כדורסל ללא עמדות - מה זה אומר?

רכז שמוריד ריבאונדים. סנטר שמוסר כמו רכז וזורק מחוץ לקשת. כנף שמנהל את ההתקפה. מי שצופה ב-NBA של היום מגלה שהשחקן שמולו לא תמיד עושה את מה שהמספר שלו, 1 עד 5, אמור לעשות. איך זה קרה, מתי זה התחיל, ומה זה אומר על המשחק שאנחנו אוהבים? השאלות האלה מלוות כל אוהד שמסתכל על הרכב ולא מצליח להחליט מי הרכז ומי הסנטר. במאמר נחזור אל העבר, אל כדורסל שבו כל עמדה הייתה עולם בפני עצמו, ונבין איך הגענו לכדורסל ללא עמדות, מי נהנה ממנו, מי נפגע ממנו ומה הוא עושה לצופה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: · למה לסמוך על המידע הזה?

שם המושגכדורסל ללא עמדות (Positionless Basketball)
מה השתנהניסיונות שלשה לקבוצה למשחק: 3.3 ב-1985/86, 37.0 ב-2025/26
סנטרים שזורקים27 מ-55 סנטרים קבועים זורקים 1.5 שלשות ומעלה, מול 0 מ-38 ב-1985/86
הפער בין עמדותרכז זרק פי 20 שלשות מסנטר ב-1985/86, פי 2.2 ב-2025/26
הממצא המפתיעמתאם בין שלשות לניצחונות ב-2025/26: 0.04

חמישה ממצאים בקצרה

לפני ההסברים, הנה מה שמראים הנתונים שחישבנו מחמש עונות של Basketball Reference, מ-1985/86 ועד 2025/26:

  • סנטרים קלעו מרחוק. ב-1985/86 אף אחד מ-38 הסנטרים הקבועים לא זרק 1.5 שלשות למשחק. ב-2025/26 עשו זאת 27 מתוך 55.
  • הפער בין העמדות הצטמצם. ב-1985/86 רכז זרק פי 20 שלשות מסנטר, ל-36 דקות. ב-2025/26 הוא זורק פי 2.2.
  • הסנטרים מוסרים. ל-36 דקות הם מוסרים 3.05 אסיסטים, לעומת 2.03 ב-1985/86, ורכזים 6.66, לעומת 7.61.
  • התוויות נשארו, התפקיד השתנה. סנטרים עדיין משחקים 17.6% מהדקות, כמו ב-2016. מה שהשתנה הוא מה שהם עושים.
  • שלשות לבדן לא מנצחות. ב-2025/26 המתאם בין מספר השלשות של קבוצה לאחוז הניצחונות שלה הוא 0.04, ובין אחוז הקליעה שלה, 0.44.

המאמר עובר על ההגדרה, על ההיסטוריה ועל השינוי בגישה, מציג את המספרים, את הקבוצות והשחקנים של היום ואת הדעות של מאמנים ואנליסטים, ובודק מי מרוויח ומי מפסיד. על המקום של הגובה בכדורסל החדש כתבנו בהאם גובה ועמדות עדיין חשובים ב-NBA, וכאן ההתמקדות היא במה שהשתנה בגישה ובנתונים.

כדורסל ללא עמדות: מה זה, ומה זה לא

חמש העמדות המסורתיות הן רכז (1), שוטינג גארד (2), סמול פורוורד (3), פאוור פורוורד (4) וסנטר (5). לפי Wikipedia, לכל אחת תפקיד מוכר: הרכז מארגן, השוטינג גארד קולע בעיקר מרחוק, הסמול פורוורד עושה מעט מכל דבר, הפאוור פורוורד קרוב לסל ומבפנים, והסנטר, בדרך כלל הגבוה ביותר, מגן על הסל, מוריד ריבאונדים ומציב מסכים. בכדורסל ללא עמדות הקשר בין המספר לתפקיד נשבר: מי שיש לו את המיומנות עושה את התפקיד.

ההגדרה נשמעת כמו סיסמה, והנה מה שהיא לא אומרת. היא לא אומרת שכל שחקן עושה הכול, והיא לא אומרת שגובה לא חשוב. היא אומרת שהתפקידים הפכו גמישים. בראד סטיבנס, שאימן אז את בוסטון, אמר ב-2017 לסוכנות AP שחמש העמדות הצטמצמו בערך לשלושה תפקידים: מוביל כדור, כנף וגבוה. זו גם הדרך הנוחה ביותר להבין את הרעיון: במקום חמישה מקומות קבועים יש כמה פונקציות, וכל שחקן יכול למלא יותר מאחת.

אפשר לסכם את הרעיון בארבע תכונות של קבוצה שמשחקת כך:

  • כמה שחקנים מובילים את הכדור. לא רק הרכז: גם כנף או סנטר מנהלים את ההתקפה בפרקים שונים של המשחק.
  • כולם מאיימים מבחוץ. גם הגבוה זורק שלשות, ולכן ההגנה לא יכולה להשאיר אותו לבד קרוב לסל.
  • הגנה על ידי החלפה. ב"סוויץ'" הגנה מחליפה שחקנים בלי קשר לעמדה, כדי לא להיפתח למסך.
  • בונים סגל לפי יכולות. שואלים מה חסר בחמישייה, מגן חישוק, קלע או מוביל כדור, ולא איזה מספר ריק.

איך זה היה בעבר: חמש עמדות וחמישה מקומות קבועים

בכדורסל המוקדם, לפי Wikipedia, החלוקה הייתה פשוטה יותר: הפורוורדים קלעו את רוב הסלים, גארד אחד הוביל את הכדור קדימה וגארד אחר נשאר מאחור להגן ולזרוק מרחוק, והסנטרים היו גבוהים מכולם, איטיים יחסית ונשארו קרוב לסל. חוקי ה"הגנה הבלתי חוקית" שאסרו הגנת אזור נשארו בתוקף עד עונת 2001/02, כשהבעלים ביטלו אותם באפריל 2001, ולכן הגנה הייתה כמעט תמיד איש מול איש: הרכז נגד הרכז, הסנטר נגד הסנטר. בסביבה כזו, העמדה קבעה גם מי ישמור על מי.

הנתונים של 1985/86, העונה שנגמרה ב-1986, מראים כמה הפרדה זו הייתה חדה. לפי Basketball Reference, כל עמדה שיחקה כחמישית מהדקות, בין 19.6% ל-20.6%. הקבוצה הממוצעת זרקה 3.3 שלשות למשחק, כ-3.7% מכלל הזריקות, והקליעה מרחוק הייתה כמעט בלעדית לגארדים. ל-36 דקות זרק רכז 0.99 שלשות, שוטינג גארד 0.80, סמול פורוורד 0.54, פאוור פורוורד 0.13 וסנטר 0.05.

גם בהעברת הכדור היו הבדלים גדולים: ל-36 דקות מסר רכז 7.61 אסיסטים, שוטינג גארד 4.45, סמול פורוורד 3.24, פאוור פורוורד 2.24 וסנטר 2.03. כלומר רכז מסר פי 3.7 אסיסטים מסנטר, וזרק פי 20 שלשות. מי שראה שחקן מעמדה מסוימת ידע בערך מה הוא יעשה בכל החזקה.

עמדהשלשות ל-36 דקות, 1985/86שלשות ל-36 דקות, 2025/26אסיסטים ל-36 דקות, 1985/86אסיסטים ל-36 דקות, 2025/26חלק מהדקות, 1985/86חלק מהדקות, 2025/26
רכז0.996.527.616.6619.6%18.2%
שוטינג גארד0.806.494.453.7020.0%26.2%
סמול פורוורד0.546.003.243.6120.1%19.5%
פאוור פורוורד0.135.112.243.1020.6%18.5%
סנטר0.052.912.033.0519.7%17.6%

מקור: חישוב של האתר מטבלאות הליגה של Basketball Reference לעונות שנגמרות ב-1986 וב-2026, לפי העמדה הרשומה של כל שחקן. כל השחקנים בעונה, משוקללים לפי משחקים ודקות. חלק השוטינג גארדים בדקות גדל מ-20.0% ל-26.2%, ויתכן שחלק מהגידול נובע מהאופן שבו Basketball Reference רושם לכל שחקן עמדה אחת.

איך זה השתנה - שינויים בחמישה עשורים

מג'יק ג'ונסון במדי לוס אנג'לס לייקרס, 1980
מג'יק ג'ונסון, 1980. צילום: לא ידוע, 1980, רישיון נחלת הציבור (Wikimedia Commons)

השינוי לא התחיל בכדורסל הקטן של השנים האחרונות. הוא התחיל בחריגים: שחקנים שגדלו מעבר לעמדה שלהם. כבר ב-1973/74 השתמשה גולדן סטייט בריק בארי, כנף, לעיתים קרובות כמארגן לצד הגארדים, כפי שמפורט במאמר שלנו על ההיסטוריה של גולדן סטייט. ב-16 במאי 1980, במשחק 6 של הגמר, פתח מג'יק ג'ונסון, רוקי בגובה 2.06, כסנטר במקום קרים עבדול-ג'באר הפצוע, וסיים עם 42 נקודות, 15 ריבאונדים ו-7 אסיסטים בניצחון 123-107 בפילדלפיה.

בשנות ה-80 קיבל התפקיד שם. במילווקי, תחת דון נלסון, שיחקו מרקס ג'ונסון ופול פרסי כ"פוינט פורוורד": כנף שמנהל את ההתקפה. מי טבע את המונח שנוי במחלוקת. ג'ונסון אומר שזה קרה בפלייאוף 1984, אחרי שפציעה של נייט ארצ'יבלד השאירה את הקבוצה בלי רכזים, ואילו דל האריס, עוזר מאמן במילווקי, אומר שהזכיר את המונח לנלסון כשדיברו על פרסי. בשנות ה-90 התפתח התפקיד סביב סקוטי פיפן בשיקגו, ודניס רודמן אמר עליו, לפי Wikipedia, שהוא ככל הנראה מי שחידש את תפקיד הפורוורד שמוביל את הכדור.

באלף החדש הפך החריג לשיטה. אחרי ביטול הגנת האזור ב-2001, ואחרי שב-2004/05 הוחמרה הענישה על מגע ידיים בהיקף, במטרה להקל על שחקני ההיקף, נאלצו ההגנות להתאים את עצמן. ב-2005/06 מסר בוריס דיאו של פיניקס, פאוור פורוורד בגובה 2.03, 6.2 אסיסטים ב-35.5 דקות, ולמאר אודום של הלייקרס מסר 5.5, לפי Basketball Reference. אלה היו נתונים של רכזים, בעמדת הפאוור פורוורד.

ב-2011/12 עשתה מיאמי צעד נוסף: אחרי פציעת כריס בוש העבירה את לברון ג'יימס לפאוור פורוורד, ונשארה בהרכב הזה גם כשבוש חזר לשחק סנטר. ב-2012/13 הייתה מיאמי הקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות בליגה, אבל הייתה גם הגרועה ביותר בריבאונדים, לפי Wikipedia, ובכך נחשפה העלות של הכדורסל הקטן. אפשר לראות איך השתנתה הליגה בכל העשורים בטבלה:

עונהמה קרהמקור
1973/74ריק בארי, כנף, משמש בגולדן סטייט לעיתים קרובות כמארגן לצד הגארדיםWikipedia, Point forward
1979/80מג'יק ג'ונסון, רוקי בגובה 2.06 מטר, פותח במשחק 6 של הגמר כסנטר ומסיים עם 42 נקודות, 15 ריבאונדים ו-7 אסיסטיםWikipedia ו-SI
1983/84במילווקי, בהדרכת דון נלסון, פול פרסי ומרקס ג'ונסון מנהלים את ההתקפה בתפקיד "פוינט פורוורד". ג'ונסון טוען שהוא זה שטבע את המונחWikipedia, Point forward
1990/91מעונה זו ובמשך שנות ה-90 מוביל סקוטי פיפן, הסמול פורוורד של שיקגו, את הכדור, ונחשב לאחד מאלה שהפכו את התפקיד לפופולריWikipedia, Point forward
2005/06בוריס דיאו מפיניקס ולמאר אודום מהלייקרס, שניהם פאוור פורוורד, מוסרים 6.2 ו-5.5 אסיסטים למשחקחישוב מ-Basketball Reference
2011/12אחרי פציעת כריס בוש, מיאמי מעבירה את לברון ג'יימס לפאוור פורוורד וממשיכה כך גם אחרי שבוש חוזר לשחק סנטרWikipedia, Small ball
2014/15במשחק 4 של הגמר מכניס סטיב קר את אנדרה איגוודלה לחמישייה במקום אנדרו בוגוט, וגולדן סטייט זוכה באליפות 4-2Wikipedia, גמר 2015
2015/16דריימונד גרין, פאוור פורוורד, מסיים עם 14.0 נקודות, 9.5 ריבאונדים ו-7.4 אסיסטים למשחקחישוב מ-Basketball Reference
2017/18יוסטון, שנבנתה כולה על שלשות, מחטיאה 27 שלשות ברצף במשחק 7 של גמר המערב ומפסידהCBS Sports
2019/20מיאמי בונה התקפה בלי רכז קלאסי: כנפיים שמקבלות את הכדור וסנטר, באם אדאבאיו, שמחלק אותוThe Ringer
2025/26יוקיץ' מסיים כסנטר עם 10.7 אסיסטים למשחק, ו-27 מתוך 55 סנטרים קבועים זורקים לפחות 1.5 שלשות למשחקחישוב מ-Basketball Reference

מקורות: Basketball Reference, Wikipedia (Point forward, Small ball, 1980 NBA Finals), SI, The Ringer (דצמבר 2019, נתוני מאזן באותו חודש) ו-CBS Sports.

השינוי בגישה: מ"איזה מספר אתה" ל"מה אתה יודע לעשות"

מעבר לנתונים, השינוי הוא בדרך החשיבה. בעבר שאלו קודם איזו עמדה חסרה בקבוצה, ואחר כך חיפשו שחקן שימלא אותה. היום שואלים איזו יכולת חסרה, ולא אכפת מאיזו עמדה היא מגיעה. הטבלה מסכמת איך השתנתה הגישה בשישה תחומים:

תחוםבעברהיום
איך מגדירים שחקןהעמדה, 1 עד 5, והגובהמה הוא עושה: מוביל כדור, קולע, מוסר, חוסם, מוריד ריבאונדים
איך בונים חמישייהממלאים חמישה מקומות קבועיםמרכיבים יכולות: מוביל, קלעים, מגן חישוק, מוריד ריבאונדים
איך מגיניםרכז על רכז וסנטר על סנטרמחליפים על מסכים לפי גודל ומהירות, ושומרים על כל עמדה
מי מוביל את ההתקפהבדרך כלל הרכזמי שיש לו את הכדור והחוש: גם כנף וגם סנטר
איפה זורקיםגארדים זורקים, גבוהים קרובים לסלכולם צריכים לאיים מבחוץ, כולל הסנטר
איך מפתחים שחקניםכל עמדה מתאמנת על שלהכל שחקן צעיר מתאמן בכל הכישורים

סיכום של האתר לפי מקורות ההיסטוריה והמומחים שבמאמר. הדוגמה של התאמנות לפי תפקידים משתקפת בדברי באם אדאבאיו ל-AP ב-2017: הוא אמר שהתרגל להחליף בין עמדות בהגנה כבר באימונים של ג'ון קליפארי באוניברסיטת קנטקי.

ההבדל המהותי הוא באחריות: בעבר שחקן ידע בדיוק מה מצופה ממנו, והעמדה הייתה תיאור המשרה. היום התיאור משתנה מחזקה לחזקה, ולכן שחקנים צריכים יותר מיומנויות, ומאמנים צריכים להסביר תפקידים במקום עמדות. בעבר מאמן היה מסביר לרכז איפה לעמוד, והיום הוא מסביר מתי הכדור צריך לעבור לסנטר שמוביל.

המתודולוגיה: איך בדקנו את השינוי

כדי לראות את השינוי במספרים לקחנו חמש עונות במרווחים של עשור: 1985/86, 1995/96, 2005/06, 2015/16 ו-2025/26. מכל אחת הורדנו מ-Basketball Reference את טבלת הממוצעים של כל השחקנים ואת טבלת הממוצעים של הקבוצות. שחקן שעבר קבוצה בעונה נספר פעם אחת, לפי השורה המשותפת שלו. את העמדה לקחנו מהרישום ב-Basketball Reference, שמשייך לכל שחקן עמדה אחת בכל עונה. הנתונים לפי עמדה משוקללים לפי משחקים ודקות, ומוצגים ל-36 דקות.

הגדרנו "סנטר קבוע" כשחקן שרשום כסנטר, שיחק לפחות 40 משחקים ולפחות 15 דקות בממוצע. "גבוה קבוע" הוא סנטר או פאוור פורוורד עם 40 משחקים ו-20 דקות לפחות. כמה מגבלות חשובות: העמדה ב-Basketball Reference היא תווית, ולכן חלק מהשינוי עשוי לבוא מהאופן שבו הרישום משתנה. ב-1995/96 היה קו השלוש קצר יותר, כי בין 1994/95 ל-1996/97 הוא הוקרב, ולכן הנתונים של אותה עונה מושפעים מכך. והמתאמים בין קבוצות מבוססים על 30 קבוצות בעונה אחת, כך שהם מתארים קשר ולא סיבה.

המספרים: ארבעים שנה של שלשות, אסיסטים ועמדות

הטבלה הראשונה מראה את הליגה כולה. מ-1985/86 עד 2025/26 עלו הזריקות מרחוק פי 11, מ-3.3 ל-37.0 לקבוצה למשחק, ובמקביל ירד מספר הזריקות מתוך הקשת מ-85.3 ל-52.1. אחוז הקליעה משלוש כמעט לא השתנה מאז 1995/96, 36.0% היום, ולכן העלייה בנקודות, מ-97.0 ל-115.6 לקבוצה בין 2005/06 ל-2025/26, מלווה בעלייה בהיקף, בשלשות ובמספר הזריקות הכללי, מ-79.0 ל-89.1, ולא בעלייה בדיוק. האסיסטים לקבוצה, שירדו עד 20.6 ב-2005/06, חזרו ל-26.7, יותר מ-26.0 ב-1985/86.

עונהניסיונות שלשה לקבוצהאחוז קליעה משלושניסיונות מתוך הקשתאסיסטים לקבוצהנקודות לקבוצה
1985/863.328.2%85.326.0110.2
1995/9616.036.7%64.122.799.5
2005/0616.035.8%63.020.697.0
2015/1624.135.4%60.522.3102.7
2025/2637.036.0%52.126.7115.6

מקור: Basketball Reference, שורת "ממוצע הליגה" בטבלאות הקבוצות, נבדק ב-15.11.2026. כל הנתונים למשחק. בין 1994/95 ל-1996/97 היה קו השלוש קצר יותר.

הטבלה השנייה היא לב העניין: הסנטרים. אין אצלם קפיצה הדרגתית אלא מפנה חד אחרי 2016: ב-2005/06 איש מ-51 הסנטרים הקבועים לא זרק 1.5 שלשות למשחק, ב-2015/16 שישה מ-49 עשו זאת, וב-2025/26 כבר 27 מ-55. גם בקרב הגבוהים בכלל, סנטרים ופאוור פורוורדים, מספר מי שזורקים לפחות שתי שלשות למשחק עלה מ-24 מתוך 80 ב-2015/16 ל-54 מתוך 80, כלומר 68%.

עונהסנטרים קבועים עם 1.5 שלשות ומעלהשלשות של סנטרים ל-36 דקותשלשות כאחוז מזריקות הסנטריםגבוהים עם 2 שלשות ומעלהאסיסטים של סנטרים ל-36 דקותחלק הסנטרים מהדקות
1985/860 מתוך 380.050.4%0 מתוך 652.0319.7%
1995/960 מתוך 420.191.7%5 מתוך 731.6016.3%
2005/060 מתוך 510.091.0%17 מתוך 801.2817.5%
2015/166 מתוך 490.645.4%24 מתוך 802.0317.6%
2025/2627 מתוך 552.9124.3%54 מתוך 803.0517.6%

מקור: חישוב של האתר מטבלאות הליגה של Basketball Reference (ראו מתודולוגיה). "סנטרים קבועים": רשומים כסנטרים, 40 משחקים ו-15 דקות לפחות. "גבוהים": סנטר או פאוור פורוורד, 40 משחקים ו-20 דקות לפחות. נתוני 1995/96 מושפעים מקו שלוש קצר.

שני ממצאים בולטים. הראשון: חלק הסנטרים בדקות כמעט לא השתנה. הוא 17.6% גם ב-2015/16 וגם ב-2025/26, ובין 16.3% ל-19.7% בעונות שלפני כן, כלומר הסנטרים לא נעלמו מהליגה, הם עושים משהו אחר. והשני: רכזים לא איבדו את תפקידם כמוסרים: הם עדיין מוסרים 6.66 אסיסטים ל-36 דקות, יותר מכל עמדה אחרת, אבל לא פי 3.7 מהסנטרים, אלא פי 2.2.

איך משחקים היום ללא עמדות: מה קורה בפועל על הפרקט

ויקטור וומביניאמה במדי סן אנטוניו ספרס במשחק בגביע ה-NBA, דצמבר 2025
ויקטור וומביניאמה, 2025. צילום: Daiei Onoguchi, 2025, רישיון CC BY 4.0 (Wikimedia Commons)

בהתקפה, כדורסל ללא עמדות נראה כך: חמישה שחקנים שמסוגלים לזרוק מסתדרים בצורה שמרחיבה את המגרש, והכדור נע ביניהם. כשהסנטר זורק, מגן הסנטר היריב נאלץ לצאת מהצבע, וזה פותח חדירות לגארדים. היום זה המצב הרגיל, והסנטר גם מוביל, כפי שמראה ניקולה יוקיץ' בטבלה שלמטה.

מאחורי ההתקפה עומדת תנועה, לא עמדה. במאמר ב-The Ringer מדצמבר 2019 נכתב שמיאמי, שדורגה אז שישית בליגה, הייתה הקבוצה היחידה בשלושת המובילים בתדירות של חיתוכים ושל העברות מיד ליד (handoffs), לפי Synergy, ושארבעה שחקנים שלה, גורן דרגיץ', ג'ימי באטלר, באם אדאבאיו וג'סטיס ווינסלו, ממוצעים יותר מ-4 אסיסטים. המשמעות: ההתקפה לא עוברת דרך רכז אחד, ואדאבאיו משמש מרכז גבוה שמחלק כדורים מהפוסט העליון.

בהגנה, הכלל הוא להחליף. כשיריבה מציבה מסך, המגינים מחליפים, וכל אחד מהם שומר על שחקן אחר. כדי שהחלפה לא תיתן ליריבה יתרון בגודל או במהירות, כל חמשת השחקנים על המגרש צריכים להיות מסוגלים לשמור על כמה עמדות, ולכן הליגה מחפשת שחקנים כמו באם אדאבאיו. את המשך ההסבר על שיטות ההגנה אפשר לקרוא במאמר על סוגי ההגנות ב-NBA, ואת המבנה של חמישייה שמשלימה יכולות במאמר על חמישייה יעילה.

התפקידים נקבעים לפי יכולת: מוביל כדור, מוסר, קלע, מגן חישוק ומוריד ריבאונדים. שחקן אחד יכול למלא כמה מהם, ולכן הרכב של חמישה גבוהים, או של חמישה גארדים, אפשרי, אם כל היכולות נמצאות בו. הטבלה מציגה שמונה שחקנים מ-2025/26 שבהם אפשר לראות את התמונה, כולל גובר, שמייצג את הצד ההפוך:

שחקןעמדה רשומהממוצעיםניסיונות שלשהמה מיוחד
ניקולה יוקיץ'סנטר27.7 נקודות, 12.9 ריבאונדים, 10.7 אסיסטים4.5 (38.0%)מוביל ההתקפה של דנוור מהעמדה הגבוהה
ויקטור וומביניאמהסנטר25.0 נקודות, 11.5 ריבאונדים, 3.1 חסימות5.5 (34.9%)מגן חישוק שזורק כמו שחקן היקף
באם אדאבאיוסנטר20.1 נקודות, 10.0 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים5.5 (31.8%)מגן על כל העמדות ומחלק כדורים מהפוסט הגבוה
קארל-אנת'וני טאונססנטר20.1 נקודות, 11.9 ריבאונדים, 3.0 אסיסטים4.1 (36.8%)סנטר ניו יורק האלופה, קלע מרחוק
קייד קנינגהאםרכז23.9 נקודות, 5.5 ריבאונדים, 9.9 אסיסטים5.7 (34.2%)רכז שזורק הרבה מרחוק ומוריד ריבאונדים
דריימונד גריןפאוור פורוורד8.4 נקודות, 5.5 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים4.6 (32.6%)מארגן ומגן, בלי תפקיד קולע
אלפרן שנגוןסנטר20.4 נקודות, 8.9 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים1.8 (30.5%)מוסר מהפוסט, וקליעתו מרחוק חלשה יותר
רודי גוברסנטר10.9 נקודות, 11.5 ריבאונדים, 1.6 חסימות0.1 (0.0%)הסנטר הקלאסי: ריבאונד, חסימה וסיום

מקור: Basketball Reference, ממוצעי העונה הסדירה 2025/26, נבדק ב-15.11.2026. ניסיונות שלשה למשחק ואחוז הקליעה בסוגריים. העמדה היא כפי שרשומה ב-Basketball Reference.

כל העמדות בכדורסל, בהסבר - YouTube, ערוץ Tifo Sports by The Athletic. תוכן חיצוני, לא נערך על ידינו.

קבוצות ושחקנים שמשחקים ללא עמדות

  • גולדן סטייט. ה-Death Lineup של סטיב קר, עם דריימונד גרין כסנטר, ליווה את האליפויות של 2015, 2017, 2018 ו-2022. גרין עצמו שונה היום: 8.4 נקודות ו-5.5 אסיסטים בלבד ב-2025/26, והוא מארגן ומגן יותר משהוא מבקיע.
  • מיאמי. הקבוצה של ספולסטרה בנתה סביב אדאבאיו ובאטלר התקפה בלי רכז קלאסי, עם הרבה חיתוכים והעברות. ב-2022, כשבאטלר לא רצה לשחק פאוור פורוורד, אמר ספולסטרה שלא היה עובד לו להכריז פשוט שמשחקים ללא עמדות, וזה מראה שהגישה תלויה בשחקנים שיש בסגל.
  • דנוור. ההתקפה של יוקיץ' היא הדוגמה הקיצונית ביותר: ב-2025/26 דנוור זרקה 35.8 שלשות למשחק ב-39.6% והסתיימה עם 29.0 אסיסטים, הרבה מעל ממוצע הליגה, 26.7. הקבוצה זכתה באליפות ב-2023 בהובלת יוקיץ'.
  • סן אנטוניו וניו יורק. גמר 2026 היה בין שתי קבוצות שבנו את הסנטר שלהן אחרת: סביב וומביניאמה, שחוסם 3.1 זריקות וזורק 5.5 שלשות למשחק, וסביב טאונס, שזורק 4.1 שלשות ב-36.8%. ניו יורק ניצחה 4-1.

הקבוצות האלה לא מופעלות לפי נוסחה אחת: גולדן סטייט משחקת קטנה ומהירה, דנוור סביב סנטר שמעביר, וסן אנטוניו סביב שחקן שחוסם ומוביל. מה שמשותף להן הוא ההתייחסות לעמדה כמשהו שאפשר לשנות, לפי הכישרון שנמצא בסגל.

מה חושבים המומחים, ומי מציג את זה ככה

לברון ג'יימס במדי מיאמי היט במשחק בדצמבר 2012
לברון ג'יימס, 2012. צילום: scott mecum, 2012, רישיון CC BY 2.0 (Wikimedia Commons)

מי שמציגים את הכדורסל ככדורסל ללא עמדות הם קודם כול המאמנים שבנו קבוצות כך. סטיב קר, לפי NBC Bay Area ו-Fadeaway World, אומר שהליגה משחקת היום ללא עמדות ושגולדן סטייט מחפשת שחקנים דו-כיווניים בלי קשר לעמדה. לפי Dunkest הוא אמר גם שאם שואלים אותו באיזו עמדה משחק לברון ג'יימס, הוא לא יודע, וזה לא משנה. אריק ספולסטרה אמר ל-AP ב-2017 שמיאמי ויתרה במידה רבה על תפקידים לפי עמדה בעידן של ג'יימס, וייד ובוש, ושהוא רואה בג'יימס שחקן ל-1 עד 5. ובראד סטיבנס, כפי שראינו, חילק את חמש העמדות לשלושה תפקידים.

גם אנליסטים הציגו את זה ככה. קווין או'קונור כתב ב-The Ringer בדצמבר 2019 שמיאמי בנתה מתמודדת סביב כנפיים שמקבלות את הכדור ושחקני חזית שמוסרים, בלי רכז קלאסי, ושרוב הקבוצות בליגה מתרחקות מעמדות מסורתיות. לפי AP ב-2017, "טוויינר", שחקן שלא מתאים לעמדה אחת, נחשב פעם לחיסרון, ובקבוצות כבר העריכו אותו בזכות הגמישות.

לצד התמיכה יש הסתייגויות, ואחדות מהן מגובות במספרים. לפי Wikipedia, הכדורסל הקטן מקשה על שמירה מתחת לסל, מונע איום בפוסט וגורם לבעיות בריבאונדים. את הדוגמאות מהמגרש נראה בחריגים. ה-Ringer עצמו הצביע על קושי אחר: פילדלפיה, שהתבססה על בן סימונס, דורגה אחרונה בליגה ב-2017/18 ביעילות ההתקפה ברבע הרביעי, ו-29 מתוך 30 בדצמבר 2019, כלומר התקשתה ליצור זריקות ברגעים המכריעים. והמאמר מציין שרכזים קלאסיים, כמו כריס פול וסטיב נאש, נשארו נדירים.

ויש גם סייג מעשי: כתבה על אוניברסיטאות מציינת שמאמנים עדיין זקוקים לעמדות כדי לצייר מהלכים ולהסביר לשחקנים מה לעשות, גם אם הכדורסל נעשה גמיש. זו אולי הנקודה הכי חשובה: גם בקבוצות שמשחקות ללא עמדות משתמשים בעמדות כשפה. מה שהשתנה הוא שהשפה אינה כבולה לגוף.

מיעמדהמקור
סטיב קר, גולדן סטייטבעד: הליגה משחקת ללא עמדות, מחפשים שחקנים דו-כיוונייםNBC Bay Area, Dunkest, Fadeaway World
אריק ספולסטרה, מיאמיבעד, עם הסתייגות: ג'יימס משחק 1 עד 5, אבל אי אפשר להכריז על כך סתםAP ב-2017, Sun Sentinel ב-2022
בראד סטיבנס, בוסטוןבעד: חמש עמדות הפכו לשלושה תפקידיםAP ב-2017
קווין או'קונור, The Ringerבעד, עם הסתייגות: יש בעיה ביצירת התקפה ברגעים מכריעיםThe Ringer, דצמבר 2019
ביקורת על כדורסל קטןנגד, חלקית: ריבאונדים, הגנה על הסל, איום בפוסטWikipedia, Small ball

הדברים מובאים בניסוח של האתר, לא כציטוטים. הפרטים לפי המקורות המצוינים; הדברים של ספולסטרה מ-2022 נשענים על דיווח של Sun Sentinel.

למה זה קרה: שש סיבות

  1. המתמטיקה של השלשה. זריקה משלוש שווה נקודה אחת יותר מזריקה מתוך הקשת. קבוצה שקולעת 36% מהשלשות מקבלת 1.08 נקודות לכל זריקה. מ-1985/86 ל-2025/26 ירד מספר הזריקות מתוך הקשת מ-85.3 ל-52.1 לקבוצה, והשלשות עלו מ-3.3 ל-37.0.
  2. החוקים. באפריל 2001 ביטלו הבעלים את חוקי ההגנה הבלתי חוקית, וב-2004/05 הוחמרה הענישה על מגע ידיים בהיקף, שנועדה להקל על שחקני ההיקף. השינויים פתחו את המגרש, והפכו שחקן מהיר לשימושי יותר משחקן גדול ואיטי.
  3. ההגנה. כשיש שחקנים שמסוגלים להחליף על מסכים, אפשר לשמור גם על הרכז וגם על הסנטר. ולכן כל קבוצה רצתה שחקנים כאלה.
  4. הכישרון. שחקנים שלא התאימו לעמדה אחת הפכו לכוכבים. מג'יק ג'ונסון, לברון ג'יימס ויוקיץ', שנבחר רק במקום ה-41 בדראפט 2014, הראו שמיומנויות חשובות מעמדה, ובהערכה שלנו הכוכבים האלה כפו על הקבוצות לבנות סביבם.
  5. התחרות. כשקבוצה מצליחה עם שיטה, אחרות מחקות. הצלחת גולדן סטייט, ארבע אליפויות בין 2015 ל-2022, הפכה את ה-Death Lineup לדגם, ובמקביל קבוצות אחרות חיפשו את מקבילו.
  6. הפיתוח. ככל שהמשחק דרש יותר מיומנויות, אימנו שחקנים צעירים בכל הכישורים, וכך הגיעו ללגה גבוהים שזורקים כבר מההתחלה.

מה זה דורש משחקנים, ממאמנים ומהנהלות

משחקנים

לדעת לזרוק מרחוק, למסור ולהחזיק את הכדור תחת לחץ, ולהגן על כמה עמדות. הסנטר נדרש לשלוש מיומנויות במקום אחת, ולכן גם גבוהים מתאמנים על כדרור וקליעה. נדרש גם כושר גבוה יותר, כי החלפות מכתיבות הרבה תנועה.

ממאמנים

להסביר תפקידים ולא עמדות, ולבנות התקפה שלא נתלית ברכז אחד. נדרשת גם הגנה גמישה, והחלטה מתי להחליף ומתי לא, וניהול של דקות בלי תבנית קבועה.

מהנהלות

לבנות סגל לפי יכולות ולא לפי עמדות, ולחפש בדראפט שחקנים שמשלבים גודל ומיומנות. מיאמי, לפי AP, בחרה את אדאבאיו במקום ה-14 ב-2017 גם בשל הגמישות שלו. וצריך סבלנות, כי שחקן גמיש צריך זמן להתפתח בכמה כישורים.

את מי זה משרת ומי נפגע

מי מרוויח

  • סנטרים עם כישורי היקף, כמו יוקיץ', וומביניאמה וטאונס, שמקבלים תפקידים גדולים יותר.
  • שחקנים שמגינים על כמה עמדות, כמו גרין ואדאבאיו, שהפכו לבסיס של הגנות.
  • יוצרים שגדלו מעבר לעמדה שלהם, כמו קייד קנינגהאם, רכז שמוריד 5.5 ריבאונדים.
  • מאמנים עם סגל גמיש, שמרכיבים הרכבים לפי יריבה.
  • הצופים שאוהבים מסירות מיוחדות ושחקנים שעושים כל דבר.

מי נפגע

  • סנטרים בלי קליעה: 23 מתוך 55 סנטרים קבועים, 42%, זורקים פחות מחצי שלשה למשחק.
  • רכזים טהורים, שהופכים נדירים, לפי ה-Ringer.
  • שחקני תפקיד עם יכולת אחת, שקל לעבור עליהם בהחלפות.
  • שחקנים צעירים שלא פיתחו מיומנויות, כי גובה בלבד כבר אינו מספיק.

צריך לדייק: הנתונים לא מראים שהסנטר הקלאסי נעלם. גובר, שזורק 0.1 שלשות למשחק, שיחק 31.3 דקות בממוצע ב-2025/26, עם 11.5 ריבאונדים ו-1.6 חסימות. מה שהשתנה הוא הציפייה: סנטר ללא קליעה הוא היום החריג ולא הכלל, ותפקידו בהתקפה צר יותר.

איך זה משפיע על המשחק, על התוצאות ועל חוויית הצופה

על המשחק. בין 2005/06 ל-2025/26 עלו הנקודות לקבוצה מ-97.0 ל-115.6, עלייה של 19%, ומספר הזריקות מהשדה עלה מ-79.0 ל-89.1. הקבוצה זורקת פחות ניסיונות עונשין, 23.5 לעומת 26.3, ופחות זריקות מתוך הקשת. נראה שההתקפה פחות תלויה בחדירות ובפוסט, ויותר בקליעה מרחוק ובמסירה.

על התוצאות. כאן הנתונים מפתיעים. אפשר היה לצפות שקבוצות שזורקות הרבה שלשות מנצחות יותר, אבל ב-2025/26 המתאם בין מספר השלשות לאחוז הניצחונות הוא 0.04, כלומר אין קשר. ב-2015/16 הוא היה 0.25. לעומת זאת, אחוז הקליעה משלוש מתואם עם ניצחונות ב-0.44 ב-2025/26 וב-0.64 ב-2015/16, וגם ריבאונדים, 0.52. מה שמנצח הוא לקלוע טוב ולשמור על הסל, ולא רק לזרוק.

מדדמתאם לאחוז ניצחונות, 2015/16מתאם לאחוז ניצחונות, 2025/26
שלשות שנזרקו למשחק0.250.04
אחוז קליעה משלוש0.640.44
אסיסטים למשחק0.420.09
ריבאונדים למשחק0.430.52
נקודות למשחק0.680.63

מקור: חישוב של האתר מטבלאות הקבוצות והדירוג של Basketball Reference, 30 קבוצות בכל עונה. מתאם 1.00 הוא קשר מלא, ו-0 הוא העדר קשר. מתאם אינו סיבה.

הדוגמה הקיצונית היא גולדן סטייט של 2025/26: 44.1 שלשות למשחק, הכי הרבה בליגה, ומאזן 37-45. בוסטון, ברביעית עם 42.1, סיימה 56-26, ופיניקס, החמישית, 40.8, סיימה במאזן חיובי. בין חמש הקבוצות שזורקות הכי הרבה שלשות, אחוז הניצחונות הממוצע היה 54.6%, לעומת 50.2% בחמש הקבוצות שזורקות הכי פחות. גם הטובות שבהן מתבססות על אחוז קליעה.

על חוויית הצופה. לצד הנקודות, מי שצופה רואה היום יותר סוגי שחקנים עושים יותר סוגי דברים: סנטר שמוסר בזמן ריצה, כנף שמוביל מהלך, רכז שמוריד ריבאונד. מצד שני, יש גם ביקורת, ובהערכה שלנו היא לא חסרת בסיס: כשכל חמשת השחקנים זורקים וכל ההגנות מחליפות, חלק מהמשחקים נראים דומים, והקרב בפוסט בין שני סנטרים קלאסיים נעשה נדיר. אם אתם אוהבים להשוות בין שחקנים בנתונים, אפשר להשתמש בהשוואת שחקנים.

לוח משחקים

את משחקי הלילה ותוצאותיהם אפשר לראות בלוח התוצאות, ואת המאזנים בטבלאות מזרח ומערב.

ליגת דראפט

בליגת הדראפט אפשר לבנות סגל לפי יכולות ולא לפי עמדות, ולבדוק אם הוא מחזיק עונה שלמה מול קבוצות אחרות.

פנטזי

במדריך הפנטזי מוסבר שאין מכסת עמדות, ואפשר להתחרות בליגות הפנטזי.

החריגים: מה כדורסל ללא עמדות לא מסביר

שלושה מקרים מראים את הגבולות של הרעיון. האחד הוא מיאמי של 2012/13: הקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות בליגה הייתה גם האחרונה בריבאונדים, לפי Wikipedia. השני הוא יוסטון של 2018, שנבנתה על שלשות והפסידה במשחק 7 אחרי 27 החטאות ברצף, לפי CBS Sports. והשלישי הוא גולדן סטייט של 2025/26, שזרקה הכי הרבה שלשות ועדיין סיימה 37-45, כשפציעות, כמו קריעת הרצועה של באטלר ב-19 בינואר 2026, השפיעו גם הן.

יש גם חריגים בכיוון ההפוך: סנטרים קלאסיים שנשארים חיוניים. גובר מראה שחישוק מוגן וריבאונד עדיין שווים דקות, ווומביניאמה מראה שאפשר לשלב את שני העולמות. הלקח משותף: קבוצה צריכה שחקן גבוה שמגן על הסל, בין אם הוא זורק מרחוק ובין אם לא.

המסקנה: ללא עמדות אומר חופש ומרחב, לא העדר סדר וארגון

כדורסל ללא עמדות הוא שינוי אמיתי ומתועד במספרים: הסנטרים זורקים ומוסרים יותר, והפער בין העמדות בקליעה מרחוק ובהעברות הצטמצם. אבל העמדות לא נעלמו: הן עדיין משמשות לשפה, לשיוך שחקנים ולהגנה, והסנטרים משחקים אותו חלק מהדקות. מה שנעלם הוא הקשר הקבוע בין העמדה לתפקיד.

השינוי הפילוסופי הוא מ"מי אתה" ל"מה אתה יודע לעשות". הוא מתבטא בהגנות שמחליפות, בהתקפות שלא נתלות ברכז אחד ובסגלים שנבנים סביב יכולות. אבל הוא לא פוטר מהבסיס: אחוז הקליעה, הריבאונדים והגנה על החישוק ממשיכים להסביר ניצחונות יותר מאשר היקף השלשות. מי שאוהב את המשחק לא צריך לבחור בין שתי הגישות, כי הקבוצות הטובות משתמשות בשתיהן.

מה זה אומר בפועל? למאמנים ולהנהלות, השאלה כבר אינה איזו עמדה חסרה בסגל אלא איזו יכולת חסרה בחמישייה: מגן חישוק, קלע, מוביל כדור או מוריד ריבאונדים. לשחקנים, ההזדמנות היא בהרחבת הכלים: מי שמוסיף קליעה, מסירה או הגנה על כמה עמדות מרחיב את התפקיד שלו, ומי שמסתפק בכלי אחד מסתכן בתפקיד צר. ולצופים, כדאי להסתכל על מה שהשחקן עושה על המגרש ולא על העמדה שרשומה ליד שמו בתוכנית המשחק, כי היא כבר מספרת פחות ממה שסיפרה פעם.

מה זה אומר על עונת 2026/2027

המדגם של העונה עוד קטן: נכון ל-15.11.2026 שיחקה כל קבוצה בערך תשעה משחקים, וכל נתון כאן עלול להשתנות. אבל המגמה כבר נראית. מבין 49 הסנטרים שרשומים כך ושיחקו לפחות ארבעה משחקים ו-15 דקות בממוצע, 24 זורקים לפחות 1.5 שלשות למשחק, כמעט מחצית, ומבין 73 הסנטרים והפאוור פורוורדים ששיחקו 20 דקות לפחות, 51 זורקים לפחות שתיים, 70% לעומת 68% בעונה שעברה.

השחקנים עצמם ממשיכים באותו כיוון, לפי Basketball Reference: יוקיץ' ממוצע 9.0 אסיסטים ו-5.2 שלשות, וומביניאמה 25.7 נקודות, 10.7 ריבאונדים, 4.0 חסימות ו-6.0 שלשות, וטאונס 13.9 ריבאונדים ו-4.7 שלשות ב-39.4%. רודי גובר, לעומתו, זורק 0.4 שלשות למשחק ומוריד 12.0 ריבאונדים. ממוצע הליגה הוא 37.9 ניסיונות שלשה בלבד ב-34.6%, פחות מ-36.0% בעונה שעברה.

שני דברים שכדאי לעקוב אחריהם בהמשך העונה. הראשון: אילו סנטרים ממשיכים להרחיב את הטווח ואילו חוזרים לתפקיד הקלאסי, ואם הקליעה שלהם מתייצבת, כי חלק מהאחוזים הנוכחיים נמוכים מאוד. השני: אילו קבוצות נשענות על היקף השלשות ואילו על הדיוק, כי בעונה שעברה הדיוק הסביר יותר ניצחונות. אפשר לבדוק את שניהם במובילי הליגה, ובמדגם קטן כזה צריך להיזהר מהסקת מסקנות.

שחקנים וקבוצות במאמר

מקורות

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה:

לירון תמם, מייסד HoopsInsights
לירון תמם

מייסד HoopsInsights ואוהד NBA מאז ילדותו. כותב ומעדכן את המאמרים והנתונים באתר ובודק אותם מול מקורות חיצוניים. עוד על המחבר

אהבתם? קבלו עוד כזה במייל

תוצאות, שחקנים חמים, טריידים ופציעות: פעם בשבוע בימי שישי, או כל בוקר עם סיכום הלילה.

שמרתם קבוצות או שחקנים כמועדפים? הם יצורפו להרשמה, ובכל מייל יופיע קטע אישי עליהם. אפשר גם להוסיף אחר כך מהקישור שבמייל.

מייל אחד בשבוע, בימי שישי. אפשר לבטל או לעבור לתדירות אחרת בלחיצה בכל מייל. הכתובת משמשת רק לניוזלטר, ופרטים נוספים במדיניות הפרטיות.

שאלות נפוצות

כדורסל שבו התפקיד של שחקן נקבע לפי מה שהוא יודע לעשות ולא לפי המספר, 1 עד 5, או הגובה שלו. סנטר יכול להוביל את ההתקפה, רכז יכול להגן על שחקן גבוה, וכל השחקנים צפויים לזרוק, למסור ולהחליף על מסכים. בראד סטיבנס אמר ב-2017 שחמש העמדות הצטמצמו לשלושה תפקידים: מוביל כדור, כנף וגבוה.

לא. לפי הנתונים, חלק הסנטרים בדקות היה 17.6% גם ב-2015/16 וגם ב-2025/26, ובעונות קודמות בין 16.3% ל-19.7%. העמדות נשארו כתווית ושפה של מאמנים, אבל מה שהן אומרות על התפקיד השתנה: ב-2025/26 27 מתוך 55 סנטרים קבועים זרקו לפחות 1.5 שלשות למשחק, ובעשורים הקודמים אף אחד.

ניקולה יוקיץ', שרשום כסנטר וסיים את 2025/26 עם 27.7 נקודות, 12.9 ריבאונדים ו-10.7 אסיסטים, וגם דריימונד גרין, באם אדאבאיו וויקטור וומביניאמה, שזרק 5.5 שלשות למשחק וגם חסם 3.1 זריקות. בעבר היו חריגים כמו מג'יק ג'ונסון, שפתח כסנטר בגמר 1980, וסקוטי פיפן.

שש סיבות: המתמטיקה של השלשה, שינויי חוקים (ביטול ההגנה הבלתי חוקית ב-2001 והענישה על מגע ידיים בהיקף ב-2004/05), ההגנה שמחליפה על מסכים, כוכבים שלא התאימו לעמדה אחת, חיקוי של קבוצות מצליחות כמו גולדן סטייט, ופיתוח שחקנים צעירים בכל הכישורים.

לא באופן אוטומטי. ב-2025/26 המתאם בין מספר השלשות של קבוצה לאחוז הניצחונות שלה היה 0.04, כלומר כמעט אפס, ואילו אחוז הקליעה משלוש הגיע ל-0.44 וריבאונדים ל-0.52. גולדן סטייט זרקה הכי הרבה שלשות בליגה, 44.1 למשחק, וסיימה 37-45.

סנטרים בלי קליעה: 23 מתוך 55 סנטרים קבועים זרקו פחות מחצי שלשה למשחק ב-2025/26, והתפקיד שלהם בהתקפה צר יותר, אבל הם עדיין משחקים. נפגעים גם רכזים קלאסיים, שנהיו נדירים, ושחקני תפקיד עם יכולת אחת. מי שמרוויח הם גבוהים עם כישורי היקף ושחקנים שמגינים על כמה עמדות.
רוצים לדעת עוד? שאלו את עוזר ה-AI שלנו

העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: כדורסל ללא עמדות - מה זה אומר?) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.