ההיסטוריה של גולדן סטייט ווריורס

ב-1946 קראו לה פילדלפיה ווריורס. שבעים שנה אחר כך הכדורסל כולו התחיל להעתיק אותה. בדרך היא עברה בין ערים, חיכתה ארבעים שנה בין אליפות לאליפות, ראתה שחקן אחד קולע 100 נקודות במשחק, ושברה שיא של 73 ניצחונות רק כדי להפסיד בגמר אחרי יתרון 3-1. איך קבוצה שהייתה בין החלשות בליגה הפכה לשושלת? בואו נעבור על ההיסטוריה של גולדן סטייט ווריורס, תקופה אחרי תקופה ועונה אחרי עונה, ונגלה מה הסתתר מאחורי הסיפור. בדרך נפגוש גם כוכבים שכמעט נשכחו, כמו ג'ו פולקס וניל ג'ונסטון, לצד אלה שכולם מכירים, כמו וילט צ'מברליין וסטף קרי.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: · למה לסמוך על המידע הזה?

לוגו קבוצת גולדן סטייט ווריורס (GSW)
הלוגו הנוכחי
הוקמה1946, כפילדלפיה ווריורס
אליפויות7: 1947, 1956, 1975, 2015, 2017, 2018 ו-2022
גמרים12 הופעות, 5 הפסדים
מאזן כולל3,056-3,216 עד 15.11.2026
מאמן נוכחיסטיב קר, מאז 2014
ביתצ'ייס סנטר, סן פרנסיסקו, מאז 2019

הסיפור בקצרה: מה צריך לדעת על ההיסטוריה של גולדן סטייט

גולדן סטייט ווריורס היא אחת מקבוצות הליגה הראשונות, והיא משחקת מאז 1946, אז נקראה פילדלפיה ווריורס. שלוש עובדות מסכמות את מה שמעבר למספרים:

  • שבע אליפויות ב-12 גמרים. ב-1947, ב-1956, ב-1975, ב-2015, ב-2017, ב-2018 וב-2022. ארבע מהן הגיעו בתוך שמונה שנים, בין 2015 ל-2022, וחמישה מ-12 הגמרים התקיימו ברצף, בין 2015 ל-2019.
  • שלוש ערים ושלושה שמות. פילדלפיה עד 1962, סן פרנסיסקו עד 1971, ואז אוקלנד תחת השם גולדן סטייט, עד שב-2019 חזרה הקבוצה לסן פרנסיסקו, ל"צ'ייס סנטר".
  • מאזן כולל מתחת ל-50%. עד 15.11.2026: 3,056 ניצחונות ו-3,216 הפסדים, כ-48.7%, ו-38 הופעות בפלייאוף ב-80 עונות שהושלמו. בין 1977/78 ל-2011/12, 35 עונות, הקבוצה העפילה לפלייאוף רק שש פעמים.

השם "ווריורס" נשאר עם הקבוצה בכל המעברים. המאמר עובר על ההיסטוריה לפי תקופות, ומציג בכל תקופה את כל העונות: המאזן, תוצאת הפלייאוף ומה שקרה. על הקבוצה הנוכחית כתבנו בהכנה לעונת 2026/27, ועל הכוכב הגדול של השנים האחרונות במאמר על איך סטף קרי שינה את הכדורסל.

איך מחלקים את ההיסטוריה של גולדן סטייט ל-80 שנה

חילקנו את ההיסטוריה לפי נקודות מפנה: הגעת וילט צ'מברליין ויציאתו, המעבר לאוקלנד ב-1971, סוף תקופת בארי ב-1977, מינוי דון נלסון, רכישת הקבוצה בידי ג'ו לייקוב ב-2010, מינוי סטיב קר ב-2014, המעבר לצ'ייס סנטר ב-2019 וההגעה של ג'ימי באטלר ב-2025. החלוקה היא שלנו, והמאזנים מחושבים מטבלת הזכיינית:

תקופהשניםעונותמאזןאליפויותגמריםפלייאוףשמות מרכזיים
פילדלפיה ושתי אליפויות1946/47 עד 1961/6216558-5452312אדי גוטליב, ג'ו פולקס, פול אריזין, ניל ג'ונסטון, טום גולה, וילט צ'מברליין
סן פרנסיסקו וצ'מברליין1962/63 עד 1970/719330-399025צ'מברליין, נייט תורמונד, ריק בארי, אל אטלס
אוקלנד והאליפות של בארי1971/72 עד 1976/776295-197115בארי, אטלס, ג'ף מולינס
שנות הנפילה1977/78 עד 1985/869308-430000אטלס, ג'ון באך, ג'ו בארי קרול, ברנרד קינג, פרוויס שורט
Run TMC ודון נלסון1986/87 עד 1994/959351-387005דון נלסון, כריס מולין, טים הארדוואיי, מיץ' ריצ'מונד, כריס וובר
שנים בלי כיוון1995/96 עד 2009/1015451-747001לטרל ספרוול, ג'ייסון ריצ'רדסון, בארון דיוויס, סטיבן ג'קסון, נלסון
לייקוב ובניית הליבה2010/11 עד 2013/144157-155002קרי, קליי תומפסון, דריימונד גרין, מארק ג'קסון
קר והשושלת2014/15 עד 2018/195322-88355קרי, קליי, גרין, קווין דוראנט, אנדרה איגוודלה, סטיב קר
צ'ייס סנטר ואליפות אחת2019/20 עד 2024/256245-220113קרי, קליי, גרין, ג'ורדן פול, קר
באטלר ופורזינגיס2025/26 עד היום239-48000קרי, ג'ימי באטלר, קריסטפס פורזינגיס, גרין, ברנדין פודזמסקי

מקור: חישוב של האתר מטבלת הזכיינית ב-Basketball Reference, נבדק ב-15.11.2026. התקופה האחרונה כוללת את חמשת המשחקים הראשונים של 2026/27 (2-3), ועמודת "פלייאוף" סופרת עונות שבהן הקבוצה הגיעה לפלייאוף. הסכום של כל התקופות הוא 3,056 ניצחונות ו-3,216 הפסדים.

1946 עד 1962: פילדלפיה, ג'ו פולקס וצ'מברליין

וילט צ'מברליין מחזיק דף עם המספר 100 בחדר ההלבשה אחרי משחק 100 הנקודות, 2 במרץ 1962
צ'מברליין, 1962. צילום: Paul Vathis, 1962, רישיון נחלת הציבור (Wikimedia Commons)

הקבוצה נוסדה ב-1946 כאחת מקבוצות ה-BAA. הבעלים הראשון היה פיטר טיירל, והמאמן והמנהל אדי גוטליב, שרכש אותה ב-1951. את השם לקח גוטליב מקבוצת ה-ABL שהיה ממייסדיה ב-1917. בעונה הראשונה, 1946/47, הסתיימה הקבוצה ב-35-25 וזכתה באליפות הראשונה בתולדות הליגה, 4-1 על שיקגו סטאגס, עם ג'ו פולקס, אחד מחלוצי הזריקה בקפיצה. ב-1949 קלע פולקס 63 נקודות במשחק אחד, שיא ליגה באותה עת.

ב-1947/48 הגיעה הקבוצה לגמר שני והפסידה 2-4 לבולטימור בולטס. בשנות ה-50 נבנתה סביב פול אריזין, ניל ג'ונסטון וטום גולה, שלושה שחקני היכל התהילה. ב-1955/56 הם סיימו 45-27 במקום הראשון באזור המזרחי וזכו באליפות השנייה, 4-1 על פורט וויין פיסטונס. אחרי האליפות ירדה הקבוצה: ב-1958/59 סיימה 32-40 וסיימה אחרונה באזור המזרחי.

את ההחלטה הגדולה קיבלה הקבוצה ב-1959, כשבחרה בדראפט את וילט צ'מברליין. הוא הוביל את הליגה בנקודות ובריבאונדים בכל אחת משלוש עונותיו בפילדלפיה, ובעונת הרוקי, 1959/60, נבחר ל-MVP העונה ולרוקי השנה עם 37.6 נקודות ו-27.0 ריבאונדים למשחק. בעונת 1961/62 הוא קלע בממוצע 50.4 נקודות ו-25.7 ריבאונדים. הקבוצה ניצחה 49 משחקים ב-1959/60, אבל בגמר האזור המזרחי הפסידה לבוסטון, וכך גם ב-1962.

ב-2 במרץ 1962, בהרשי שבפנסילבניה, במשחק שנערך מחוץ לפילדלפיה, קלע צ'מברליין 100 נקודות בניצחון 169-147 על ניו יורק ניקס, שיא שנשמר גם אחרי יותר מ-60 שנה, לפי NBA.com. אל אטלס, שהיה אז שחקן בקבוצה ובהמשך מאמנה, קלע באותו ערב 8 מ-8 מהשדה. סך הנקודות של שתי הקבוצות, 316, היה שיא של הליגה. הקבוצה סיימה את 1961/62 ב-49-31, במקום השני באזור המזרחי, ובאותה שנה עברה מערבה.

ב-1960/61 קלע צ'מברליין 38.4 נקודות, והקבוצה ניצחה 49, 46 ו-49 משחקים בשלוש עונותיו בפילדלפיה, בלי אליפות באף אחת מהן.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
1946/4735-2558.3%אלופההעונה הראשונה בליגה. אליפות אחרי 4-1 על שיקגו סטאגס, בהדרכת אדי גוטליב ועם ג'ו פולקס
1947/4827-2156.3%הפסד בגמרגמר שני, הפסד 2-4 לבולטימור בולטס
1948/4928-3246.7%הפסד בחצי גמר האזור המזרחי
1949/5026-4238.2%הפסד בחצי גמר האזור המזרחי
1950/5140-2660.6%הפסד בחצי גמר האזור המזרחיהמקום הראשון באזור המזרחי (40-26). פול אריזין מצטרף לקבוצה
1951/5233-3350.0%הפסד בחצי גמר האזור המזרחי
1952/5312-5717.4%בלי פלייאוף12-57, העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה
1953/5429-4340.3%בלי פלייאוף
1954/5533-3945.8%בלי פלייאוף
1955/5645-2762.5%אלופהאליפות שנייה, 4-1 על פורט וויין פיסטונס, עם אריזין, ניל ג'ונסטון וטום גולה
1956/5737-3551.4%הפסד בחצי גמר האזור המזרחי
1957/5837-3551.4%הפסד בגמר האזור המזרחי
1958/5932-4044.4%בלי פלייאוף
1959/6049-2665.3%הפסד בגמר האזור המזרחיוילט צ'מברליין מצטרף: 37.6 נקודות ו-27.0 ריבאונדים בעונת הרוקי, MVP העונה ורוקי השנה
1960/6146-3358.2%הפסד בחצי גמר האזור המזרחי
1961/6249-3161.3%הפסד בגמר האזור המזרחיצ'מברליין מקליע בממוצע 50.4 נקודות. ב-2.3.1962, בהרשי שבפנסילבניה, הוא קולע 100 נקודות בניצחון 169-147 על הניקס

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1946/47 עד 1961/62): 558 ניצחונות ו-545 הפסדים.

1962 עד 1971: עוברים לסן פרנסיסקו

ריק בארי במדי גולדן סטייט ווריורס, תמונת יח״צ מ-1972
ריק בארי, 1972. גולדן סטייט ווריורס, 1972, רישיון נחלת הציבור (Wikimedia Commons)

ב-1962 רכש פרנקלין מיולי נתח רוב בבעלות על הקבוצה והעביר אותה לאזור סן פרנסיסקו, והיא נקראה סן פרנסיסקו ווריורס. הבית היה ה"קאו פאלאס" בדיילי סיטי. צ'מברליין קלע בעונה הראשונה בקליפורניה 44.8 נקודות למשחק, והקבוצה סיימה 31-49. ב-1963/64 הוביל אותה ל-48-32, למקום הראשון במערב ולגמר מול בוסטון של ביל ראסל, שהסתיים 1-4. באותה עונה הצטרף כרוקי נייט תורמונד, שיהפוך למוביל הקבוצה בריבאונדים בכל הזמנים.

בינואר 1965 הועבר צ'מברליין לפילדלפיה 76'ס, והקבוצה סיימה את העונה 17-63. הפיצוי הגיע בדראפט של 1965, כשבחרה בריק בארי, שהיה לרוקי השנה. ב-1966/67 סיימה הקבוצה 44-37 במקום הראשון באזור המערבי, ובארי היה מלך הסלים של הליגה עם 35.6 נקודות למשחק. בגמר היא פגשה את פילדלפיה, עם צ'מברליין בצד השני, והפסידה 2-4, כשבארי קלע בסדרה 40.8 נקודות בממוצע.

אז הגיעה תקופה לא יציבה. בארי עבר ל-ABA, ובעונת 1967/68 לא שיחק בקבוצה, והיא סיימה 43-39 והפסידה בגמר האזור המערבי. ב-1968/69 הקבוצה סיימה 41-41, וב-1969/70 הגיעה ל-30-52 והחליפה מאמן באמצע העונה: אל אטלס, שהיה גם שחקן בקבוצה, החליף את ג'ורג' לי, ויישאר על הקווים עד 1983. ב-1970/71 היא סיימה 41-41 והגיעה לחצי גמר המערב, ובעונה הבאה כבר נקראה גולדן סטייט.

בין המאמנים של התקופה היו אלקס האנום, שהוביל את הקבוצה לגמר 1964 ואימן אותה עד 1966, וביל שארמן, שהדריך אותה בגמר 1967 ובעונה שאחריה. ג'ף מולינס, שהצטרף ב-1966 והיה מוביל הקבוצה ב-Win Shares ב-1968/69 וב-1971/72, קלע בקבוצה 12,547 נקודות, המקום השמיני בכל הזמנים.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
1962/6331-4938.8%בלי פלייאוףהקבוצה עוברת לסן פרנסיסקו ונקראת סן פרנסיסקו ווריורס, בבעלות פרנקלין מיילי
1963/6448-3260.0%הפסד בגמרגמר מול בוסטון של ביל ראסל, הפסד 1-4
1964/6517-6321.2%בלי פלייאוף17-63. צ'מברליין מועבר בינואר 1965 לפילדלפיה 76'ס
1965/6635-4543.8%בלי פלייאוףריק בארי נבחר בדראפט והופך לרוקי השנה
1966/6744-3754.3%הפסד בגמרגמר מול פילדלפיה 76'ס, הפסד 2-4. בארי מלך הסלים של הליגה עם 35.6 נקודות, ובגמר 40.8
1967/6843-3952.4%הפסד בגמר האזור המערביבארי לא משחק בקבוצה בעקבות המעבר שלו ל-ABA
1968/6941-4150.0%הפסד בחצי גמר האזור המערבי
1969/7030-5236.6%בלי פלייאוףאל אטלס מחליף את ג'ורג' לי באמצע העונה (8-22 בסיום)
1970/7141-4150.0%הפסד בחצי גמר המערב

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1962/63 עד 1970/71): 330 ניצחונות ו-399 הפסדים.

1971 עד 1977: אליפות ראשונה באוקלנד

אל אטלס, שחקן ומאמן גולדן סטייט ווריורס, בצילום מ-2015
אל אטלס, 2015. צילום: Corey Carter, 2015, רישיון CC BY 2.0 (Wikimedia Commons)

לקראת 1971/72 קיבלה הקבוצה את השם גולדן סטייט ווריורס, כדי לייצג את כל המדינה, ושיחקה בעיקר באולם הקולוסיאום באוקלנד, שהפך באותה שנה לביתה הבלעדי. היא סיימה 51-31, ובעונה שאחריה חזר ריק בארי מה-ABA. תחת אטלס, שהיה שחקן ובהמשך מאמן הקבוצה, נבנה סגל שהתבסס על קולקטיב ולא על כוכב אחד, וב-1974/75 סיימה הקבוצה 48-34 במקום הראשון במערב.

לפני האליפות עברה הקבוצה כמה שנים של ניסוי: 51-31 ב-1971/72, גמר המערב ב-1972/73 (47-35) והחמצת הפלייאוף ב-1973/74 (44-38). תורמונד הועבר באותה תקופה לשיקגו, וב-1974/75 הוביל בארי את הקבוצה ב-Win Shares עם 12.7, וב-1975/76 עם 9.6, לפי Basketball Reference.

בגמר הייתה הקבוצה בתפקיד המופתעת. וושינגטון בולטס סיימה 60-22, והייתה הפייבוריטית הברורה, ואילו גולדן סטייט ניצחה 4-0: 101-95 בוושינגטון, 92-91 ו-109-101 בקאו פאלאס, בשל התנגשות בלוח האירועים של אולם אוקלנד באותו שבוע, ו-96-95 במשחק 4. ריק בארי נבחר ל-MVP הגמר, והוא קלע במשחקים 24, 36, 38 ו-20 נקודות. אטלס וק.סי. ג'ונס, מאמן וושינגטון, היו שני המאמנים השחורים הראשונים בסדרת גמר באחת מליגות הספורט הגדולות בארצות הברית.

ב-1975/76 סיימה הקבוצה 59-23, המאזן הטוב ביותר שלה עד 2014, אבל הפסידה בגמר המערב לפיניקס. ב-1976/77 היא ניצחה 46-36 והגיעה שוב לחצי גמר המערב, וב-1978 עזב בארי. אחרי האליפות נשארו בקבוצה אטלס, שניהל אותה עד 1983, וסגל שהלך והזדקן, בלי כוכב שיחליף את בארי.

משחקמקוםתוצאה (גולדן סטייט ראשונה)גולדן סטייט
משחק 1חוץ101-95ניצחון
משחק 2בית92-91ניצחון
משחק 3בית109-101ניצחון
משחק 4חוץ96-95ניצחון

מקור: Wikipedia, גמר 1975. משחקים 2 ו-3 נערכו בקאו פאלאס בדיילי סיטי ולא באולם הרגיל באוקלנד.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
1971/7251-3162.2%הפסד בחצי גמר המערבהקבוצה נקראת גולדן סטייט ווריורס ומשחקת באוקלנד
1972/7347-3557.3%הפסד בגמר המערבריק בארי חוזר מה-ABA
1973/7444-3853.7%בלי פלייאוף
1974/7548-3458.5%אלופהאליפות שלישית: 4-0 על וושינגטון בולטס, שסיימה 60-22. בארי MVP הגמר, אטלס מאמן
1975/7659-2372.0%הפסד בגמר המערב59-23, המאזן הטוב ביותר של הקבוצה עד 2014. הפסד לפיניקס בגמר המערב
1976/7746-3656.1%הפסד בחצי גמר המערב

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1971/72 עד 1976/77): 295 ניצחונות ו-197 הפסדים.

1977 עד 1986: תשע שנים בלי פלייאוף

אחרי 1977 הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף תשע עונות ברצף, והעונה הטובה ביותר שלה בתקופה, 1981/82, הסתיימה ב-45-37. ב-1979/80 היא ירדה ל-24-58, ואטלס הוחלף באמצע העונה בידי ג'ון באך. בקיץ 1980 קיבלה הקבוצה את הבחירה הראשונה בדראפט תמורת רוברט פריש והבחירה השלישית, ובחרה את ג'ו בארי קרול. בוסטון בחרה במקום השלישי את קווין מקהייל, ופריש ומקהייל היו מעמודי התווך של אליפויות הסלטיקס ב-1981, ב-1984 וב-1986, כפי שמפורט במאמר על ההיסטוריה של בוסטון.

ברנרד קינג, שלקח את הקבוצה ל-22.5 נקודות למשחק, ופרוויס שורט היו הכוכבים של התקופה, אבל בלי סגל סביבם. ב-1983 סיים אטלס את הקריירה שלו על הקווים בקבוצה, אחרי 30-52, ובאך ניהל את הקבוצה עד 1986. ב-1984/85 היא הגיעה ל-22-60, ובעונה שלאחריה ל-30-52.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
1977/7843-3952.4%בלי פלייאוף
1978/7938-4446.3%בלי פלייאוף
1979/8024-5829.3%בלי פלייאוףאטלס מוחלף באמצע העונה בידי ג'ון באך. בקיץ 1980 הקבוצה בוחרת ראשונה בדראפט את ג'ו בארי קרול ומוסרת לבוסטון את רוברט פריש
1980/8139-4347.6%בלי פלייאוף
1981/8245-3754.9%בלי פלייאוף
1982/8330-5236.6%בלי פלייאוף
1983/8437-4545.1%בלי פלייאוף
1984/8522-6026.8%בלי פלייאוף22-60, העונה הגרועה של שנות ה-80
1985/8630-5236.6%בלי פלייאוף

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1977/78 עד 1985/86): 308 ניצחונות ו-430 הפסדים.

1986 עד 1995: גולדן סטייט מציגה: Run TMC

ב-1986/87 הגיעה הקבוצה בהדרכת גארי קארל ל-42-40, ובחצי גמר המערב מול הלייקרס קלע סליפי פלויד 29 נקודות ברבע אחד. הקבוצה הפסידה בסדרה, ובעונה שאחריה ירדה ל-20-62 וקארל הוחלף באמצע העונה. השינוי האמיתי הגיע ב-1988/89 עם המאמן דון נלסון, שבנה קבוצה מהירה וקטנה סביב שלושה שחקני חוץ: כריס מולין, שנבחר ב-1985, מיץ' ריצ'מונד, רוקי השנה ב-1989, וטים הארדוואיי, שנבחר ב-1989. הכינוי של השלישייה, Run TMC, לקוח מהאותיות הראשונות של שמותיהם הפרטיים, Tim, Mitch ו-Chris, וברמיזה ללהקת ההיפ הופ Run-D.M.C.

בשנים האלה ניצחה הקבוצה בסיבוב הראשון את יוטה ב-1989 ואת סן אנטוניו ב-1991, בשני המקרים כקבוצה במקום נמוך, אבל לא התקדמה מעבר לחצי הגמר. ב-1991 הועבר ריצ'מונד לסקרמנטו תמורת בילי אוונס, ובעונת 1991/92 סיימה הקבוצה 55-27 במקום השני במערב והפסידה בסיבוב הראשון. זו הייתה פסגת התקופה, והעונה הטובה ביותר של הקבוצה אחרי 1976 ועד 2014.

ב-1993 קיבלה הקבוצה בעסקת דראפט את כריס וובר, שנבחר ראשון, והוא היה לרוקי השנה ב-1994 כשהקבוצה סיימה 50-32 במקום השלישי במערב. אבל וובר היה בעימות עם נלסון, והועבר לוושינגטון עוד ב-1994. נלסון עזב באמצע 1994/95 אחרי 14-31, ובקיץ 1995 בחרה הקבוצה ראשונה בדראפט את ג'ו סמית'. הפלייאוף של 1994 היה האחרון של הקבוצה לשתים עשרה שנה.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
1986/8742-4051.2%הפסד בחצי גמר המערבגארי קארל מאמן, 42-40. בחצי הגמר מול הלייקרס קולע סליפי פלויד 29 נקודות ברבע אחד
1987/8820-6224.4%בלי פלייאוף20-62. קארל מפוטר באמצע העונה
1988/8943-3952.4%הפסד בחצי גמר המערבדון נלסון מאמן, ו-Run TMC (טים הארדוואיי, מיץ' ריצ'מונד, כריס מולין) מתחילה. ניצחון על יוטה בסיבוב הראשון
1989/9037-4545.1%בלי פלייאוף
1990/9144-3853.7%הפסד בחצי גמר המערב44-38, ניצחון על סן אנטוניו בסיבוב הראשון
1991/9255-2767.1%הפסד בסיבוב הראשון55-27, המקום השני במערב. ריצ'מונד מועבר לסקרמנטו תמורת בילי אוונס
1992/9334-4841.5%בלי פלייאוף
1993/9450-3261.0%הפסד בסיבוב הראשוןכריס וובר נבחר בעסקת דראפט ב-1993 והופך לרוקי השנה. 50-32, המקום השלישי במערב
1994/9526-5631.7%בלי פלייאוףנלסון עוזב בפברואר 1995. ג'ו סמית' נבחר ראשון בדראפט 1995

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1986/87 עד 1994/95): 351 ניצחונות ו-387 הפסדים.

1995 עד 2010: שנים בלי כיוון, אבל "We Believe"

ב-1995 רכש כריס כהן את הקבוצה מג'ים פיצג'רלד ודן פינאן, והעונות שאחר כך היו מהגרועות בתולדותיה. ב-1996/97 שיחקה הקבוצה בארנה של סן חוזה, בזמן שהאולם באוקלנד שופץ, וסיימה 30-52. בדצמבר 1997 חנק לטרל ספרוול את המאמן פ.ג'יי. קרלסימו באימון, והושעה. הקבוצה סיימה 19-63, ובין 1999/00 ל-2001/02 היו לה שלוש עונות ברצף עם 60 הפסדים ויותר. מ-1994/95 עד 2005/06 לא העפילה לפלייאוף, שתים עשרה עונות, שיא שלילי של הקבוצה.

ב-2006/07 חזר דון נלסון לאמן, והקבוצה ניצחה 9 מ-10 משחקיה האחרונים והגיעה ל-42-40 ולפלייאוף כקבוצה במקום השמיני. מול דאלאס, שסיימה 67-15, היא הפתיעה את כולם: עם בארון דיוויס כמנהיג וסטיבן ג'קסון בתפקיד גדול, היא ניצחה 4-2, כולל 111-86 במשחק 6 ב-3 במאי 2007. זו הייתה הפעם השלישית בלבד שקבוצה במקום השמיני הדיחה את הראשונה, והראשונה אחרי שהסיבוב הראשון הוארך לשבעה משחקים. בחצי הגמר הפסידה ליוטה.

הקסם לא נשמר. ב-2007/08 סיימה הקבוצה 48-34 ובכל זאת נשארה מחוץ לפלייאוף, ב-2008/09 ירדה ל-29-53, וב-2009 בחרה במקום השביעי בדראפט את סטף קרי מדייווידסון. בקיץ 2010 נמכרה הקבוצה, וההיסטוריה שלה השתנתה.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
1995/9636-4643.9%בלי פלייאוף
1996/9730-5236.6%בלי פלייאוף30-52. הקבוצה משחקת באולם סן חוזה בזמן שיפוץ האולם באוקלנד
1997/9819-6323.2%בלי פלייאוף19-63. בדצמבר 1997 לטרל ספרוול חונק את המאמן פ.ג'יי. קרלסימו באימון, ומושעה
1998/9921-2942.0%בלי פלייאוף
1999/0019-6323.2%בלי פלייאוף
2000/0117-6520.7%בלי פלייאוף17-65, עונה גרועה בתוך שנים בלי פלייאוף
2001/0221-6125.6%בלי פלייאוף
2002/0338-4446.3%בלי פלייאוף
2003/0437-4545.1%בלי פלייאוף
2004/0534-4841.5%בלי פלייאוף
2005/0634-4841.5%בלי פלייאוף
2006/0742-4051.2%הפסד בחצי גמר המערב"We Believe": במקום השמיני ניצחון 4-2 על דאלאס של 67 הניצחונות, ובחצי הגמר הפסד ליוטה
2007/0848-3458.5%בלי פלייאוף48-34, אבל בלי פלייאוף
2008/0929-5335.4%בלי פלייאוף
2009/1026-5631.7%בלי פלייאוףסטף קרי נבחר במקום השביעי בדראפט 2009 ומשחק את עונת הרוקי

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1995/96 עד 2009/10): 451 ניצחונות ו-747 הפסדים.

2010 עד 2014: בונים תשתית לשושלת החדשה

ב-15 ביולי 2010 רכשו ג'ו לייקוב ופיטר גובר את הקבוצה מכריס כהן תמורת 450 מיליון דולר, שיא באותה עת. בשנים הבאות נבנתה הליבה שתזכה בארבע אליפויות: קליי תומפסון נבחר במקום ה-11 ב-2011, ובדראפט של 2012 נבחרו הריסון בארנס במקום השביעי ודריימונד גרין במקום ה-35, בסיבוב השני. באותה שנה הועבר מונטה אליס תמורת אנדרו בוגוט, וב-2013 הגיע אנדרה איגוודלה בטרייד חתימה מדנוור.

ב-2012/13, בהדרכת מארק ג'קסון, הקבוצה סיימה 47-35 והעפילה לפלייאוף לראשונה מאז 2007, וניצחה את דנוור בסיבוב הראשון. ב-2013/14 היא ניצחה 51-31 והפסידה 3-4 לקליפרס בסיבוב הראשון. ג'קסון פוטר, וב-14 במאי 2014 מונה סטיב קר, שהגיע בלי ניסיון באימון.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
2010/1136-4643.9%בלי פלייאוףב-15.7.2010 ג'ו לייקוב ופיטר גובר רוכשים את הקבוצה מכריס כהן ב-450 מיליון דולר, שיא באותה עת
2011/1223-4334.8%בלי פלייאוף23-43 בעונת השביתה. קליי תומפסון נבחר במקום ה-11 בדראפט 2011
2012/1347-3557.3%הפסד בחצי גמר המערב47-35, פלייאוף ראשון מאז 2007, וניצחון על דנוור בסיבוב הראשון. דריימונד גרין נבחר במקום ה-35 בדראפט 2012
2013/1451-3162.2%הפסד בסיבוב הראשון51-31, הפסד 3-4 לקליפרס בסיבוב הראשון. מארק ג'קסון מפוטר

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2010/11 עד 2013/14): 157 ניצחונות ו-155 הפסדים.

2014 עד 2019: ספלאש בראדרס, או בקיצור: חמש עונות, חמישה גמרים, שלוש אליפויות

סטיב קר, מאמן גולדן סטייט ווריורס, ליד הספסל במשחק בנובמבר 2017
סטיב קר, 2017. צילום: Cyrus Saatsaz, 2017, רישיון CC BY-SA 4.0 (Wikimedia Commons)

סטיב קר ניצח בעונת הבכורה שלו 67 משחקים, כולל 39-2 בבית, ובגמר ניצחה הקבוצה 4-2 את קליבלנד. איגוודלה נבחר ל-MVP הגמר, עם 16.3 נקודות בממוצע, והוא היה הראשון שזכה בפרס בלי להתחיל בכל המשחקים. סטף קרי היה MVP העונה. הקבוצה שיחקה במערך שבו דריימונד גרין, בגובה 2.01 מטר, שימש סנטר, ומאמרנו על כדורסל ללא עמדות מסביר איך המערך הזה שינה את הליגה. בלב ההתקפה עמדו קרי וקליי תומפסון, שנודעו יחד כ"ספלאש בראדרס".

ב-2015/16 הגיעה הקבוצה ל-73-9, שיא כל הזמנים בעונה סדירה, והעיפה את 72-10 של שיקגו מ-1995/96. קרי קלע 402 שלשות, ונבחר ל-MVP פה אחד, 131 מ-131 קולות. הקבוצה ניצחה גם 54 משחקי בית ברצף, שיא ליגה, בין 31.1.2015 ל-29.3.2016. אבל בגמר, אחרי יתרון 3-1 על קליבלנד, הפסידה שלושה משחקים ברצף: דריימונד גרין הושעה למשחק 5, אחרי מגע עם לברון ג'יימס במשחק הקודם, ובמשחק 7, 89-93, חסם ג'יימס את איגוודלה וקיירי אירווינג קלע שלשה על קרי 53 שניות לסיום. זו הייתה הקבוצה הראשונה שהפסידה גמר אחרי יתרון 3-1.

ב-4 ביולי 2016 הכריז קווין דוראנט שיחתום בקבוצה, והוא חתם ב-7 ביולי על חוזה לשנתיים. ב-2016/17 סיימה הקבוצה 67-15, ובפלייאוף ניצחה 16 משחקים והפסידה אחד, האחוז הגבוה ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף. בגמר ניצחה את קליבלנד 4-1, כשדוראנט, MVP הגמר פה אחד, קלע 35.2 נקודות בממוצע. ב-2018 היא ניצחה את קליבלנד 4-0, דוראנט נבחר שוב ל-MVP הגמר, וקרי קלע במשחק 2 תשע שלשות, שיא גמר.

ב-2019 הגיעה הקבוצה לגמר החמישי ברציפות, מול טורונטו, וסיימה 57-25 במקום הראשון במערב. הסדרה הסתיימה 2-4: דוראנט קרע את גיד אכילס במשחק 5 ולא חזר, וקליי תומפסון קרע את הרצועה הצולבת במשחק 6, המשחק האחרון באולם אורקל. בקיץ 2019 עבר דוראנט לברוקלין בטרייד חתימה תמורת ד'אנג'לו ראסל.

גולדן סטייט עושה היסטוריה: הניצחון ה-73 בעונה - YouTube, ערוץ Golden State Warriors. תוכן חיצוני, לא נערך על ידינו.
משחקמקוםתוצאה (גולדן סטייט ראשונה)גולדן סטייט
משחק 1בית108-100 (הארכה)ניצחון
משחק 2בית93-95 (הארכה)הפסד
משחק 3חוץ91-96הפסד
משחק 4חוץ103-82ניצחון
משחק 5בית104-91ניצחון
משחק 6חוץ105-97ניצחון

מקור: Wikipedia, גמר 2015. משחקים 1, 2 ו-5 נערכו באוקלנד. איגוודלה נבחר ל-MVP הגמר, עם 16.3 נקודות בממוצע.

משחקמקוםתוצאה (גולדן סטייט ראשונה)גולדן סטייט
משחק 1בית104-89ניצחון
משחק 2בית110-77ניצחון
משחק 3חוץ90-120הפסד
משחק 4חוץ108-97ניצחון
משחק 5בית97-112הפסד
משחק 6חוץ101-115הפסד
משחק 7בית89-93הפסד

מקור: Wikipedia, גמר 2016. משחקים 1, 2, 5 ו-7 נערכו באוקלנד. לברון ג'יימס נבחר ל-MVP הגמר פה אחד, עם 29.7 נקודות בממוצע.

שלושת הגמרים האחרים של התקופה, שבהם ניצחו 2017 ו-2018 והפסידו 2019, היו כך:

גמריריבהסדרהתוצאות המשחקים (גולדן סטייט ראשונה)
2017קליבלנד4-1113-91, 132-113, 118-113, 116-137, 129-120
2018קליבלנד4-0124-114 (הארכה), 122-103, 110-102, 108-85
2019טורונטו2-4109-118, 109-104, 109-123, 92-105, 106-105, 110-114

מקור: Wikipedia, דפי הגמרים של 2017, 2018 ו-2019.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
2014/1567-1581.7%אלופהסטיב קר מאמן בשנתו הראשונה: 67-15, אליפות רביעית אחרי 4-2 על קליבלנד. קרי MVP העונה
2015/1673-989.0%הפסד בגמר73-9, שיא כל הזמנים בעונה סדירה. קרי MVP פה אחד. בגמר, הפסד 3-4 אחרי יתרון 3-1
2016/1767-1581.7%אלופהקווין דוראנט מצטרף כשחקן חופשי. 67-15, ובפלייאוף 16-1 ואליפות אחרי 4-1 על קליבלנד
2017/1858-2470.7%אלופה58-24, אליפות אחרי 4-0 על קליבלנד. דוראנט MVP הגמר בפעם השנייה
2018/1957-2569.5%הפסד בגמר57-25, גמר חמישי ברציפות והפסד 2-4 לטורונטו. דוראנט נפצע באכילס במשחק 5 וקליי קרע ACL במשחק 6, האחרון באולם אורקל

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2014/15 עד 2018/19): 322 ניצחונות ו-88 הפסדים.

2019 עד 2025: מהנפילה ועד האליפות הרביעית של סטף

צ'ייס סנטר, אולם הבית של גולדן סטייט ווריורס בסן פרנסיסקו, מצד מזרח
צ'ייס סנטר. צילום: Tony Wasserman, 2019, רישיון CC BY-SA 2.0 (Wikimedia Commons)

לקראת 2019/20 עברה הקבוצה לצ'ייס סנטר, בסן פרנסיסקו, והעונה הראשונה בבית החדש הייתה הגרועה של התקופה: קרי שבר יד בתחילת העונה, קליי עוד היה בפציעה, והקבוצה סיימה 15-50, המאזן הגרוע בליגה. ב-2020 בחרה במקום השני בדראפט את ג'יימס וייזמן, ובעונת 2020/21 סיימה 39-33. קרי היה מלך הסלים עם 32.0 נקודות, אבל הקבוצה הפסידה בפליי-אין ונשארה מחוץ לפלייאוף שנה שנייה ברציפות. בנובמבר 2020 נפצע קליי שוב, הפעם באכילס.

ב-2021/22 חזרה הקבוצה לצמרת. בדצמבר 2021 עקף קרי את ריי אלן ברשימת השלשות בכל הזמנים, בינואר 2022 חזר קליי אחרי יותר משנתיים וחצי של היעדרות, והקבוצה סיימה 53-29. בפלייאוף ניצחה את דנוור 4-1, את ממפיס 4-2 ואת דאלאס 4-1, ובגמר פגשה את בוסטון, בהמשך לגמר של 1964, וניצחה 4-2. סטף קרי נבחר ל-MVP הגמר בפעם הראשונה, עם 31.2 נקודות, 6.0 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים בממוצע, כולל 43 נקודות במשחק 4 ו-34 במשחק 6, ב-16 ביוני 2022 בבוסטון.

מאז לא חזרה הקבוצה לגמר. ב-2022/23 היא סיימה 44-38, ניצחה את סקרמנטו 4-3, כשקרי קלע 50 נקודות במשחק 7, 120-100, והפסידה 2-4 ללייקרס. באוקטובר 2022 הכה גרין את ג'ורדן פול באימון, ובקיץ 2023 הועבר פול לוושינגטון תמורת כריס פול. ב-2023/24 סיימה הקבוצה 46-36 והפסידה בפליי-אין לסקרמנטו, וביולי 2024 עזב קליי לדאלאס, בטרייד חתימה שהחזיר לגולדן סטייט שתי בחירות בסיבוב השני, אחרי 13 עונות.

בפברואר 2025 הגיע ג'ימי באטלר ממיאמי תמורת אנדרו וויגינס, דניס שרדר, קייל אנדרסון ובחירה מוגנת בסיבוב הראשון, וחתם על הארכה לשנתיים ו-121 מיליון דולר. הקבוצה סיימה את 2024/25 ב-48-34, ניצחה את יוסטון 4-3 והפסידה 1-4 למינסוטה, כשקרי נפצע בשריר הירך האחורי במשחק 1.

הרגע שבו גולדן סטייט חגגה את אליפות 2022 - YouTube, ערוץ Golden State Warriors. תוכן חיצוני, לא נערך על ידינו.
משחקמקוםתוצאה (גולדן סטייט ראשונה)גולדן סטייט
משחק 1בית108-120הפסד
משחק 2בית107-88ניצחון
משחק 3חוץ100-116הפסד
משחק 4חוץ107-97ניצחון
משחק 5בית104-94ניצחון
משחק 6חוץ103-90ניצחון

מקור: Wikipedia, גמר 2022. משחקים 1, 2 ו-5 נערכו בסן פרנסיסקו. סטף קרי נבחר ל-MVP הגמר בפעם הראשונה.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
2019/2015-5023.1%בלי פלייאוף15-50, המאזן הגרוע בליגה. מעבר לצ'ייס סנטר, וקרי שובר יד בתחילת העונה
2020/2139-3354.2%בלי פלייאוף39-33, הפסד בפליי-אין. ג'יימס ווייזמן נבחר במקום השני בדראפט 2020
2021/2253-2964.6%אלופהאליפות רביעית בתוך שמונה שנים: 4-2 על בוסטון, וקרי MVP הגמר הראשון שלו. קליי חוזר בינואר 2022
2022/2344-3853.7%הפסד בחצי גמר המערב44-38, ניצחון 4-3 על סקרמנטו (50 נקודות של קרי במשחק 7) והפסד 2-4 ללייקרס. באוקטובר 2022 גרין מכה את ג'ורדן פול באימון
2023/2446-3656.1%בלי פלייאוף46-36, הפסד בפליי-אין לסקרמנטו. פול הועבר לוושינגטון תמורת כריס פול
2024/2548-3458.5%הפסד בחצי גמר המערבקליי עוזב לדאלאס, ובפברואר 2025 ג'ימי באטלר מגיע בטרייד. 48-34, ניצחון 4-3 על יוסטון והפסד 1-4 למינסוטה

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2019/20 עד 2024/25): 245 ניצחונות ו-220 הפסדים.

2025/26 והלאה: באטלר, פורזינגיס ושנה בלי פלייאוף

עונת 2025/26 הסתיימה ב-37-45 ובמקום ה-10 במערב, העונה ההפסדית הראשונה של הקבוצה מאז 2020, והראשונה בעונה מלאה מאז 2011. קרי שיחק רק 43 משחקים, עם 26.6 נקודות בממוצע, וב-19 בינואר 2026 קרע ג'ימי באטלר את הרצועה הצולבת בברך ימין במשחק מול מיאמי, שהסתיים בניצחון 135-112. הוא שיחק 38 משחקים, בממוצע 20.0 נקודות. ב-5 בפברואר העבירה הקבוצה את ג'ונתן קומינגה ואת באדי הילד לאטלנטה תמורת קריסטפס פורזינגיס.

בפליי-אין ניצחה הקבוצה ב-15 באפריל 126-121 את הקליפרס, עם 35 נקודות של קרי, ושני ימים אחר כך הפסידה 96-111 לפיניקס, והעונה הסתיימה. בקיץ נשמרה הליבה: פורזינגיס, גרין, אל הורפורד ודה'אנתוני מלטון חתמו מחדש, וגולדן סטייט בחרה במקום ה-11 את יאקסל לנדבורג. אחרי חמישה משחקים של 2026/27 המאזן הוא 2-3.

עונהמאזןאחוז ניצחונותתוצאה בפלייאוףמה קרה
2025/2637-4545.1%בלי פלייאוף37-45, המקום ה-10 במערב. באטלר קורע ACL ב-19.1.2026. בפליי-אין ניצחון 126-121 על הקליפרס והפסד 96-111 לפיניקס
2026/272-340.0%בלי פלייאוףפתיחה של 2-3 (עד 15.11.2026)

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2025/26 עד היום): 39 ניצחונות ו-48 הפסדים.

כל הגמרים של גולדן סטייט: 12 גמרים, שבע אליפויות

הקבוצה שיחקה 12 גמרים וניצחה בשבעה, שלושה מהם בין 2015 ל-2018, בתוך חמישה גמרים ברציפות. מול קליבלנד ניצחה בשלושה גמרים מתוך ארבעה, ומול בוסטון ניצחה פעם אחת והפסידה פעם אחת, ב-1964 וב-2022. הפרס של MVP הגמר הוענק מ-1969, ובין השנים 1975 ל-2022 קיבלו אותו בארי, איגוודלה, דוראנט (פעמיים) וקרי.

גמרתוצאהיריבהסדרהמאמןMVP הגמר
1947אלופהשיקגו סטאגס4-1אדי גוטליבטרם הוענק
1948הפסדבולטימור בולטס2-4אדי גוטליבטרם הוענק
1956אלופהפורט וויין פיסטונס4-1ג'ורג' סנסקיטרם הוענק
1964הפסדבוסטון סלטיקס1-4אלקס האנוםטרם הוענק
1967הפסדפילדלפיה 76'ס2-4ביל שארמןטרם הוענק
1975אלופהוושינגטון בולטס4-0אל אטלסריק בארי
2015אלופהקליבלנד קאבלירס4-2סטיב קראנדרה איגוודלה
2016הפסדקליבלנד קאבלירס3-4סטיב קרלברון ג'יימס (קליבלנד)
2017אלופהקליבלנד קאבלירס4-1סטיב קרקווין דוראנט
2018אלופהקליבלנד קאבלירס4-0סטיב קרקווין דוראנט
2019הפסדטורונטו ראפטורס2-4סטיב קרקוואי לנארד (טורונטו)
2022אלופהבוסטון סלטיקס4-2סטיב קרסטף קרי

מקורות: Basketball Reference (טבלת הזכיינית) ו-Wikipedia (דפי הגמרים). הפרס של MVP הגמר הוענק לראשונה ב-1969, ולכן בגמרים הקודמים אין זוכה. שורות אליפות מודגשות. כל הגמרים של הליגה מופיעים בעמוד גמרי ה-NBA.

היריבויות הגדולות בהיסטוריה של גולדן סטייט

  • בוסטון. הסלטיקס הדיחו את הקבוצה בגמר האזור המזרחי ב-1960 וב-1962, ניצחו אותה 4-1 בגמר 1964, ופגשו אותה שוב בגמר 2022, כשגולדן סטייט ניצחה 4-2.
  • קליבלנד. ארבעה גמרים רצופים בין 2015 ל-2018, עם לברון ג'יימס מול סטף קרי. גולדן סטייט ניצחה בשלושה והפסידה אחד, בגמר 2016 שבו הובילה 3-1.
  • יוסטון. רוקטס היו המכשול בדרך לגמר ב-2015 וב-2018. בגמר המערב של 2018 ניצחה גולדן סטייט 4-3, ויוסטון החטיאה במשחק 7 שיא ליגה של 27 שלשות ברצף, לפי CBS Sports.
  • דאלאס. ב-2007 הדיחה הקבוצה את דאלאס של 67 הניצחונות, וב-2022 ניצחה אותה 4-1 בגמר המערב בדרך לאליפות.
  • הקליפרס והלייקרס. ב-2014 הפסידה הקבוצה 3-4 לקליפרס בסיבוב הראשון, וב-2023 הפסידה 2-4 ללייקרס, עם לברון ג'יימס, בחצי גמר המערב.

השנים הטובות של גולדן סטייט

שמונה העונות הטובות ביותר של הקבוצה לפי מספר הניצחונות. שש מהן הן של קר, וחמש מהן ברצף, בין 2014/15 ל-2018/19, עם 57 ניצחונות לפחות בכל אחת:

עונהמאזןתוצאההערה
2015/1673-9הפסד בגמרשיא כל הזמנים בעונה סדירה; קרי MVP פה אחד
2014/1567-15אלופהעונת הבכורה של סטיב קר; 39-2 בבית
2016/1767-15אלופההראשונה עם דוראנט; 16-1 בפלייאוף
1975/7659-23הפסד בגמר המערבהמאזן הטוב ביותר של הקבוצה עד 2014
2017/1858-24אלופה4-0 על קליבלנד בגמר
2018/1957-25הפסד בגמרגמר חמישי ברציפות
1991/9255-27הפסד בסיבוב הראשוןמולין והארדוואיי, אחרי שריצ'מונד כבר הועבר
2021/2253-29אלופהאליפות רביעית בתוך שמונה שנים

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026.

השנים הרעות של גולדן סטייט

שמונה העונות הגרועות ביותר לפי אחוז הניצחונות. שבע מהן קרו ב-1952/53, ב-1964/65 ובין 1987/88 ל-2001/02, ורק אחת מהן, 2019/20, בעידן הנוכחי:

עונהמאזןהערה
1952/5312-57העונה הגרועה בתולדות הקבוצה, בפילדלפיה
2000/0117-65האמצעית מבין שלוש עונות ברצף עם 60 הפסדים ויותר
1964/6517-63צ'מברליין הועבר באמצע העונה
2019/2015-50המאזן הגרוע בליגה, עם קרי וקליי פצועים
1999/0019-63הראשונה מבין שלוש עונות ברצף עם 60 הפסדים; קרלסימו מוחלף באמצע העונה
1997/9819-63ספרוול חונק את קרלסימו באימון
1987/8820-62גארי קארל מוחלף באמצע העונה
2001/0221-61השלישית ברצף עם 60 הפסדים ויותר

מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026.

הדראפט, הטריידים והחתימות שבנו את גולדן סטייט

ההיסטוריה של הקבוצה היא סדרה של החלטות על שחקנים: כאלה שנבחרו בדראפט, כאלה שהועברו וכאלה שחתמו כשחקנים חופשיים. הטבלה מציגה את אלה שהשפיעו הכי הרבה, כולל הטעויות:

שנהשחקן או עסקהאיךמה קרה
1959וילט צ'מברלייןדראפטממוצע 41.5 נקודות בקבוצה, 100 נקודות במשחק; הועבר ב-1965
1965ריק בארידראפטרוקי השנה 1966, מלך הסלים 1967, MVP גמר 1975
1980רוברט פריש ובחירה שלישיתעסקת דראפטהועברו לבוסטון תמורת הבחירה הראשונה; בוסטון בחרה את מקהייל וזכתה בשלוש אליפויות
1985כריס מוליןדראפט, מקום 716,235 נקודות, מספר 17 מופרש
1988 ו-1989מיץ' ריצ'מונד וטים הארדוואיידראפט, מקומות 5 ו-14שניים משלושת Run TMC
1993כריס ווברעסקת דראפטרוקי השנה 1994, והועבר ב-1994 אחרי סכסוך עם נלסון
2009סטף קרידראפט, מקום 7שני תארי MVP, ארבע אליפויות, מוביל הקבוצה בנקודות
2011קליי תומפסוןדראפט, מקום 11ארבע אליפויות, 15,531 נקודות
2012דריימונד גרין והריסון בארנסדראפט, מקומות 35 ו-7גרין, בבחירה בסיבוב השני, שחקן הגנה של השנה 2017
2013אנדרה איגוודלהטרייד חתימה מדנוורMVP גמר 2015, מספר 9 מופרש
2016 ו-2019קווין דוראנטשחקן חופשי, ואחר כך טרייד חתימה לברוקליןשתי אליפויות ושני תארי MVP גמר; עזב אחרי הפציעה
2020ג'יימס וייזמןדראפט, מקום 2הועבר לדטרויט ולא נשאר בקבוצה
2021 ו-2023קומינגה, מודי ופודזמסקידראפט, מקומות 7, 14 ו-19קומינגה הועבר ב-2026; מודי ופודזמסקי עדיין בקבוצה
2025ג'ימי באטלרטרייד ממיאמיהארכה ל-2026/27; קרע ACL ב-19.1.2026

מקורות: Basketball Reference, Wikipedia, Hoops Rumors, ESPN. ארכיון הדראפט של כל השנים, כולל מי נבחר לפני ואחרי כל אחד מאלה, בעמוד ארכיון הדראפט.

השחקנים, המאמנים והמספרים המופרשים

קליי תומפסון במדי גולדן סטייט ווריורס בקליעה, פברואר 2016
קליי תומפסון, 2016. צילום: Keith Allison, 2016, רישיון CC BY-SA 2.0 (Wikimedia Commons)

מעל כולם עומד סטף קרי, מוביל הקבוצה בנקודות (26,806), באסיסטים (6,782), בשלשות (4,291) ובחטיפות (1,611) בכל הזמנים. הוא זכה פעמיים ב-MVP העונה, ב-2015 וב-2016, פעמיים בתואר מלך הסלים, ב-2016 וב-2021, וב-MVP הגמר ב-2022, והוא מוביל הליגה בכל הזמנים בשלשות שנקלעו. הוא נבחר ל-12 משחקי אולסטאר ול-11 פעמים לחמישיות העונה.

לצדו שיחק 13 עונות קליי תומפסון, החצי השני של "ספלאש בראדרס". קליי קלע 37 נקודות ברבע אחד ב-23 בינואר 2015, ו-60 נקודות ב-29 דקות מול אינדיאנה ב-5 בדצמבר 2016. הוא הוסיף 2,481 שלשות, השני בתולדות הקבוצה, וחזר לשחק אחרי שתי פציעות קשות בשנתיים וחצי.

הוא קלע בקבוצה 15,531 נקודות, השישי בתולדותיה, שיחק בה 25,844 דקות, החמישי בתולדותיה, ונבחר לחמישה משחקי אולסטאר, כולם בין 2015 ל-2019, ובמשחק אחד, ב-29 באוקטובר 2018, קלע 14 שלשות בניצחון על שיקגו, שיא ליגה למשחק, ו-52 נקודות. אחרי העזיבה לדאלאס ב-2024 נשארו בקבוצה קרי וגרין.

בטבלת השלשות של הקבוצה אין תחרות: אחרי קרי (4,291) וקליי (2,481) מגיעים דריימונד גרין עם 846, ג'ייסון ריצ'רדסון עם 700 וטים הארדוואיי עם 602.

הפער בין קליי, השני, לגרין, השלישי, הוא 1,635 שלשות.

קרי, קליי וגרין זכו יחד בארבע אליפויות, בין 2015 ל-2022, וכולם נבחרו בדראפט על ידי הקבוצה: קרי במקום ה-7, קליי במקום ה-11 וגרין, בסיבוב השני, במקום ה-35. השלישייה הזו הייתה הליבה של הקבוצה בכל העשור, ובקיץ 2024 היא התפרקה לראשונה, עם יציאתו של קליי. אנדרה איגוודלה, שהצטרף ב-2013, השלים את הליבה, ומספרו, 9, הופרש. האליפות של 2015 הייתה הרביעית בתולדות הקבוצה, והראשונה מאז 1975.

דריימונד גרין במדי גולדן סטייט ווריורס מול וושינגטון, פברואר 2016
דריימונד גרין, 2016. צילום: Keith Allison, 2016, רישיון CC BY-SA 2.0 (Wikimedia Commons)

דריימונד גרין הוא המוביל בטריפל-דאבל בתולדות הקבוצה (33), השני באסיסטים (5,402) והשני בחסימות (939), ובגובה 2.01 מטר הוא שיחק סנטר בקבוצה אלופה, הגן על כמה עמדות וניהל את ההתקפה מהעמדה הגבוהה. הוא נבחר ב-2017 לשחקן ההגנה של השנה, וזכה בארבע אליפויות. את הדמות שלו מלווה גם הצד הקשה: ההשעיה במשחק 5 של גמר 2016 והמכה בפול ב-2022.

גרין שיחק 960 משחקים בקבוצה, השני אחרי קרי, ו-33 הטריפל-דאבל שלו הם יותר מ-21 של טום גולה בשנות ה-50, מ-17 של גאי רודג'רס, מ-16 של צ'מברליין ומ-10 של קרי, ארבעת הבאים אחריו ברשימת הקבוצה, ושיחק בה 27,435 דקות, הרביעי בתולדותיה. בחסימות הוא עוקף את הסנטרים ג'ו בארי קרול (837) ואריק דמפייר (728), ורק אדונאל פויל (1,140) לפניו, ובאסיסטים הוא עוקף את הרכזים הגדולים של הקבוצה, גאי רודג'רס (4,855) וטים הארדוואיי (3,926).

מהתקופות הקודמות, צ'מברליין, בארי, אריזין ותורמונד הם שחקני היכל התהילה שהגדירו את הקבוצה, ו-Run TMC היא השלישייה הזכורה ביותר מהשנים שבלי אליפות. תורמונד מוביל את הקבוצה בריבאונדים, 12,771, וחמישה מהשמונה בטבלה שלמטה זכו באליפות עם הקבוצה: קרי, בארי, אריזין, קליי וגרין.

בין המאמנים מוביל סטיב קר, עם 606 ניצחונות, יותר מכל מאמן אחר בקבוצה ובאחוז ניצחונות של 63.0%. אחריו אל אטלס, עם 557 ניצחונות בין 1969 ל-1983, ודון נלסון עם 422. לגוטליב, המאמן הראשון, היו 263 ניצחונות. מארק ג'קסון ניצח 121 משחקים בשלוש עונות, בין 2011 ל-2014, וג'ון באך, מאמן שנות הנפילה, רשם 95 ניצחונות ו-172 הפסדים בשבע עונות. אלקס האנום, בין 1963 ל-1966, ניצח 100 והפסיד 140.

שחקןשנים בקבוצהמספרים בקבוצההישגים
סטף קרי2009 עד היום26,806 נקודות, 6,782 אסיסטים, 4,291 שלשות; 24.8 נקודות למשחקמוביל הקבוצה בנקודות, באסיסטים ובשלשות; שני תארי MVP, ארבע אליפויות ו-MVP גמר 2022
ווילט צ'מברליין1959 עד 196517,783 נקודות; 41.5 נקודות ו-25.1 ריבאונדים למשחקממוצע הנקודות והריבאונדים הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה; 100 נקודות ב-2.3.1962
ריק בארי1965 עד 1967, 1972 עד 197816,447 נקודות; 25.6 נקודות למשחקMVP גמר 1975, מלך הסלים 1966/67 (35.6)
פול אריזין1950 עד 196216,266 נקודות; 22.8 נקודות למשחקאליפות 1956, 10 אולסטארים
כריס מולין1985 עד 1997, 2000 עד 200116,235 נקודותאחד משלושת Run TMC, מספר 17 מופרש
קליי תומפסון2011 עד 202415,531 נקודות, 2,481 שלשותארבע אליפויות; 37 נקודות ברבע אחד ב-23.1.2015
נייט תורמונד1963 עד 197413,191 נקודות, 12,771 ריבאונדיםמוביל הקבוצה בריבאונדים בכל הזמנים, מספר 42 מופרש
דריימונד גרין2012 עד היום5,402 אסיסטים, 939 חסימות, 33 טריפל-דאבלמוביל הקבוצה בטריפל-דאבל, שני בכל הזמנים באסיסטים; ארבע אליפויות

מקור: Basketball Reference, מובילי הזכיינית בכל הזמנים, נבדק ב-15.11.2026. המספרים המופרשים של הקבוצה: 9 (אנדרה איגוודלה), 13 (וילט צ'מברליין), 14 (Tom Meschery), 16 (אל אטלס), 17 (כריס מולין), 24 (ריק בארי) ו-42 (נייט תורמונד), לפי Wikipedia.

האולמות והבעלים של גולדן סטייט

אולם אורקל באוקלנד, האולם הביתי של גולדן סטייט ווריורס עד 2019, ביוני 2019
אולם אורקל, 2019. צילום: Cullen328, 2019, רישיון CC BY-SA 3.0 (Wikimedia Commons)

הקבוצה החליפה אולמות כמעט כמו שחילפה ערים. בין 1962 ל-1964 שיחקה בקאו פאלאס בדיילי סיטי, בין 1964 ל-1966 באודיטוריום האזרחי של סן פרנסיסקו, ומ-1971 בקולוסיאום של אוקלנד, שנפתח ב-1966 והפך אז לביתה הבלעדי. בשנת 1996/97, בזמן שיפוץ האולם, שיחקה בארנה של סן חוזה.

ב-2019 עברה לצ'ייס סנטר בסן פרנסיסקו, ובו נערכו משחקי הבית של גמר 2022. המשחק האחרון באוקלנד היה משחק 6 של גמר 2019.

באורקל נרשמו כמה משיאי הקבוצה: 39-2 בבית ב-2014/15, 54 ניצחונות ברצף בבית בין 31.1.2015 ל-29.3.2016, שיא ליגה, ומשחק 7 של גמר 2016, שאליו הגיעו 19,596 צופים. שם נערכו גם משחקי הבית של כל חמשת הגמרים בין 2015 ל-2019.

גם הבעלות התחלפה. פיטר טיירל, שהחזיק גם בקבוצת פילדלפיה רוקטס, הקים את הקבוצה ב-1946, אדי גוטליב רכש אותה ב-1951, ופרנקלין מיולי ב-1962. ג'ים פיצג'רלד ודן פינאן החזיקו בה בין 1986 ל-1995, כריס כהן בין 1995 ל-2010, ומאז הבעלים הראשי הוא ג'ו לייקוב, עם פיטר גובר כשותף.

קבוצת בעלים של 19 אנשים הוצגה ב-15 בנובמבר 2010.

אורקל, שבו שיחקה הקבוצה כמעט חמישה עשורים, היה האולם של האליפויות של 1975, 2015, 2017 ו-2018. צ'ייס סנטר נפתח בספטמבר 2019, ובמימון פרטי של הקבוצה, והאליפות הראשונה בו הייתה זו של 2022. בסך הכול שיחקה הקבוצה באולם באוקלנד 48 עונות, מ-1971/72 עד 2018/19, והעונה האחרונה שלה שם הסתיימה ב-57-25 ובהפסד בגמר.

הקשר היהודי/ישראלי של גולדן סטייט ווריורס

מי שהקים את הקבוצה כשהייתה בפילדלפיה, אדי גוטליב, היה גם הדמות היהודית המרכזית בתולדותיה. הוא נולד ב-1898 בקייב והגיע לפילדלפיה בגיל עשר. ב-1917, בגיל 19, ארגן קבוצה שרוב שחקניה יהודים, שנקראה בהמשך ספאס, ראשי התיבות של איגוד העברים של דרום פילדלפיה, ועל המדים שלה הופיעו אותיות עבריות. גוטליב היה המאמן והמנהל הראשון של פילדלפיה ווריורס, אימן אותה תשע עונות (1946/47 עד 1954/55) וכיהן כבעלים שלה עד 1962, אז מכר אותה לפני המעבר לסן פרנסיסקו.

הוא הוכנס להיכל התהילה של הכדורסל ב-1972, להיכל התהילה היהודי הבינלאומי לספורט ב-1980 ולהיכל התהילה היהודי של פילדלפיה ב-1997. גוטליב עמד 25 שנה בראש ועדת החוקים של הליגה, ובשלושת העשורים האחרונים לחייו ניהל לבדו את לוח המשחקים שלה.

הקשר הישראלי החדש יותר הוא עומרי כספי, שהיה חבר בסגל של 2017/18, העונה שבה זכתה גולדן סטייט באליפות. הוא שוחרר באפריל 2018 אחרי פציעה בקרסול, בלי שהופיע במשחק פלייאוף, אבל קיבל טבעת אליפות בטקס בנובמבר 2018, מידי המנהל הכללי בוב מאיירס. גם דראגן בנדר, שחתם בווריורס בחוזה של 10 ימים ב-2020, וג'ף דאוטין ג'וניור, שחתם בה בחוזה קצר, עברו בהמשך למכבי תל אביב, דאוטין בחוזה לשלוש שנים. הרשימה חלקית, ומובאות בה דוגמאות מתועדות. עוד נתון: ערב המורשת היהודית של הקבוצה נערך לראשונה במרץ 2006, והוא אירוע שנתי. ב-2026/27 הוא מתוכנן ב-24 בינואר 2027 מול אוקלהומה סיטי.

הקהל, התרבות וגולדן סטייט מעבר לכדורסל

הקבוצה מכונה "ה-Dubs", לפי האות W של "Warriors", ואוהדיה מכונים Dub Nation. בשנות ה-80 וה-90 הייתה Run TMC סמל של כדורסל התקפי, ב-2007 הפכה קבוצת "We Believe" לסמל של אוהדים שחיכו 12 שנים לפלייאוף, ואחריה קבוצת "ספלאש בראדרס" של קרי וקליי הפכה את השלשה לסימן ההיכר של הליגה.

אחרי אליפות 2015 אירח הנשיא ברק אובמה את הקבוצה בבית הלבן, ואחרי אליפות 2022 ביקרו בו קרי, קר ושחקני הקבוצה ב-17 בינואר 2023, כשהנשיא ג'ו ביידן אירח אותם, ותמונת הכריכה של המאמר צולמה באירוע ההוא. מאז 2019 משחקת הקבוצה בסן פרנסיסקו עצמה, אחרי 48 שנים באוקלנד.

לוח משחקים

כל משחקי גולדן סטייט העונה, עם תוצאות ופרטים, בלוח המשחקים של הקבוצה, ואת תוצאות הלילה בלוח התוצאות.

ליגת דראפט

בליגת הדראפט אפשר לבנות סגל סביב קרי וגרין, ולבדוק אם הוא מחזיק עונה שלמה מול קבוצות אחרות.

פנטזי

את העקרונות מסביר המדריך לפנטזי NBA, ואפשר להתחרות עם חברים בליגות הפנטזי.

מה צפוי בעונת 2026/2027: האם גולדן סטייט חוזרת לפלייאוף?

מה השתנה בקיץ: כמעט כלום. ג'ימי באטלר, קריסטפס פורזינגיס ואל הורפורד נשארו, גרין חתם מחדש לשנה, ותוספת אחת, יאקסל לנדבורג, נבחר במקום ה-11. בספטמבר 2026 חתם קרי, בן 38, על הארכה לשנתיים ו-116 מיליון דולר, עד 2028/29, וקר חתם לשנתיים. באטלר, שקרע ACL, צפוי לחזור בינואר או בפברואר 2027, ומוזס מודי, שקרע גיד פיקה ב-23 במרץ, צפוי להיעדר עד אמצע העונה.

הפתיחה: אחרי חמישה משחקים המאזן הוא 2-3, המקום השני מחמישה באזור הפסיפיק, וה-SRS של הקבוצה 4.74, לפי Basketball Reference. ההתקפה, 117.6 נקודות ל-100 החזקות, חזקה מהממוצע בליגה, וההגנה, 119.4, חלשה ממנו, וקבוצה שחוזרת לפלייאוף לא יכולה להרשות לעצמה את זה. סוכנויות ההימורים העריכו 40.5 ניצחונות לפני העונה.

ההערכה שלנו היא שהקבוצה תהיה במאבק על מקום בפליי-אין, לא על מקום בצמרת, אלא אם באטלר וקרי ישחקו הרבה, כי ההיסטוריה מראה שגולדן סטייט הצליחה כשהכוכבים שלה היו בריאים. אפשר לעקוב בטבלאות מזרח ומערב, ובעמוד הקבוצה, גולדן סטייט ווריורס, יש את הסגל המלא והנתונים.

המקום של גולדן סטייט בהיסטוריה של ה-NBA

שבע אליפויות מציבות את גולדן סטייט במקום השלישי בליגה במספר האליפויות, אחרי בוסטון והלייקרס, אבל ההיסטוריה שלה אינה רצף אלא קפיצות: שתי אליפויות בשנות ה-40 וה-50, אחת ב-1975, ואז 40 שנה בלי אליפות עד 2015. ברוב התקופה הזו הקבוצה הייתה בינונית או גרועה, ובין 1977 ל-2012 העפילה לפלייאוף רק שש פעמים.

מה שמבדיל אותה משאר הקבוצות הוא התקופה שבין 2014 ל-2019: חמש עונות עם 322 ניצחונות ו-88 הפסדים, חמישה גמרים ושלוש אליפויות, ואליפות רביעית ב-2022 אחרי נפילה. בהערכה שלנו, גולדן סטייט תיזכר כקבוצה ששינתה את הדרך שבה משחקים כדורסל, יותר מכל קבוצה אחרת מאז הבולס של ג'ורדן, ושההשפעה הזו נשארת גם אחרי שהליבה שלה מזדקנת.

שחקנים וקבוצות במאמר

מקורות

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה:

לירון תמם, מייסד HoopsInsights
לירון תמם

מייסד HoopsInsights ואוהד NBA מאז ילדותו. כותב ומעדכן את המאמרים והנתונים באתר ובודק אותם מול מקורות חיצוניים. עוד על המחבר

אהבתם? קבלו עוד כזה במייל

תוצאות, שחקנים חמים, טריידים ופציעות: פעם בשבוע בימי שישי, או כל בוקר עם סיכום הלילה.

שמרתם קבוצות או שחקנים כמועדפים? הם יצורפו להרשמה, ובכל מייל יופיע קטע אישי עליהם. אפשר גם להוסיף אחר כך מהקישור שבמייל.

מייל אחד בשבוע, בימי שישי. אפשר לבטל או לעבור לתדירות אחרת בלחיצה בכל מייל. הכתובת משמשת רק לניוזלטר, ופרטים נוספים במדיניות הפרטיות.

שאלות נפוצות

שבע: ב-1947 (4-1 על שיקגו סטאגס), ב-1956 (4-1 על פורט וויין), ב-1975 (4-0 על וושינגטון בולטס), ב-2015 (4-2 על קליבלנד), ב-2017 (4-1 על קליבלנד), ב-2018 (4-0 על קליבלנד) וב-2022 (4-2 על בוסטון). בכל הגמרים היא ניצחה שבע פעמים והפסידה חמש.

הקבוצה נוסדה ב-1946 כפילדלפיה ווריורס, וזכתה שם בשתי אליפויות, ב-1947 וב-1956. אחרי עונת 1961/62, שבה קלע וילט צ'מברליין 100 נקודות במשחק אחד, מכר אדי גוטליב את הקבוצה, ופרנקלין מיולי העביר אותה ב-1962 לסן פרנסיסקו. ב-1971 הפכה לגולדן סטייט ושיחקה באוקלנד.

הקבוצה של סטיב קר סיימה 73-9, ושברה את 72-10 של שיקגו בולס מ-1995/96. סטף קרי קלע 402 שלשות ונבחר ל-MVP פה אחד, 131 מ-131 קולות. הקבוצה גם ניצחה 54 משחקי בית ברצף, שיא ליגה. אבל בגמר הפסידה 3-4 לקליבלנד, אחרי יתרון 3-1.

הקבוצה הובילה 3-1 על קליבלנד והפסידה את שלושת המשחקים האחרונים: 90-120, 97-112 ו-89-93 במשחק 7. דריימונד גרין הושעה למשחק 5, לברון ג'יימס חסם את אנדרה איגוודלה, וקיירי אירווינג קלע שלשה 53 שניות לסיום. הקבוצה הייתה הראשונה שהפסידה גמר אחרי יתרון 3-1.

סטף קרי, מוביל הקבוצה בנקודות (26,806), באסיסטים ובשלשות, וילט צ'מברליין, ריק בארי, פול אריזין, כריס מולין, קליי תומפסון, נייט תורמונד ודריימונד גרין. המספרים 9, 13, 14, 16, 17, 24 ו-42 הופרשו.

הקבוצה סיימה 37-45 במקום ה-10 במערב. ג'ימי באטלר קרע ACL ב-19 בינואר 2026, וקרי שיחק רק 43 משחקים. בפליי-אין ניצחה 126-121 את הקליפרס והפסידה 96-111 לפיניקס, והחמיצה את הפלייאוף בפעם השנייה בשלוש העונות האחרונות.

הליבה נשארה: קרי, באטלר, גרין ופורזינגיס, עם הרוקי יאקסל לנדבורג, הבחירה ה-11 בדראפט. אחרי חמישה משחקים המאזן הוא 2-3. באטלר צפוי לחזור בינואר או בפברואר 2027, וקרי חתם על הארכה לשנתיים ו-116 מיליון דולר.
רוצים לדעת עוד? שאלו את עוזר ה-AI שלנו

העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: ההיסטוריה של גולדן סטייט ווריורס) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.