ההיסטוריה של בוסטון סלטיקס
בוסטון סלטיקס היא הקבוצה המצליחה ביותר בהיסטוריית ה-NBA: 18 אליפויות, 23 הופעות בגמר ו-63 עונות עם פלייאוף מתוך 80, מאז שוולטר בראון הקים אותה ב-6 ביוני 1946. אבל ההיסטוריה שלה אינה רצף של ניצחונות. שמונה אליפויות ברצף בין 1959 ל-1966, ו-11 אליפויות ב-13 עונות עם ביל ראסל, נגמרו בפירוק, ואחרי עידן לארי בירד באה תקופה של 15 עונות שבה ההפסדים עלו על הניצחונות. בכל פעם הקבוצה בנתה את עצמה מחדש, בדראפט, בטרייד ובמאמן חדש, והיא עשתה זאת גם אחרי טרגדיות כמו מותם של לן ביאס ורג'י לואיס. במאמר נעבור על שבע התקופות של הקבוצה, מהייסוד ועד טייטום וברון, עם טבלת מאזן ותוצאת פלייאוף לכל עונה, כל הגמרים, הרגעים הגדולים, היריבויות, השחקנים, השנים הטובות והרעות, ונסיים באיפה בוסטון עומדת ב-2026/27, עם הפניות לדראפט, לפנטזי ולמשחקים הקרובים.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 1 בנובמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| הוקמה | 6 ביוני 1946, בידי וולטר בראון |
| אליפויות | 18 (שיא ליגה), האחרונה ב-2024 |
| גמרים | 23 הופעות, 5 הפסדים |
| הרצף הארוך ביותר | 8 אליפויות ברצף, 1959 עד 1966 |
| שיאי הקבוצה | האבליצ'ק 26,395 נק', ראסל 21,620 ריב', קוזי 6,945 אס' |
| 2026/27 עד כה | 4-1 אחרי חמישה משחקים |
הסיפור בקצרה: מה צריך לדעת על ההיסטוריה של בוסטון סלטיקס
בוסטון סלטיקס היא הקבוצה המצליחה ביותר בהיסטוריית ה-NBA: 18 אליפויות, 23 הופעות בגמר ו-63 עונות עם פלייאוף מתוך 80 שהסתיימו. ההיסטוריה שלה נראית כרצף של ניצחונות, אבל היא מורכבת משבע תקופות, וכמה מהן נגמרו במשבר שממנו הקבוצה נאלצה לצאת מאפס. חמש עובדות מסכמות אותה:
- 18 אליפויות, שיא של כל הזמנים. האחרונה, ב-2024 מול דאלאס, העלתה את בוסטון מעל הלייקרס, שיש להם 17.
- שמונה אליפויות ברצף, 1959 עד 1966. הרצף הארוך ביותר בספורט המקצועי האמריקאי. בסך הכול זכתה ב-11 אליפויות מ-13 העונות שבין 1957 ל-1969.
- שפל אחרי כל שיא. 15-67 ב-1996/97, 24-58 ב-2006/07 ו-25-57 ב-2013/14 הן שלוש מהנקודות שבהן הקבוצה נאלצה להתחיל מחדש.
- היריבות עם הלייקרס. 12 מפגשים בגמר, שיא של כל זוג קבוצות, ו-9 ניצחונות לבוסטון.
- ההווה. ב-2025/26 ניצחה 56 משחקים והפסידה בסיבוב הראשון לפילדלפיה אחרי יתרון 3-1, ובקיץ 2026 הועבר ג'יילן בראון לפילדלפיה. ב-2026/27 היא פתחה 4-1.
כדי לראות שההצלחה לא הייתה רצופה, מספיק להשוות שתי תקופות: ב-1956/57 עד 1968/69 בוסטון ניצחה 716 והפסידה 299 (70.5%), ובין 1992/93 ל-2006/07 ניצחה 520 והפסידה 678 (43.4%). את המעבר בין השתיים, ואת הדרך שבה הקבוצה בנתה את עצמה מחדש בכל פעם, נבדוק לפי התקופות.
איך מחלקים 80 שנות היסטוריה: שבע תקופות
כדי לא להפוך את הסיפור לרשימה ארוכה של עונות, חילקנו אותו לפי שני קריטריונים: הכוכב או המאמן שהגדיר את הקבוצה, ונקודות מפנה שאפשר לתעד, כמו הצטרפות ביל ראסל ב-1956, פרישתו ב-1969, עונת הרוקי של לארי בירד ב-1979/80 והטרייד של 2007. הטבלה מסכמת את התקופות, והסעיפים הבאים עוברים על כל אחת מהן.
| תקופה | שנים | עונות | מאזן | אליפויות | גמרים | שמות מרכזיים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ייסוד ובנייה | 1946/47 עד 1955/56 | 10 | 330-328 | 0 | 0 | וולטר בראון, רד אוארבך, בוב קוזי |
| שושלת ראסל | 1956/57 עד 1968/69 | 13 | 716-299 | 11 | 12 | ביל ראסל, אוארבך, קוזי, סם ג'ונס |
| האבליצ'ק וקאוונס | 1969/70 עד 1978/79 | 10 | 477-343 | 2 | 2 | ג'ון האבליצ'ק, דייב קאוונס, טום היינסון |
| עידן בירד | 1979/80 עד 1991/92 | 13 | 751-315 | 3 | 5 | לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש |
| השנים הקשות | 1992/93 עד 2006/07 | 15 | 520-678 | 0 | 0 | רג'י לואיס, ריק פיטינו, פול פירס |
| הביג 3 | 2007/08 עד 2012/13 | 6 | 314-161 | 1 | 2 | פירס, קווין גארנט, ריי אלן, דוק ריברס |
| טייטום וברון | 2013/14 עד היום | 14 | 647-404 | 1 | 2 | בראד סטיבנס, ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, ג'ו מזולה |
מקור: חישוב של האתר מטבלת הזכיינית ב-Basketball Reference, נבדק ב-1.11.2026. התקופה האחרונה כוללת את חמשת המשחקים הראשונים של 2026/27 (4-1). 18 האליפויות ו-23 הגמרים מתחלקים בין התקופות לפי העמודות.
הייסוד, 1946: וולטר בראון, הליגה החדשה והעונה הראשונה
בוסטון סלטיקס נוסדה ב-6 ביוני 1946, יום הקמתה של ליגת ה-BAA בניו יורק. מי שהניע את הקמת הקבוצה היה וולטר א' בראון, נשיא תאגיד בוסטון גארדן-ארנה, שניהל את האולם הגדול של העיר והיה מעורב בקבוצת ההוקי של בוסטון ברואינס. הליגה הוקמה בידי בראון ובעלי אולמות גדולים אחרים, כמו מדיסון סקוור גארדן בניו יורק, שחיפשו תוכן שימלא את האולמות גם בערבים שבהם לא נערכו משחקי הוקי.
בראון בחר בשם סלטיקס בהשראת "האוריג'ינל סלטיקס", קבוצה מקצועית נודדת מניו יורק שפעלה בראשית המאה ה-20, ובהשראת האוכלוסייה האירית הגדולה של בוסטון. בין השמות האחרים שהוצעו, לפי הדיווחים, היו Whirlwinds, Olympians ו-Unicorns. המאמן הראשון היה האני ראסל (John "Honey" Russell), והקבוצה הייתה אחת מ-11 שפתחו את העונה הראשונה של ה-BAA, שש במזרח וחמש במערב.
העונה הראשונה הייתה קשה. בוסטון פתחה ב-2 בנובמבר 1946 בהפסד 53-59 בפרובידנס, הפסידה את חמשת משחקיה הראשונים וזכתה בניצחון הראשון ב-16 בנובמבר, 53-49 על טורונטו. היא סיימה 22-38, בשוויון עם טורונטו בתחתית המזרח. ב-1947/48 עלתה לפלייאוף והפסידה ברבע הגמר, ב-1949 הליגה התמזגה והפכה ל-NBA, וב-1949/50 בוסטון סיימה 22-46, במקום האחרון בדיוויזיה המזרחית. בראון החליט להחליף את הנהגת הקבוצה, ובאביב 1950 שכר מאמן בן 33 בשם רד אוארבך.
1950 עד 1956: אוארבך, קוזי והדרך לראסל

אוארבך שימש בבת אחת מאמן ומנהל כדורסל, וכבר בשנה הראשונה שינה את פני הקבוצה. בדראפט 1950 הוא בחר בצ'אק קופר מדוקיין, הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA מבין שחקנים שחורים, ובאותה שנה הגיע אל בוסטון בוב קוזי. קוזי לא נבחר בידי בוסטון, אלא הגיע לשיקגו סטאגס, וכשהקבוצה פשטה רגל, שחקניה חולקו בדראפט פיזור , ובוסטון קיבלה את הרכז בן ה-22. לפי הדיווחים, אוארבך עצמו לא רצה בו בהתחלה.
קוזי הפך לכוכב התקופה: בעונת 1956/57 נבחר ל-MVP, ובקריירה צבר בבוסטון 6,945 אסיסטים, שיא הקבוצה עד היום. לצדו שיחקו ביל שרמן, שהגיע ב-1951, ואד מקולי, סנטר שהיה אחד הכוכבים של הקבוצה. בוסטון עלתה לפלייאוף בכל אחת משש העונות 1950/51 עד 1955/56, והגיעה שלוש פעמים לגמר הדיוויזיה המזרחית, ב-1953, ב-1954 וב-1955, אבל לא הצליחה לעבור אותו.
מה שחסר היה שחקן הגנה וריבאונד שישנה את אופי המשחק. אוארבך מצא אותו באפריל 1956, לפני הדראפט: הוא שלח את מקולי ואת הזכויות על קליף הייגן לסנט לואיס הוקס תמורת הבחירה השנייה, ובה בחר בביל ראסל, סנטר מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. באותה שנה בוסטון צירפה גם את טום היינסון, שנבחר לטירון השנה ב-1957.
ראסל הצטרף בדצמבר 1956, אחרי האולימפיאדה במלבורן, שבה זכה במדליית זהב. הוא שיחק ב-48 מתוך 72 משחקי העונה, ובוסטון סיימה את העונה הסדירה 44-28. הטרייד על ראסל נחשב עד היום אחד המהלכים הגדולים בתולדות הליגה, והוא הפך קבוצה טובה לקבוצה שזכתה ב-11 אליפויות בתוך 13 שנים.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1946/47 | 22-38 | 36.7% | בלי פלייאוף | העונה הראשונה: פתיחה של 0-5, והניצחון הראשון ב-16 בנובמבר מול טורונטו |
| 1947/48 | 20-28 | 41.7% | הפסד ברבע הגמר | |
| 1948/49 | 25-35 | 41.7% | בלי פלייאוף | |
| 1949/50 | 22-46 | 32.4% | בלי פלייאוף | מקום אחרון בדיוויזיה המזרחית, ואחריה בא אוארבך |
| 1950/51 | 39-30 | 56.5% | הפסד בחצי גמר הדיוויזיה המזרחית | העונה הראשונה של רד אוארבך |
| 1951/52 | 39-27 | 59.1% | הפסד בחצי גמר הדיוויזיה המזרחית | |
| 1952/53 | 46-25 | 64.8% | הפסד בגמר הדיוויזיה המזרחית | |
| 1953/54 | 42-30 | 58.3% | הפסד בגמר הדיוויזיה המזרחית | |
| 1954/55 | 36-36 | 50.0% | הפסד בגמר הדיוויזיה המזרחית | |
| 1955/56 | 39-33 | 54.2% | הפסד בחצי גמר הדיוויזיה המזרחית |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 330 ניצחונות ו-328 הפסדים ב-10 עונות.
1957 עד 1969: שושלת ראסל, 11 אליפויות ב-13 שנים

האליפות הראשונה הגיעה ב-13 באפריל 1957: משחק 7 בגמר מול סנט לואיס הוקס הסתיים ב-125-123 אחרי שתי הארכות. שנה אחרי, ב-1958, בוסטון הפסידה בגמר לאותה יריבה 4-2. זה היה ההפסד האחרון שלה בגמר במשך 27 שנה, עד 1985.
מ-1959 עד 1966 זכתה בשמונה אליפויות רצופות, יותר מכל קבוצה אחרת בספורט המקצועי האמריקאי. היא ניצחה את מינאפוליס לייקרס (4-0 ב-1959), את סנט לואיס ב-1960 וב-1961, את לוס אנג'לס לייקרס ב-1962, 1963, 1965 ו-1966, ואת סן פרנסיסקו ב-1964. שלוש מהסדרות נמשכו שבעה משחקים: ב-1960, ב-1962 (110-107 במשחק 7) וב-1966 (95-93). לצד ראסל שיחקו סם ג'ונס, שזכה עם בוסטון בעשר אליפויות, ג'ון האבליצ'ק, שהגיע ב-1962, והיינסון וקוזי, שפרש ב-1963.
ב-1964 בוסטון פתחה בחמישייה פותחת של שחקנים שחורים בלבד, הראשונה בהיסטוריית ה-NBA, לפי Wikipedia. אחרי האליפות של 1966 אוארבך פרש מהאימון, נשאר כמנג'ר, וראסל, בן 32, מונה למאמן-שחקן , והפך למאמן השחור הראשון בליגה. ב-1967 הרצף נקטע: בגמר הדיוויזיה המזרחית בוסטון הפסידה לפילדלפיה של וילט צ'מברליין, שזכתה באליפות.
בוסטון חזרה לצמרת וזכתה ב-1968 (4-2 על הלייקרס) וב-1969, בסדרה שהוכרעה במשחק 7 בלוס אנג'לס, 108-106. אחרי אותו משחק פרש ראסל, אחרי 11 אליפויות בתוך 13 עונות, חמישה תארי MVP של העונה הסדירה ו-21,620 ריבאונדים בבוסטון, שיא הקבוצה. אוארבך סיים את הקריירה שלו כמאמן עם תשע אליפויות. על הרצף הזה כתבנו גם במאמר על השושלות הגדולות.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1956/57 | 44-28 | 61.1% | אלופה | האליפות הראשונה. ראסל מצטרף בדצמבר |
| 1957/58 | 49-23 | 68.1% | הפסד בגמר | |
| 1958/59 | 52-20 | 72.2% | אלופה | תחילת שמונה אליפויות רצופות |
| 1959/60 | 59-16 | 78.7% | אלופה | |
| 1960/61 | 57-22 | 72.2% | אלופה | |
| 1961/62 | 60-20 | 75.0% | אלופה | |
| 1962/63 | 58-22 | 72.5% | אלופה | |
| 1963/64 | 59-21 | 73.8% | אלופה | |
| 1964/65 | 62-18 | 77.5% | אלופה | |
| 1965/66 | 54-26 | 67.5% | אלופה | השמינית ברצף. אוארבך פורש מהאימון וראסל הופך למאמן-שחקן |
| 1966/67 | 60-21 | 74.1% | הפסד בגמר הדיוויזיה המזרחית | הרצף נקטע: ההפסד לפילדלפיה של צ'מברליין |
| 1967/68 | 54-28 | 65.9% | אלופה | |
| 1968/69 | 48-34 | 58.5% | אלופה | האליפות ה-11 של ראסל. הוא פורש |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 716 ניצחונות ו-299 הפסדים ב-13 עונות.
1969 עד 1979: האבליצ'ק, קאוונס ושתי אליפויות

אחרי פרישתו של ראסל ושל סם ג'ונס, בוסטון ירדה ב-1969/70 ל-34-48, המאזן השלילי הראשון שלה מאז 1949/50. ההתאוששות הייתה מהירה: בקבוצה צורפו דייב קאוונס, סנטר נמוך ומהיר שנבחר ב-1970, פול סילאס וג'ו ג'ו וייט, ולצד האבליצ'ק היא חזרה לצמרת. ב-1972/73 ניצחה 68 והפסידה 14, שיא של הקבוצה עד היום, וקאוונס נבחר ל-MVP, אבל בגמר המזרח הפסידה לניו יורק 4-3.
האליפות באה ב-1974, בגמר מול מילווקי של קרים עבדול-ג'באר. הסדרה נמשכה שבעה משחקים: במשחק 6 בוסטון הפסידה 102-101 אחרי שתי הארכות, ובמשחק 7 במילווקי ניצחה 102-87, כשקאוונס קלע 28 נקודות, לפי Wikipedia. האבליצ'ק נבחר ל-MVP הגמר. הסדרה הזו, ושתיים נוספות של בוסטון (1984 ו-1988), מנותחות במאמר על הסדרות הגדולות. היינסון, שאימן את הקבוצה, זכה איתה גם באליפות 1976.
ב-1976 בוסטון ניצחה את פיניקס 4-2. משחק 5, ב-4 ביוני 1976 בבוסטון גארדן, נגמר ב-128-126 אחרי שלוש הארכות, הראשון בתולדות הגמרים עם שלוש הארכות. גאר הרד קלע לפיניקס בשנייה האחרונה כדי להאריך את המשחק, ובסוף ניצחה בוסטון. וייט נבחר ל-MVP הגמר, והסדרה נחשבת אחת הגדולות בתולדות הגמרים.
אחרי 1976 הקבוצה התפרקה. ב-1976/77 סיימה 44-38, ב-1977/78 32-50 (האבליצ'ק פרש אחרי 16 עונות), וב-1978/79 29-53, תחתית של העשור. באותה עונה הוחלף המאמן סאץ' סנדרס, אחרי 2-12, בדייב קאוונס, שמילא תפקיד מאמן-שחקן וניצח 27 מתוך 68 משחקים. ההפסדים האלה הכשירו את הקרקע לשינוי הגדול של העשור: ב-1978 בחר אוארבך בבחירה 6 בשחקן שיגיע רק שנה אחר כך, וכתב בכך את הפרק הבא.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1969/70 | 34-48 | 41.5% | בלי פלייאוף | מאזן שלילי ראשון מאז 1949/50 |
| 1970/71 | 44-38 | 53.7% | בלי פלייאוף | |
| 1971/72 | 56-26 | 68.3% | הפסד בגמר המזרח | |
| 1972/73 | 68-14 | 82.9% | הפסד בגמר המזרח | 68 ניצחונות, שיא הקבוצה |
| 1973/74 | 56-26 | 68.3% | אלופה | אליפות 12 |
| 1974/75 | 60-22 | 73.2% | הפסד בגמר המזרח | |
| 1975/76 | 54-28 | 65.9% | אלופה | אליפות 13. משחק 5 בשלוש הארכות |
| 1976/77 | 44-38 | 53.7% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 1977/78 | 32-50 | 39.0% | בלי פלייאוף | |
| 1978/79 | 29-53 | 35.4% | בלי פלייאוף | 29-53, תחתית של שנות ה-70 |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 477 ניצחונות ו-343 הפסדים ב-10 עונות.
1979 עד 1992: בירד, מקהייל ופאריש

לארי בירד נבחר ב-1978 בבחירה 6, כשכבר ידעו שיישאר שנה נוספת באוניברסיטת אינדיאנה סטייט. הוא חתם ב-1979, אחרי שאינדיאנה סטייט הפסידה בגמר ה-NCAA לאוניברסיטת מישיגן סטייט של מג'יק ג'ונסון, ובעונת הרוקי שלו, 1979/80, בוסטון קפצה מ-29 ל-61 ניצחונות, 32 יותר, והייתה זו אז הקפיצה הגדולה ביותר בתולדות הליגה. בירד נבחר לטירון השנה.
אוארבך השלים את הליבה בדראפט 1980: הוא שלח את הבחירות 1 ו-13 לגולדן סטייט תמורת רוברט פאריש והבחירה 3, שבה נבחר קווין מקהייל. בירד, מקהייל ופאריש הפכו לחזית ההתקפה הטובה בליגה. ב-1981 בוסטון חזרה מפיגור 1-3 בגמר המזרח מול פילדלפיה, וניצחה במשחק 7 ב-91-90. אחר כך ניצחה את יוסטון 4-2 בגמר, וסדריק מקסוול נבחר ל-MVP הגמר.
ב-1984 בוסטון ניצחה את הלייקרס של מג'יק ג'ונסון בגמר 4-3, כשמשחק 7 נגמר 111-102, ובירד נבחר ל-MVP הגמר ול-MVP העונה. ב-1985, במשחק הראשון בגמר, בוסטון ניצחה 148-114, אבל הפסידה בסדרה 4-2. 1986 הייתה שיא העידן: 67-15, 40-1 בבית, אליפות מול יוסטון (4-2) ותואר MVP שלישי רצוף לבירד.
השיא היה גם תחילת הסוף. ב-17 ביוני 1986 בחרה בוסטון בלן ביאס במקום 2, והוא נפטר יומיים אחר כך. בירד התמודד עם בעיות גב, ובכל זאת ב-26 במאי 1987 גנב את ההכנסה של איזאיה תומאס בגמר המזרח מול דטרויט והעביר את הכדור לדניס ג'ונסון, שקלע ללייאפ ל-108-107 (בוסטון ניצחה בסדרה 4-3). הגמר של 1987 הסתיים בהפסד 4-2 ללייקרס. ב-1988 ניצחה את אטלנטה 118-116 במשחק 7 והפסידה לדטרויט. בירד פרש באוגוסט 1992, מקהייל ב-1993 ופאריש עזב ב-1994. את כאבי הגב של בירד, שסיימו את הקריירה שלו, מפרט המאמר על פציעות ששינו את ההיסטוריה.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1979/80 | 61-21 | 74.4% | הפסד בגמר המזרח | בירד מצטרף: קפיצה של 32 ניצחונות |
| 1980/81 | 62-20 | 75.6% | אלופה | אליפות 14 |
| 1981/82 | 63-19 | 76.8% | הפסד בגמר המזרח | |
| 1982/83 | 56-26 | 68.3% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 1983/84 | 62-20 | 75.6% | אלופה | אליפות 15 |
| 1984/85 | 63-19 | 76.8% | הפסד בגמר | |
| 1985/86 | 67-15 | 81.7% | אלופה | אליפות 16. 67 ניצחונות ו-40-1 בבית |
| 1986/87 | 59-23 | 72.0% | הפסד בגמר | |
| 1987/88 | 57-25 | 69.5% | הפסד בגמר המזרח | |
| 1988/89 | 42-40 | 51.2% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 1989/90 | 52-30 | 63.4% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 1990/91 | 56-26 | 68.3% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 1991/92 | 51-31 | 62.2% | הפסד בחצי גמר המזרח | העונה האחרונה של בירד |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 751 ניצחונות ו-315 הפסדים ב-13 עונות.
1992 עד 2007: לואיס, פיטינו ופירס
הסוף של בירד לא היה הטרגדיה היחידה של התקופה. רג'י לואיס, שנבחר ב-1987, התמוטט במשחק פלייאוף מול שרלוט ב-1993, ומת מהתקף לב במשחק כדורסל לא רשמי ב-27 ביולי באותה שנה. המספר 35 הופרש לכבודו. ב-1993/94 בוסטון סיימה 32-50, בפעם הראשונה בלי פלייאוף מאז 1978/79, וב-1996/97 ירדה ל-15-67, המאזן הגרוע בתולדות המועדון.
בהגרלה של 1997 הבחירה הראשונה, שבה נבחר טים דאנקן, לא הגיעה לבוסטון. היא בחרה במקום 3 בצ'אונסי בילאפס, שהועבר לטורונטו כבר בפברואר 1998. ריק פיטינו, שמונה לנשיא הקבוצה ולמאמן שלה, בנה סביב פול פירס, שנבחר ב-1998 במקום 10 וצבר בקריירה בבוסטון 24,021 נקודות. אחרי 1998/99 המקוצרת, 19-31 ב-50 משחקים, פיטינו התפטר בינואר 2001.
בין 2002 ל-2005 הקבוצה חזרה לפלייאוף: ב-2002 הגיעה לגמר המזרח, ב-2005 זכתה בתואר הדיוויזיה והפסידה בסיבוב הראשון. ב-2006/07 ירדה ל-24-58, והעונה הזו הובילה למהלך שהחזיר אותה לצמרת.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1992/93 | 48-34 | 58.5% | הפסד בסיבוב הראשון | פציעת הלב של רג'י לואיס בפלייאוף |
| 1993/94 | 32-50 | 39.0% | בלי פלייאוף | |
| 1994/95 | 35-47 | 42.7% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 1995/96 | 33-49 | 40.2% | בלי פלייאוף | |
| 1996/97 | 15-67 | 18.3% | בלי פלייאוף | 15-67, המאזן הגרוע בתולדות הקבוצה |
| 1997/98 | 36-46 | 43.9% | בלי פלייאוף | |
| 1998/99 | 19-31 | 38.0% | בלי פלייאוף | עונה מקוצרת של 50 משחקים. פירס בעונתו השנייה |
| 1999/00 | 35-47 | 42.7% | בלי פלייאוף | |
| 2000/01 | 36-46 | 43.9% | בלי פלייאוף | |
| 2001/02 | 49-33 | 59.8% | הפסד בגמר המזרח | |
| 2002/03 | 44-38 | 53.7% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 2003/04 | 36-46 | 43.9% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 2004/05 | 45-37 | 54.9% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 2005/06 | 33-49 | 40.2% | בלי פלייאוף | |
| 2006/07 | 24-58 | 29.3% | בלי פלייאוף | 24-58: הסיבה לטריידים של אלן וגארנט |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 520 ניצחונות ו-678 הפסדים ב-15 עונות.
2007 עד 2013: הביג 3 והאליפות ה-17

ב-28 ביוני 2007, בליל הדראפט, בוסטון שלחה את הבחירה 5 לסיאטל תמורת ריי אלן. חודש אחר כך, ב-31 ביולי, היא רכשה את קווין גארנט ממינסוטה בעסקה שהייתה אז הטרייד הגדול ביותר בהיסטוריית הליגה של שחקן יחיד, לפי Wikipedia. יחד עם פירס הם הפכו ל"ביג 3", ובראשם עמד דוק ריברס. על שלישיות כאלה כתבנו במאמר על ביג 3 מול סגל עמוק, ועל הטרייד של גארנט ושל פירס במאמר על הטריידים ששינו את ה-NBA.
התוצאה הייתה מיידית: ב-2007/08 בוסטון ניצחה 66 והפסידה 16, אחרי 24-58 בעונה הקודמת, קפיצה של 42 ניצחונות. היא שיחקה 26 משחקי פלייאוף, שיא באותה עת, וניצחה את הלייקרס בגמר 4-2. במשחק 6, ב-17 ביוני 2008, ניצחה 131-92. זו הייתה האליפות ה-17 והראשונה מאז 1986, ופירס נבחר ל-MVP הגמר.
ב-2008/09 הקבוצה ניצחה 62 משחקים והפסידה בחצי גמר המזרח לאורלנדו במשחק 7, בלי גארנט הפצוע. ב-2010 הגיעה לגמר מול הלייקרס והובילה 3-2, אבל הפסידה ב-79-83 במשחק 7. ב-2011 הפסידה למיאמי בחצי גמר המזרח, וב-2012 שוב למיאמי בגמר המזרח, במשחק 7, ואז ריי אלן עבר למיאמי.
ב-2012/13 בוסטון ניצחה 41 והפסידה 40, ובקיץ 2013 ריברס עבר לקליפרס. בטרייד שנסגר ב-12 ביולי 2013 שלחה בוסטון לברוקלין את פירס, את גארנט ואת ג'ייסון טרי, ובתמורה קיבלה את הבחירות של ברוקלין ב-2014, 2016 ו-2018, את הזכות להחליף בחירות ב-2017 וחמישה שחקנים. הבחירות האלה הפכו, ב-2016 וב-2017, לג'יילן בראון ולג'ייסון טייטום.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 2007/08 | 66-16 | 80.5% | אלופה | אליפות 17. קפיצה של 42 ניצחונות |
| 2008/09 | 62-20 | 75.6% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 2009/10 | 50-32 | 61.0% | הפסד בגמר | הפסד במשחק 7 של הגמר, אחרי יתרון 3-2 |
| 2010/11 | 56-26 | 68.3% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 2011/12 | 39-27 | 59.1% | הפסד בגמר המזרח | עונה מקוצרת של 66 משחקים |
| 2012/13 | 41-40 | 50.6% | הפסד בסיבוב הראשון |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 314 ניצחונות ו-161 הפסדים ב-6 עונות.
2013 עד היום: סטיבנס, טייטום וברון והאליפות ה-18
בראד סטיבנס, מאמן באטלר שהגיע לשני גמרי NCAA, נשכר ביולי 2013, וב-2013/14 בוסטון ירדה ל-25-57. ההמשך היה מהיר: סטיבנס בנה קבוצה סביב איזאיה תומאס, ב-2016/17 היא סיימה 53-29 במקום הראשון במזרח, ובקיץ 2017 הוחלף תומאס בקיירי אירווינג. ג'יילן בראון (בחירה 3 ב-2016) וג'ייסון טייטום (בחירה 3 ב-2017) הפכו לעמוד השדרה, וב-2017, 2018 ו-2020 הקבוצה הגיעה לגמר המזרח.
ב-2021/22 ניצחה 51 והפסידה 31 בהובלת המאמן אימה יודוקה, והגיעה לגמר, אבל הפסידה לגולדן סטייט 4-2. בספטמבר 2022 הושעה יודוקה וג'ו מזולה מונה במקומו. ב-2022/23 היא ניצחה 57 משחקים, חזרה מ-0-3 לשוויון 3-3 בגמר המזרח ומול מיאמי, והפסידה במשחק 7 בבית.
ב-2023/24 הצטרפו קריסטפס פורזינגיס וג'רו הולידיי, והקבוצה של ג'ו מזולה ניצחה 64 משחקים, המאזן הטוב בליגה, וניצחה את דאלאס בגמר 4-1. ב-17 ביוני 2024, ניצחון 106-88 במשחק 5, זכתה באליפות ה-18, יותר מכל קבוצה אחרת, וג'יילן בראון נבחר ל-MVP הגמר. ב-2024/25 ניצחה 61 משחקים, אבל במשחק 4 של חצי הגמר מול ניו יורק, ב-12 במאי 2025, קרע טייטום את גיד האכילס, והקבוצה הפסידה בסדרה 4-2.
בקיץ 2025 עזבו הורפורד, הולידיי, פורזינגיס וקורנט, בחלקם כדי להימנע מהאפרון השני . ב-2025 נמכרה הקבוצה לוויליאם צ'יזהולם תמורת 6.1 מיליארד דולר, מחיר שהיה אז שיא לעסקה בקבוצת ספורט בצפון אמריקה. ב-2025/26 ניצחה 56 משחקים, מזולה נבחר למאמן השנה, וטייטום חזר ב-7 במרץ 2026, אחרי 298 ימי החלמה. בסיבוב הראשון הפסידה לפילדלפיה 4-3 אחרי יתרון 3-1.
ב-1 ביולי 2026 הועבר בראון לפילדלפיה בעסקה שהביאה לבוסטון את פול ג'ורג', שתי בחירות סיבוב ראשון ושתי בחירות סיבוב שני, וטייטום ודריק וויט נשארו ליבת הקבוצה. ב-2026/27 בוסטון פתחה 4-1, אחרי הפסד בדטרויט וארבעה ניצחונות רצופים.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 2013/14 | 25-57 | 30.5% | בלי פלייאוף | העונה הראשונה של בראד סטיבנס |
| 2014/15 | 40-42 | 48.8% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 2015/16 | 48-34 | 58.5% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 2016/17 | 53-29 | 64.6% | הפסד בגמר המזרח | |
| 2017/18 | 55-27 | 67.1% | הפסד בגמר המזרח | |
| 2018/19 | 49-33 | 59.8% | הפסד בחצי גמר המזרח | |
| 2019/20 | 48-24 | 66.7% | הפסד בגמר המזרח | |
| 2020/21 | 36-36 | 50.0% | הפסד בסיבוב הראשון | |
| 2021/22 | 51-31 | 62.2% | הפסד בגמר | הפסד בגמר מול גולדן סטייט |
| 2022/23 | 57-25 | 69.5% | הפסד בגמר המזרח | |
| 2023/24 | 64-18 | 78.0% | אלופה | אליפות 18: שיא של כל הזמנים |
| 2024/25 | 61-21 | 74.4% | הפסד בחצי גמר המזרח | פציעת האכילס של טייטום בפלייאוף |
| 2025/26 | 56-26 | 68.3% | הפסד בסיבוב הראשון | הפסד 4-3 לפילדלפיה בסיבוב הראשון אחרי יתרון 3-1 |
| 2026/27 | 4-1 | 80.0% | העונה נמשכת | עד כה, אחרי חמישה משחקים |
מקור: Basketball Reference, היסטוריית הזכיינית, נבדק ב-1.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה: 647 ניצחונות ו-404 הפסדים ב-14 עונות.
כל הגמרים של בוסטון: 18 אליפויות ו-5 הפסדים
בוסטון שיחקה ב-23 גמרים וניצחה ב-18. הטבלה מפרטת את כולם, לפי BBR: מי הייתה היריבה, איך נגמרה הסדרה, מי אימן ומי נבחר ל-MVP הגמר . מ-1957 עד 1968 לא היה פרס כזה. בשורות ההפסד מצוין המצטיין של היריבה.
| שנה | תוצאה | יריבה | סדרה | מאמן | MVP הגמר |
|---|---|---|---|---|---|
| 1957 | אלופה | סנט לואיס הוקס | 4-3 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1958 | הפסד | סנט לואיס הוקס | 2-4 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1959 | אלופה | מינאפוליס לייקרס | 4-0 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1960 | אלופה | סנט לואיס הוקס | 4-3 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1961 | אלופה | סנט לואיס הוקס | 4-1 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1962 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-3 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1963 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-2 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1964 | אלופה | סן פרנסיסקו ווריורס | 4-1 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1965 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-1 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1966 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-3 | רד אוארבך | טרם הוענק |
| 1968 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-2 | ביל ראסל | טרם הוענק |
| 1969 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-3 | ביל ראסל | ג'רי ווסט (קבוצה מפסידה) |
| 1974 | אלופה | מילווקי באקס | 4-3 | טום היינסון | ג'ון האבליצ'ק |
| 1976 | אלופה | פיניקס סאנס | 4-2 | טום היינסון | ג'ו ג'ו וייט |
| 1981 | אלופה | יוסטון רוקטס | 4-2 | ביל פיץ' | סדריק מקסוול |
| 1984 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-3 | קיי.סי. ג'ונס | לארי בירד |
| 1985 | הפסד | לוס אנג'לס לייקרס | 2-4 | קיי.סי. ג'ונס | כרים עבדול-ג'באר (הלייקרס) |
| 1986 | אלופה | יוסטון רוקטס | 4-2 | קיי.סי. ג'ונס | לארי בירד |
| 1987 | הפסד | לוס אנג'לס לייקרס | 2-4 | קיי.סי. ג'ונס | מג'יק ג'ונסון (הלייקרס) |
| 2008 | אלופה | לוס אנג'לס לייקרס | 4-2 | דוק ריברס | פול פירס |
| 2010 | הפסד | לוס אנג'לס לייקרס | 3-4 | דוק ריברס | קובי בראיינט (הלייקרס) |
| 2022 | הפסד | גולדן סטייט ווריורס | 2-4 | אימה יודוקה | סטף קרי (ווריורס) |
| 2024 | אלופה | דאלאס מאבריקס | 4-1 | ג'ו מזולה | ג'יילן בראון |
מקור: Basketball Reference, רשימת האלופות ודפי הסדרות, נבדק ב-1.11.2026. תוצאת הסדרה היא מנקודת המבט של בוסטון (ניצחונות-הפסדים). שמות הקבוצות לפי שמן באותה תקופה.
היריבויות הגדולות
ארבע יריבויות הגדירו את בוסטון לאורך השנים, ולכל אחת יש רגעים שבהם החליפו הקבוצות מקומות בצמרת. הטבלה מסכמת את מה שאפשר לתעד בנתונים.
| יריבה | התקופה | מה קרה |
|---|---|---|
| לוס אנג'לס (מינאפוליס) לייקרס | 1959 עד 2010 | 12 מפגשים בגמר, שיא ליגה לכל זוג קבוצות, ו-9 ניצחונות לבוסטון. שמונת המפגשים הראשונים (1959 עד 1969, ו-1984) הלכו לבוסטון, והלייקרס ניצחו לראשונה ב-1985 (4-2). אחר כך ניצחו שוב ב-1987 (4-2), בוסטון ניצחה ב-2008 (4-2) והפסידה ב-2010 (3-4). |
| פילדלפיה | 1965 עד 2026 | ב-15 באפריל 1965 גנב האבליצ'ק את כדור ההכנסה של פילדלפיה בשניות האחרונות של משחק 7 בגמר המזרח, וסיים אותו ב-110-109. ב-1981 בוסטון חזרה מ-1-3 וניצחה במשחק 7 (91-90), וב-2026 פילדלפיה חזרה מ-1-3 בסיבוב הראשון וניצחה 4-3. |
| דטרויט פיסטונס | 1987 עד 1988 | ב-1987 בוסטון ניצחה 4-3 בגמר המזרח, ובמשחק 5 גנב בירד את ההכנסה של איזאיה תומאס ללייאפ של דניס ג'ונסון (108-107). ב-1988 דטרויט ניצחה בגמר המזרח, ובהמשך זכתה בשתי אליפויות, ב-1989 וב-1990. |
| ניו יורק ניקס | 1973 ו-2025 | ב-1973, אחרי 68 ניצחונות בעונה, בוסטון הפסידה לניו יורק 4-3 בגמר המזרח. ב-2025, בחצי גמר המזרח, ניו יורק ניצחה 4-2 אחרי שטייטום קרע את גיד האכילס שלו במשחק 4. |
מקורות: Basketball Reference (תוצאות הסדרות), Wikipedia (מפגשי הגמר מול הלייקרס), NBA.com (1965). פרטי ההכרעה של 2026 לפי מאמר ההכנה של בוסטון באתר.
הרגעים הגדולים
| תאריך | מה קרה | למה זה חשוב |
|---|---|---|
| 13 באפריל 1957 | משחק 7 בגמר מול סנט לואיס, 125-123 אחרי שתי הארכות. | האליפות הראשונה בתולדות המועדון. |
| 15 באפריל 1965 | "האבליצ'ק גנב את הכדור!": ניצחון 110-109 על פילדלפיה במשחק 7 של גמר המזרח. | הקריאה של ג'וני מוסט הפכה לקריאת הרדיו המפורסמת בתולדות הכדורסל, לפי NBA.com. |
| 5 במאי 1969 | משחק 7 בלוס אנג'לס, 108-106, במשחק האחרון של ביל ראסל. | האליפות ה-11 בתוך 13 שנים. ראסל פורש. |
| 4 ביוני 1976 | משחק 5 בגמר מול פיניקס: 128-126 אחרי שלוש הארכות. | הראשון בתולדות הגמרים עם שלוש הארכות: גאר הרד של פיניקס קלע בשנייה האחרונה והאריך את המשחק. |
| 3 במאי 1981 | משחק 7 בגמר המזרח, 91-90 על פילדלפיה אחרי פיגור 1-3 בסדרה. | הדרך לאליפות ה-14, בהובלת לארי בירד. |
| 26 במאי 1987 | גניבה של בירד ממסירת ההכנסה של איזאיה תומאס, והעברה לדניס ג'ונסון ללייאפ, 108-107. | ניצחון במשחק 5 בגמר המזרח, שהוביל לסדרה של 4-3 על דטרויט. |
| 22 במאי 1988 | משחק 7 בחצי גמר המזרח, 118-116 על אטלנטה של דומיניק ווילקינס. | אחד הדו-קרבים הגדולים בתולדות הפלייאוף, בין בירד לווילקינס. |
| 17 ביוני 2008 | משחק 6 בגמר, 131-92 על הלייקרס. | ניצחון של 39 נקודות, האליפות ה-17 והראשונה אחרי 22 שנה. |
| 17 ביוני 2024 | משחק 5 בגמר, 106-88 על דאלאס. | האליפות ה-18, יותר מכל קבוצה אחרת, וג'יילן בראון נבחר ל-MVP הגמר. |
מקורות: Basketball Reference (תוצאות), NBA.com (1965, 1976, 2008, 2024), ESPN (1987). את הקליעות הגדולות בכל הזמנים אפשר לראות גם במאמר על הקליעות ברגע האחרון.
השנים הטובות והשנים הרעות
מ-80 העונות שהסתיימו, בוסטון הגיעה לפלייאוף ב-63 והחמיצה אותו ב-17. היא ניצחה 50 משחקים או יותר ב-38 עונות, ו-60 ויותר ב-15, והפסידה 50 ומעלה בשש עונות בלבד. הטבלאות מראות את חמש העונות הטובות ביותר לפי אחוז הניצחונות, ואת חמש הגרועות, ואת מה שקרה אחריהן.
| העונות הטובות ביותר | מאזן | אחוז ניצחונות | איך נגמרה |
|---|---|---|---|
| 1972/73 | 68-14 | 82.9% | הפסד בגמר המזרח |
| 1985/86 | 67-15 | 81.7% | אלופה |
| 2007/08 | 66-16 | 80.5% | אלופה |
| 1959/60 | 59-16 | 78.7% | אלופה |
| 2023/24 | 64-18 | 78.0% | אלופה |
| העונות הגרועות ביותר | מאזן | אחוז ניצחונות | מה קרה אחריה |
|---|---|---|---|
| 1996/97 | 15-67 | 18.3% | המאזן הגרוע בתולדות המועדון, ופיטינו מגיע אחריו. |
| 2006/07 | 24-58 | 29.3% | העונה שהובילה לטריידים של ריי אלן וקווין גארנט. |
| 2013/14 | 25-57 | 30.5% | העונה הראשונה של בראד סטיבנס, אחרי הטרייד לברוקלין. |
| 1949/50 | 22-46 | 32.4% | המקום האחרון בדיוויזיה המזרחית, לפני בוא אוארבך. |
| 1978/79 | 29-53 | 35.4% | תחתית של שנות ה-70, שנה לפני בירד. |
מקור: חישוב של האתר מטבלת הזכיינית ב-Basketball Reference (עונות של 60 משחקים ומעלה). ב-1972/73 הקבוצה הפסידה בגמר המזרח, והיא העונה היחידה בחמש הטובות שלא הסתיימה באליפות.
הדראפט והטריידים שבנו את בוסטון
אחד הדברים שחוזרים בהיסטוריה של בוסטון הוא שהאליפויות הגיעו אחרי מהלכים בדראפט ובטריידים, ולא רק מהשקעה בכוכבים שכבר קיימים. הטבלה מרכזת את שמונה המהלכים החשובים ביותר.
| שנה | בחירה | שחקן | מה קרה |
|---|---|---|---|
| 1950 | סיבוב 2 | צ'אק קופר | הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA מבין שחקנים שחורים. |
| 1956 | מקום 2 (בטרייד) | ביל ראסל | אוארבך שלח את אד מקולי ואת הזכויות על קליף הייגן לסנט לואיס תמורת הבחירה, ובחר בראסל. |
| 1978 | מקום 6 | לארי בירד | נבחר כשכבר ידעו שיישאר שנה בקולג', ופתח את הקבוצה לשנות ה-80 ב-1979. |
| 1980 | מקומות 1 ו-13 (בטרייד) | קווין מקהייל ורוברט פאריש | בוסטון שלחה את שתי הבחירות לגולדן סטייט תמורת פאריש והבחירה 3, שבה נבחר מקהייל. |
| 1986 | מקום 2 | לן ביאס | נפטר יומיים אחרי הדראפט, אחד האסונות הגדולים בתולדות המועדון. |
| 1998 | מקום 10 | פול פירס | קלע 24,021 נקודות בבוסטון, השני בשיא הקבוצה, ונבחר ל-MVP הגמר ב-2008. |
| 2007 | מקום 5 (בטרייד) | ריי אלן | בוסטון הפכה את הבחירה לריי אלן בליל הדראפט, והביאה את הביג 3. |
| 2016 ו-2017 | מקום 3 בשתי השנים | ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום | שתי הבחירות באו מהטרייד לברוקלין ב-2013: הבחירה של 2016 והחלפת הבחירות ב-2017. |
מקורות: Wikipedia (היסטוריית המועדון), Basketball Reference, NBC Sports Boston (הטרייד לברוקלין). את בחירות הדראפט של כל קבוצה, כולל בוסטון, אפשר לעבור בארכיון הדראפט, ואת הבחירות הגדולות בכל הזמנים מנתח המאמר על בחירות הדראפט ששינו את ה-NBA.
השחקנים והמאמנים החשובים
| שם | בבוסטון | תפקיד | הישגים |
|---|---|---|---|
| וולטר בראון | 1946 עד 1964 | מייסד ונשיא | הקים את הקבוצה ב-1946. המספר 1 הופרש לכבודו. |
| רד אוארבך | 1950 עד 2006 | מאמן, מנג'ר ונשיא | תשע אליפויות כמאמן (1957, 1959 עד 1966). המספר 2 הופרש. |
| בוב קוזי | 1950 עד 1963 | רכז | MVP ב-1957, שש אליפויות, 6,945 אסיסטים, שיא הקבוצה. |
| ביל ראסל | 1956 עד 1969 | סנטר, ומ-1966 מאמן-שחקן | 11 אליפויות, חמישה תארי MVP, 21,620 ריבאונדים, שיא הקבוצה. |
| סם ג'ונס | 1957 עד 1969 | שוטינג גארד | 10 אליפויות, המספר 24 הופרש. |
| ג'ון האבליצ'ק | 1962 עד 1978 | קשר מקצה לקצה | שמונה אליפויות, MVP הגמר ב-1974, 26,395 נקודות, שיא הקבוצה. |
| דייב קאוונס | 1970 עד 1980 | סנטר | MVP של העונה הסדירה ב-1973, שתי אליפויות. |
| ג'ו ג'ו וייט | 1969 עד 1979 | רכז | MVP הגמר ב-1976. |
| לארי בירד | 1979 עד 1992 | פורוורד | שלוש אליפויות, שלושה תארי MVP רצופים (1984 עד 1986), שני תארי MVP הגמר. |
| קווין מקהייל ורוברט פאריש | 1980 עד 1993 ו-1980 עד 1994 | פורוורד וסנטר | שלוש אליפויות כל אחד בבוסטון, 1981, 1984 ו-1986. |
| פול פירס | 1998 עד 2013 | פורוורד | MVP הגמר ב-2008, 24,021 נקודות. המספר 34 הופרש. |
| קווין גארנט | 2007 עד 2013 | פאוור פורוורד | שחקן ההגנה של העונה ב-2008, אליפות אחת. המספר 5 הופרש ב-2022. |
| ג'יילן בראון | 2016 עד 2026 | שוטינג גארד | MVP הגמר ב-2024. הועבר לפילדלפיה ב-1 ביולי 2026. |
| ג'ייסון טייטום | 2017 עד היום | סמול פורוורד | אליפות 2024, גמר 2022, קרע את גיד האכילס במאי 2025 וחזר במרץ 2026. |
מקורות: Basketball Reference, NBA.com (שיאי הזכיינית: האבליצ'ק 26,395 נקודות, ראסל 21,620 ריבאונדים, קוזי 6,945 אסיסטים), Wikipedia (מספרים מופרשים, תארי MVP). ב-Wikipedia מופיעים 23 מספרים מופרשים, ובנוסף כיתוב מיוחד לג'ים לוסקוטוף.
המספרים שמאחורי הסיפור
- 18 אליפויות ו-23 גמרים. 63 עונות עם פלייאוף מתוך 80 שהסתיימו.
- 3,755 ניצחונות ו-2,528 הפסדים. 59.8% ניצחונות, נכון ל-30 באוקטובר 2026.
- 60 ניצחונות ומעלה. 15 עונות, ועוד 38 עונות של 50 ניצחונות ומעלה בסך הכול.
- עשרה תארי MVP. קוזי (1), ראסל (5), קאוונס (1) ובירד (3), שיא ליגה לפי Wikipedia.
- שני שיאים של עונה אחת. 40-1 בבית ב-1985/86, וקפיצה של 42 ניצחונות בין 2006/07 ל-2007/08.
- שיאי הזכיינית. האבליצ'ק 26,395 נקודות, ראסל 21,620 ריבאונדים וקוזי 6,945 אסיסטים.
איפה זה עומד היום: 2026/27, דראפט, פנטזי ולוח משחקים
אחרי חמישה משחקים בוסטון במאזן 4-1: הפסד בדטרויט, ואז ניצחונות על ניו יורק, שיקגו (134-99), ברוקלין (125-124 אחרי הארכה) ושוב שיקגו. טייטום ופייטון פריצ'רד ממשיכים להוביל את הקבוצה של מזולה, בלי בראון. את הסגל והתחזית אפשר לקרוא בהכנה לעונת 2026/27 של בוסטון, ואת הקבוצה עצמה בעמוד הקבוצה.
לוח משחקים. היום, 1 בנובמבר, בוסטון משחקת באורלנדו, מחר ביוסטון וב-4 בנובמבר מול מילווקי בבית, ובהמשך, ב-15 בנובמבר, היא מארחת את דאלאס של קופר פלאג. את כל המשחקים אפשר לראות בלוח המשחקים.
פנטזי ודראפט. מי שרוצה לבנות סגל סביב טייטום ושחקני בוסטון האחרים יכול לעשות זאת בליגת הדראפט, ולהתחרות עם חברים בליגות הפנטזי.
המקום בהיסטוריה
בוסטון סלטיקס היא הקבוצה היחידה ב-NBA שיש לה 18 אליפויות, והיחידה שזכתה בשמונה ברצף. אבל ההיסטוריה שלה מוכיחה גם דבר שונה: ההצלחה לא נשמרה לבד, והיא נבנתה מחדש כל פעם, בדראפט, בטרייד ובמאמן, אחרי כל שפל. כך היא עברה מראסל לבירד, מבירד לביג 3, ומהביג 3 לטייטום ולברון.
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
- Basketball Reference - בוסטון סלטיקס: היסטוריית הזכיינית 1946/47 עד 2026/27
- Basketball Reference - אלופות ה-NBA והגמרים לפי שנה
- Basketball Reference - בוסטון 1946/47: משחקים ותוצאות
- Basketball Reference - בוסטון 2026/27: משחקים ולוח
- Basketball Reference - גמר NBA 1957, בוסטון נגד סנט לואיס
- Basketball Reference - גמר המזרח 1981, פילדלפיה נגד בוסטון
- Basketball Reference - גמר המזרח 1987, דטרויט נגד בוסטון
- Basketball Reference - חצי גמר המזרח 1988, אטלנטה נגד בוסטון
- Wikipedia - Boston Celtics
- Wikipedia - History of the Boston Celtics
- Wikipedia - Walter A. Brown
- NBA.com - 1965: האבליצ'ק גנב את הכדור
- NBA.com - 1976: הקליעה של גאר הרד כופה שלוש הארכות בגמר
- ESPN - הגניבה של בירד, 1987
- NBA.com - בוסטון זוכה באליפות ה-18, 2024
- NESN - הטרייד לברוקלין ב-2013 ומה שבא אחריו
- NBA.com - חמשת מובילי הנקודות בתולדות בוסטון
- Boston.com - צ'אק קופר, הראשון שנבחר בדראפט
- ESPN - בראד סטיבנס: הטריידים כדי להימנע מהאפרון השני
- Wikimedia Commons - Celtics 1956-57 (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Bob Cousy (1) (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Bill Russell dribbling (cropped) (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Dave Cowens, צילום: Robert Kingsbury (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Larry Bird Lipofsky (cropped), צילום: Steve Lipofsky (CC BY-SA 3.0)
- Wikimedia Commons - Celtics Rolling Rally Paul Pierce, צילום: Paul Keleher (CC BY 2.0)
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 1 בנובמבר 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: ההיסטוריה של בוסטון סלטיקס) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.