/27 | 6-5 | 54.5% | העונה נמשכת | עד כה, אחרי 11 משחקים |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-12.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2025/26 עד היום): 59 ניצחונות ו-34 הפסדים.
כל הגמרים של הניקס: תשעה גמרים, שלוש אליפויות
| שנה | תוצאה | יריבה | סדרה | מאמן | MVP הגמר |
|---|---|---|---|---|---|
| 1951 | הפסד | רוצ'סטר רויאלס | 3-4 | ג'ו ליפצ'יק | טרם הוענק |
| 1952 | הפסד | מיניאפוליס לייקרס | 3-4 | ג'ו ליפצ'יק | טרם הוענק |
| 1953 | הפסד | מיניאפוליס לייקרס | 1-4 | ג'ו ליפצ'יק | טרם הוענק |
| 1970 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-3 | רד הולצמן | וויליס ריד |
| 1972 | הפסד | לוס אנג'לס לייקרס | 1-4 | רד הולצמן | ווילט צ'מברליין (לייקרס) |
| 1973 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-1 | רד הולצמן | וויליס ריד |
| 1994 | הפסד | יוסטון רוקטס | 3-4 | פט ריילי | הקים אולאג'ואן (יוסטון) |
| 1999 | הפסד | סן אנטוניו ספרס | 1-4 | ג'ף ואן גאנדי | טים דאנקן (סן אנטוניו) |
| 2026 | אלופה | סן אנטוניו ספרס | 4-1 | מייק בראון | ג'יילן ברונסון |
מקור: Basketball Reference, תוצאות הגמרים וטבלת הזכיינית. פרס ה-MVP של הגמר מוענק מ-1969. מאזן הסדרות בגמרים: 3 ניצחונות ו-6 הפסדים. למידע על כל גמרי ה-NBA ראו את עמוד הגמרים.
היריבויות הגדולות של הניקס
- הלייקרס. חמישה גמרים: 1952 ו-1953 מול מיניאפוליס, ו-1970, 1972 ו-1973 מול לוס אנג'לס. שתי האליפויות של הניקס הן על חשבון הלייקרס.
- אינדיאנה פייסרס. חצי גמר 1995 (4-3 לאינדיאנה, אחרי 8 הנקודות של רג'י מילר בתשע שניות), גמר המזרח 1999 (4-2 לניקס) וגמר המזרח 2000 (ניצחון לאינדיאנה). אחר כך נפגשו שוב ב-2013, ב-2024 וב-2025, ובשלוש הפעמים אינדיאנה ניצחה.
- שיקגו בולס. ב-1993 הפסידו הניקס 4-2 בגמר המזרח, ב-1994, אחרי פרישת ג'ורדן, ניצחו את שיקגו 4-3 בחצי הגמר, וב-1996 הפסידו שוב.
- מיאמי היט. 1999 (3-2 לניקס בסיבוב הראשון, עם 78-77 של אלן יוסטון), 2012 (4-1 להיט בסיבוב הראשון) ו-2023 (4-2 להיט בחצי הגמר).
- בוסטון סלטיקס. שתי הקבוצות היחידות מהליגה הראשונה שנשארו בעיר המקורית. הניקס הפסידו להן בגמר המזרח 1974 ובחצי הגמר 1984, וניצחו אותן 4-2 בחצי הגמר ב-2025. על בוסטון קראו במאמר על ההיסטוריה של הסלטיקס.
הרגעים הגדולים
- 1 בנובמבר 1946. 68-66 על טורונטו, המשחק הראשון בתולדות הליגה.
- 8 במאי 1970. ריד נכנס, פרייז'ר קולע 36 ומחלק 19 אסיסטים, 113-99 והאליפות הראשונה.
- 10 במאי 1973. 102-93 בלוס אנג'לס, האליפות השנייה.
- 22 ביוני 1994. 84-90 ביוסטון במשחק 7, וסטארקס קולע 2 מ-18.
- מאי 1999. 78-77 על מיאמי, הסדרה שהפכה את הקבוצה במקום השמיני לגמר ה-NBA.
- פברואר 2012. הלינסניטי: שבעה ניצחונות ברצף עם לין בהרכב.
- 24 בינואר 2014. 62 נקודות של אנתוני מול שרלוט, שיא הגארדן.
- 10 ביוני 2026. 107-106 על סן אנטוניו אחרי פיגור של 29 נקודות, שבירת שיא הפיגור בגמר.
- 13 ביוני 2026. 94-90 בסן אנטוניו, 45 נקודות של ברונסון והאליפות השלישית.
השנים הטובות של הניקס
כדי להפריד בין טוב לרע קבענו קריטריון פשוט: אחוזי הניצחון בעונה הסדירה והתוצאה בפלייאוף. ב-16 עונות ניצחו הניקס לפחות 50 משחקים, ושלוש מהן הסתיימו באליפות. הנה השנים הטובות של הקבוצה:
- 1967/68 עד 1976/77. 481 ניצחונות ו-339 הפסדים (58.7%), שני גמרים עם אליפות ושמונה הופעות בפלייאוף ב-10 עונות. העונות הטובות: 1969/70 (60-22) ו-1972/73 (57-25), שתיהן באליפות.
- 1991/92 עד 1999/00. 447-259 (63.3%), הופעה בפלייאוף בכל תשע העונות ושני גמרים. העונות הטובות: 1992/93 (60-22), 1993/94 (57-25) ו-1996/97 (57-25).
- 1946/47 עד 1955/56. 368-286 (56.3%), פלייאוף בכל עשר העונות ושלושה גמרים. הטובה ביותר: 1952/53 (47-23).
- 2012/13 ו-2020/21 עד 2025/26. 54-28 ב-2012/13, ובשש העונות האחרונות מאזן מצטבר של 279-203 (57.9%), עם 50 ניצחונות או יותר בשלוש עונות רצופות ואליפות ב-2025/26 (53-29).
| עונה | מאזן | איך הסתיימה | מאמן |
|---|---|---|---|
| 1969/70 | 60-22 | אלופה | רד הולצמן |
| 1992/93 | 60-22 | הפסד בגמר המזרח | פט ריילי |
| 1972/73 | 57-25 | אלופה | רד הולצמן |
| 1993/94 | 57-25 | הפסד בגמר | פט ריילי |
| 1996/97 | 57-25 | הפסד בחצי גמר המזרח | ג'ף ואן גאנדי |
| 1968/69 | 54-28 | הפסד בגמר האזור המזרחי | רד הולצמן |
| 2012/13 | 54-28 | הפסד בחצי גמר המזרח | מייק וודסון |
| 2025/26 | 53-29 | אלופה | מייק בראון |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית; העונות הטובות ביותר לפי אחוזי ניצחון (60-22 ו-60-22 שוות).
השנים הרעות של הניקס
ארבע תקופות הן הרעות ביותר בהיסטוריה של הניקס. בכולן המאזן היה מתחת ל-50%, והקבוצה החמיצה את הפלייאוף ברוב העונות:
- 1956/57 עד 1966/67. 328-523 (38.5%) והופעה בפלייאוף פעמיים ב-11 עונות. הגרועות: 1962/63 (21-59), 1960/61 (21-58) ו-1963/64 (22-58).
- 1984/85 עד 1986/87. שלוש עונות רצופות של 24-58, 23-59 ו-24-58, כולל שתי העונות הראשונות של יואינג.
- 2000/01 עד 2010/11. 369-533 (40.9%) ושלוש הופעות בפלייאוף. הגרועות: 2005/06 ו-2007/08 (23-59 בשתיהן).
- 2013/14 עד 2019/20. שבע עונות רצופות בלי פלייאוף, עם 184 ניצחונות ו-374 הפסדים (33.0%) ושתי עונות של 17-65, בשנים 2014/15 ו-2018/19, המאזן הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה.
| עונה | מאזן | מאמן | הערה |
|---|---|---|---|
| 2014/15 | 17-65 | דרק פישר | פיל ג'קסון נשיא הקבוצה; 16 הפסדים ברצף, שיא זכיינית |
| 2018/19 | 17-65 | דיוויד פיזדייל | המאזן הגרוע בליגה |
| 1962/63 | 21-59 | אדי דונובן | העונה הגרועה ביותר בשנים הרזות |
| 1960/61 | 21-58 | קארל בראון | בראון היה גם שחקן וגם מאמן |
| 1963/64 | 22-58 | אדי דונובן | שנה לפני ריד |
| 2005/06 | 23-59 | לארי בראון | בראון פוטר בסיום העונה |
| 2007/08 | 23-59 | אייזיה תומאס | תומאס מאמן וגם נשיא הקבוצה |
| 1985/86 | 23-59 | הובי בראון | העונה הראשונה של יואינג |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית; העונות הגרועות ביותר לפי אחוזי ניצחון. בעונות 2005/06, 2007/08 ו-1985/86 המאזן היה זהה, 23-59.
הדראפט, הטריידים והחתימות שבנו את הניקס
| מתי | מהלך | למה זה חשוב |
|---|---|---|
| 1964 | דראפט: וויליס ריד | רוקי השנה, ומאוחר יותר MVP של העונה ושל הגמר |
| 1967 | דראפט: וולט פרייז'ר | הקלע והמעביר של שתי האליפויות |
| דצמבר 1968 | טרייד: דייב דהבושיר מדטרויט | החלק החסר ב-1969/70: 54 ניצחונות ואחר כך 60 |
| נובמבר 1971 | טרייד: ארל מונרו מבולטימור | הצעד שהפך אותם לאלופה ב-1973 |
| 1985 | דראפט: פטריק יואינג, הבחירה הראשונה | הלוטרייה הראשונה בתולדות הדראפט; 15 שנים של 22.8 נקודות ו-10.4 ריבאונדים |
| פברואר 2011 | טרייד: כרמלו אנתוני מדנוור | שבע שנים ו-24.7 נקודות, אבל שלוש הופעות בלבד בפלייאוף |
| 2015 | דראפט: קריסטפס פורזינגיס, הבחירה הרביעית | נשלח לדאלאס בינואר 2019 |
| יולי 2022 | חתימה: ג'יילן ברונסון | ארבע שנים; מאז 26.3 נקודות ו-6.7 אסיסטים בניקס |
| דצמבר 2023 | טרייד: OG אנונובי מטורונטו | חלק מהחמישייה האלופה |
| יולי 2024 | טרייד: מיקאל ברידג'ס מברוקלין | חלק מהחמישייה האלופה |
| ספטמבר 2024 | טרייד: קארל-אנת'וני טאונס ממינסוטה | תמורת ג'וליוס רנדל ועוד; החמישייה האלופה הושלמה |
מקור: Wikipedia (היסטוריית הקבוצה), Basketball Reference וטבלת הדראפט של הקבוצה. ההשתתפות של הניקס בדראפט מופיעה בדפי היסטוריית הדראפט ולוטרייה.
השחקנים, המאמנים והמספרים המופרשים
| שחקן | שנים בניקס | משחקים | ממוצעים | הישגים |
|---|---|---|---|---|
| פטריק יואינג | 1985 עד 2000 | 1,039 | 22.8 נקודות, 10.4 ריבאונדים; 23,665 נקודות ו-10,759 ריבאונדים | מוביל הקבוצה בכל הזמנים בנקודות ובריבאונדים, 11 פעמים אול-סטאר, רוקי השנה 1986 |
| וולט פרייז'ר | 1967 עד 1977 | 759 | 19.3 נקודות, 6.3 אסיסטים | ליבת שתי האליפויות; 36 נקודות ו-19 אסיסטים במשחק 7 של גמר 1970 |
| וויליס ריד | 1964 עד 1974 | 650 | 18.7 נקודות, 12.9 ריבאונדים; 12,183 נקודות | MVP העונה, MVP האולסטאר ו-MVP הגמר ב-1970, MVP גמר 1973, שבעה אולסטארים |
| כרמלו אנתוני | 2011 עד 2017 | 412 | 24.7 נקודות; 10,186 נקודות | מלך הסלים 2012/13 (28.7), 62 נקודות ב-24.1.2014, שיא הגארדן |
| ג'יילן ברונסון | 2022 עד היום | 292 | 26.3 נקודות, 6.7 אסיסטים (נתוני ניקס) | MVP גמר 2026, MVP הגביע, שלוש פעמים הרכב שני ב-All-NBA |
מקור: Basketball Reference, נתוני הקבוצה בלבד (עד 11.11.2026).
הניקס הפרישו, בין היתר, את המספרים 10 (פרייז'ר), 12 (בארנט), 15 (דיק מקגוויר וארל מונרו), 19 (ריד), 22 (דהבושיר), 24 (ברדלי) ו-33 (יואינג). את המספר של פרייז'ר הפרישו ב-15 בדצמבר 1979, של מונרו ב-1 במרץ 1986, ו-613 הוא המספר של רד הולצמן, על שם 613 הניצחונות שלו כמאמן הקבוצה, שהונצח ב-10 במרץ 1990.
הגארדן והבעלים

הגארדן הנוכחי, הרביעי בשם, נפתח ב-1968, וזה הבית של הקבוצה מאז. בו נערכו משחק 7 של גמר 1970, משחקים 3 ו-4 של גמר 2026 ועשרות משחקי פלייאוף נוספים. האולם הוא גם הבית של ניו יורק ריינג'רס מליגת ההוקי.
ב-1977 השתלטה חברת Gulf and Western על התאגיד שמחזיק את הגארדן ואת הקבוצה, וכיום הקבוצה בבעלות משפחת דולאן, דרך Madison Square Garden Sports. בין 2000 ל-2020 החליפה הקבוצה מאמנים ונשיאים שוב ושוב, ואלה היו שנים של פלייאוף בודד בכל כמה עונות.
ההנהלה הייתה גורם מרכזי בנפילות. תחת פיל ג'קסון, נשיא הקבוצה מ-2014 עד 2017, ניצחו הניקס 80 משחקים והפסידו 166 בשלוש עונות. סטיב מילס, המנהל הכללי, פוטר ב-4 בפברואר 2020, וליאון רוז הגיע ב-2 במרץ 2020. הקבוצה משחקת בחטיבת האטלנטיק של הליגה המזרחית, יחד עם בוסטון, ברוקלין, פילדלפיה וטורונטו, והיא זכתה בתואר החטיבה לאחרונה ב-2012/13. מאז הגעתו של רוז, בשש העונות מ-2020/21 עד 2025/26, המאזן המצטבר של הניקס הוא 279-203, לעומת 274-432 ב-2011/12 עד 2019/20, והקבוצה סיימה במקום השני באטלנטיק בשלוש העונות האחרונות.
נקודת המפנה הייתה מינויו של ליאון רוז לנשיא הקבוצה במרץ 2020. תוך חמש שנים היא עברה מ-21-45 ל-51 ניצחונות, ולגמר המזרח. על העונה הנוכחית ועל מה שמצפה לקבוצה אפשר לקרוא במרכז עונת 2026/27.
הקשר היהודי/ישראלי של ניו יורק ניקס
הניקס הם אחת הקבוצות עם הקשר היהודי העמוק ביותר בתולדות הליגה. בעונה הראשונה, 1946/47, שיחקו בקבוצה לפי הדיווחים שישה שחקנים יהודים, ובהם אוסי שקטמן, שקלע ב-1 בנובמבר 1946 את הסל הראשון בתולדות הליגה, בניצחון 68-66 על טורונטו האסקיס. שקטמן שיחק לפני כן בפילדלפיה ספאס, שהשם שלה הוא ראשי התיבות של איגוד העברים של דרום פילדלפיה.
רד הולצמן, מאמן שתי האליפויות הראשונות (1970 ו-1973), נולד בברוקלין להורים מהגרים יהודים, ולמד את המשחק במרכזים הקהילתיים היהודיים של ברוקלין ושל הלואר איסט סייד בשנות ה-30. ארני גרונפלד, בן לניצולי שואה, שיחק בקבוצה בראשית שנות ה-80.
הקשר הישראלי עובר דרך סטודמאייר. אחרי השנים בניקס, בין 2010 ל-2015, הפך ב-2013 לשותף במועדון הפועל ירושלים, ובאוגוסט 2016 חתם בו כשחקן לשנתיים. הוא שיחק בהפועל ירושלים ב-2016/17 וב-2018/19, וב-2020 זכה באליפות ישראל עם מכבי תל אביב ונבחר לשחקן המצטיין של הגמר.
עודד קטש, רכז שהוביל את מכבי תל אביב בין 1995 ל-1999 לארבע אליפויות ונבחר ב-1998 לשחקן המצטיין בליגה, הסכים לשחק בניקס, אבל בגלל הלוקאאוט של 1998/99 מעולם לא שיחק ב-NBA. ב-2026 חתם ג'ייקוב טופין, ששיחק בארגון הניקס, בהפועל תל אביב לשלוש שנים. הרשימה חלקית, ומובאות בה דוגמאות מתועדות.
הקהל, התרבות והניקס מעבר לכדורסל
הניקס הם יותר מקבוצת כדורסל בעיר. השורה הראשונה בגארדן, שמכונה Celebrity Row, מלאה בשחקני קולנוע וטלוויזיה: בן סטילר, טימותי שאלמה וקיילי ג'נר הם מהקבועים בה, לפי דיווחי ABC ו-NBC. הבמאי ספייק לי הוא האוהד המזוהה ביותר עם הקבוצה: לפי דיווחים הוא יושב ליד המגרש מאז 1985, ולפי דבריו הוא היה ביציע כבר במשחק 7 של גמר 1970. בשנות ה-90 הוא נודע גם בעימותים מול רג'י מילר בפלייאוף, ואחרי אליפות 2026 דרשו אוהדים שהוא יקבל טבעת אליפות.
בקולנוע ובטלוויזיה הניקס הם קיצור דרך לניו יורק. בסרט האנימציה "נשמה" של פיקסאר מ-2020 יש בדיחה על חשבון הקבוצה, ולפי דיווחים התסריטאי קמפ פאוורס, אוהד ותיק של הניקס, לקח עליה אחריות. לפי דיווחים, להקת הריקוד של הקבוצה, City Dancers, הופיעה גם בפרק של "סקס והעיר הגדולה" ב-2003. ב-1989 יצא סרט תיעודי על ההיסטוריה של הקבוצה, "המשחק של ניו יורק". סדרת התעודה "הריקוד האחרון" של ESPN מ-2020 מתייחסת גם לעימותים של שיקגו מול הניקס בשנות ה-90.
גם המוזיקה והאופנה קשורות לקבוצה. הראפרים פאט ג'ו ו-50 סנט מופיעים ברשימות של אוהדי הניקס, ופאט ג'ו דיבר על הריצה של הקבוצה לגמר המזרח ב-2025. וולט פרייז'ר, שנודע בבגדים הצבעוניים שלו ובכינוי "קלייד", הפך אחרי הקריירה לפרשן של הקבוצה, ונעל הפומה "קלייד" נקראת על שם הכינוי שלו. אחרי אליפות 2026 חגגה העיר בטקס בבניין העירייה ב-18 ביוני 2026, ולשכת ראש העיר פרסמה סרטון בשם "Let's Go Knicks".
מה צפוי בעונת 2026/2027: האם הניקס יכולה להגן על התואר?
מה השתנה בקיץ: הניקס שמרו על חמישיית האליפות, ברונסון, טאונס, ברידג'ס, אנונובי והארט, בהדרכת מייק בראון בעונתו השנייה. מיטשל רובינסון עבר לבוסטון בחוזה של שלוש שנים ו-47.4 מיליון דולר, אריאל הוקפורטי עבר לפילדלפיה, ג'רמי סושאן לפורטלנד, ואנדרה דראמונד חתם כשחקן חופשי במינימום. שכר הקבוצה, כ-218.4 מיליון דולר, מעל קו האפרון הראשון אך כ-3.27 מיליון מתחת לשני, לפי Spotrac, כך שהמרחב לשינויים באמצע העונה מוגבל.
הפתיחה: אחרי 11 משחקים המאזן הוא 6-5, המקום השלישי מחמישה באטלנטיק, בהדרכת מייק בראון. ה-SRS של הקבוצה 1.96, לעומת 6.05 בעונה שעברה, אבל הרייטינג ההתקפי, 116.2 נקודות ל-100 החזקות, וההגנתי, 109.0, מצביעים על קבוצה טובה יותר ממאזנה, לפי Basketball Reference. ברונסון קולע 25.6 נקודות ב-8 משחקים, וקארל-אנת'וני טאונס הוא מוביל הקבוצה ב-Win Shares. מול קליבלנד, שהניקס סחפו 4-0 בגמר המזרח, נרשם מאזן שווה: ניצחון 109-97 בקליבלנד ב-7 בנובמבר, והפסד 107-115 בגארדן ב-11 בנובמבר, כשג'יימס הארדן קלע 32 נקודות.
מה הצפי: הגנה על תואר היא משימה נדירה. הקבוצה האחרונה שזכתה באליפות שנתיים ברצף היא גולדן סטייט ב-2017 וב-2018, ומאז כל עונה נבחרה אלופה אחרת. ההערכה שלנו היא שהניקס נשארו בין הקבוצות הטובות במזרח, כי הליבה נשארה שלמה והפתיחה האיטית מוסברת בחלקה במדגם קטן ובמזל, אך שלושה דברים יקבעו: הבריאות של ברונסון וטאונס, העומק בסגל אחרי עזיבת רובינסון, והיכולת לחזור על 53 ניצחונות בעונה שבה כל יריבה תתכונן אליהן כאלופה. אפשר לעקוב בלוח התוצאות, בטבלאות מזרח ומערב ובעמוד ניו יורק ניקס, שמציג גם את כל משחקי העונה.
המקום של הניקס בהיסטוריה של ה-NBA
שלוש אליפויות ב-80 עונות הן פחות ממה שהיה אפשר לצפות מהקבוצה בשוק הגדול ביותר בליגה, ובמאזן כולל של 3,084-3,196 היא מתחת ל-50%. אבל ההיסטוריה של הניקס אינה היסטוריה של עקביות. היא מורכבת מכמה פרקי שיא: שלושה גמרים בתחילת הדרך בהדרכת ליפצ'יק, האליפויות של ריד ופרייז'ר ב-1970 וב-1973, שנות ה-90 של יואינג וריילי והאליפות של ברונסון ב-2026. בין הפרקים האלה היו שנים ארוכות שבהן הקבוצה נראתה אבודה.
מה שמבדיל אותם משאר הקבוצות הוא האופי של האליפויות והגמרים: משחק 7 שבו ריד שיחק צולע ב-1970, ניצחון בגמר 2026 אחרי פיגור שיא של 29 נקודות, וקבוצה ממקום שמיני שהגיעה לגמר ב-1999. בהערכה שלנו, הניקס יזכרו כקבוצה שהאליפויות שלה מגיעות לאחר המתנה ארוכה, ולכן הן הופכות לחלק מהזיכרון של העיר.
היכן ניתן לראות באתר
שחקנים וקבוצות במאמר
מקורות
- Basketball Reference - ניו יורק ניקס: טבלת הזכיינית 1946/47 עד 2026/27
- Basketball Reference - גמר 1970: תוצאות כל המשחקים
- Basketball Reference - קופסת משחק 7 של גמר 1970
- Basketball Reference - גמר 1994: תוצאות כל המשחקים
- Basketball Reference - גמר 2026: תוצאות כל המשחקים
- Basketball Reference - וויליס ריד
- Basketball Reference - פטריק יואינג
- Basketball Reference - כרמלו אנתוני
- Basketball Reference - ג'יילן ברונסון
- Wikipedia - היסטוריית ניו יורק ניקס
- Wikipedia - פלייאוף NBA 2026
- AP - הניקס זוכים באליפות הראשונה מאז 1973 בניצחון 94-90 על הספרס במשחק 5
- Daily Knicks - המספרים שהניקס הפרישו
- NBC News - ספייק לי, פאט ג'ו ואחרים על הריצה של הניקס לגמר המזרח 2025
- ABC News - Celebrity Row בגארדן
- Wikimedia Commons - Willis Reed 1972 publicity photo (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Walt Frazier 1969 (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Patrick Ewing ca. 1995, צילום: Seidenstud (CC BY-SA 3.0)
- Wikimedia Commons - Jalen Brunson 2023 (cropped), צילום: Erik Drost (CC BY 2.0)
- Wikimedia Commons - Madison Square Garden 1968 (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - 2026 NBA Champions New York Knicks City Hall Ceremony 12 (CC BY 4.0)
- Hot New Hip Hop - הבדיחה על הניקס בסרט "נשמה" של פיקסאר
- Sports Illustrated - ג'ורדן, הניקס והבולס ב"הריקוד האחרון"
- Wikipedia - Ossie Schectman
- Wikipedia - Red Holzman
- Haaretz - סטודמאייר חותם בהפועל ירושלים (2016)
- Wikipedia - Amar'e Stoudemire
- Wikipedia - Oded Kattash
- Basketnews - טופין חותם בהפועל תל אביב
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה:

מייסד HoopsInsights ואוהד NBA מאז ילדותו. כותב ומעדכן את המאמרים והנתונים באתר ובודק אותם מול מקורות חיצוניים. עוד על המחבר
אהבתם? קבלו עוד כזה במייל
תוצאות, שחקנים חמים, טריידים ופציעות: פעם בשבוע בימי שישי, או כל בוקר עם סיכום הלילה.
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: ההיסטוריה של ניו יורק ניקס) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.