ההיסטוריה של גולדן סטייט ווריורס
ב-1946 קראו לה פילדלפיה ווריורס. שבעים שנה אחר כך הכדורסל כולו התחיל להעתיק אותה. בדרך היא עברה בין ערים, חיכתה ארבעים שנה בין אליפות לאליפות, ראתה שחקן אחד קולע 100 נקודות במשחק, ושברה שיא של 73 ניצחונות רק כדי להפסיד בגמר אחרי יתרון 3-1. איך קבוצה שהייתה בין החלשות בליגה הפכה לשושלת? בואו נעבור על ההיסטוריה של גולדן סטייט ווריורס, תקופה אחרי תקופה ועונה אחרי עונה, ונגלה מה הסתתר מאחורי הסיפור. בדרך נפגוש גם כוכבים שכמעט נשכחו, כמו ג'ו פולקס וניל ג'ונסטון, לצד אלה שכולם מכירים, כמו וילט צ'מברליין וסטף קרי.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: · למה לסמוך על המידע הזה?

| הוקמה | 1946, כפילדלפיה ווריורס |
| אליפויות | 7: 1947, 1956, 1975, 2015, 2017, 2018 ו-2022 |
| גמרים | 12 הופעות, 5 הפסדים |
| מאזן כולל | 3,056-3,216 עד 15.11.2026 |
| מאמן נוכחי | סטיב קר, מאז 2014 |
| בית | צ'ייס סנטר, סן פרנסיסקו, מאז 2019 |
הסיפור בקצרה: מה צריך לדעת על ההיסטוריה של גולדן סטייט
גולדן סטייט ווריורס היא אחת מקבוצות הליגה הראשונות, והיא משחקת מאז 1946, אז נקראה פילדלפיה ווריורס. שלוש עובדות מסכמות את מה שמעבר למספרים:
- שבע אליפויות ב-12 גמרים. ב-1947, ב-1956, ב-1975, ב-2015, ב-2017, ב-2018 וב-2022. ארבע מהן הגיעו בתוך שמונה שנים, בין 2015 ל-2022, וחמישה מ-12 הגמרים התקיימו ברצף, בין 2015 ל-2019.
- שלוש ערים ושלושה שמות. פילדלפיה עד 1962, סן פרנסיסקו עד 1971, ואז אוקלנד תחת השם גולדן סטייט, עד שב-2019 חזרה הקבוצה לסן פרנסיסקו, ל"צ'ייס סנטר".
- מאזן כולל מתחת ל-50%. עד 15.11.2026: 3,056 ניצחונות ו-3,216 הפסדים, כ-48.7%, ו-38 הופעות בפלייאוף ב-80 עונות שהושלמו. בין 1977/78 ל-2011/12, 35 עונות, הקבוצה העפילה לפלייאוף רק שש פעמים.
השם "ווריורס" נשאר עם הקבוצה בכל המעברים. המאמר עובר על ההיסטוריה לפי תקופות, ומציג בכל תקופה את כל העונות: המאזן, תוצאת הפלייאוף ומה שקרה. על הקבוצה הנוכחית כתבנו בהכנה לעונת 2026/27, ועל הכוכב הגדול של השנים האחרונות במאמר על איך סטף קרי שינה את הכדורסל.
איך מחלקים את ההיסטוריה של גולדן סטייט ל-80 שנה
חילקנו את ההיסטוריה לפי נקודות מפנה: הגעת וילט צ'מברליין ויציאתו, המעבר לאוקלנד ב-1971, סוף תקופת בארי ב-1977, מינוי דון נלסון, רכישת הקבוצה בידי ג'ו לייקוב ב-2010, מינוי סטיב קר ב-2014, המעבר לצ'ייס סנטר ב-2019 וההגעה של ג'ימי באטלר ב-2025. החלוקה היא שלנו, והמאזנים מחושבים מטבלת הזכיינית:
| תקופה | שנים | עונות | מאזן | אליפויות | גמרים | פלייאוף | שמות מרכזיים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פילדלפיה ושתי אליפויות | 1946/47 עד 1961/62 | 16 | 558-545 | 2 | 3 | 12 | אדי גוטליב, ג'ו פולקס, פול אריזין, ניל ג'ונסטון, טום גולה, וילט צ'מברליין |
| סן פרנסיסקו וצ'מברליין | 1962/63 עד 1970/71 | 9 | 330-399 | 0 | 2 | 5 | צ'מברליין, נייט תורמונד, ריק בארי, אל אטלס |
| אוקלנד והאליפות של בארי | 1971/72 עד 1976/77 | 6 | 295-197 | 1 | 1 | 5 | בארי, אטלס, ג'ף מולינס |
| שנות הנפילה | 1977/78 עד 1985/86 | 9 | 308-430 | 0 | 0 | 0 | אטלס, ג'ון באך, ג'ו בארי קרול, ברנרד קינג, פרוויס שורט |
| Run TMC ודון נלסון | 1986/87 עד 1994/95 | 9 | 351-387 | 0 | 0 | 5 | דון נלסון, כריס מולין, טים הארדוואיי, מיץ' ריצ'מונד, כריס וובר |
| שנים בלי כיוון | 1995/96 עד 2009/10 | 15 | 451-747 | 0 | 0 | 1 | לטרל ספרוול, ג'ייסון ריצ'רדסון, בארון דיוויס, סטיבן ג'קסון, נלסון |
| לייקוב ובניית הליבה | 2010/11 עד 2013/14 | 4 | 157-155 | 0 | 0 | 2 | קרי, קליי תומפסון, דריימונד גרין, מארק ג'קסון |
| קר והשושלת | 2014/15 עד 2018/19 | 5 | 322-88 | 3 | 5 | 5 | קרי, קליי, גרין, קווין דוראנט, אנדרה איגוודלה, סטיב קר |
| צ'ייס סנטר ואליפות אחת | 2019/20 עד 2024/25 | 6 | 245-220 | 1 | 1 | 3 | קרי, קליי, גרין, ג'ורדן פול, קר |
| באטלר ופורזינגיס | 2025/26 עד היום | 2 | 39-48 | 0 | 0 | 0 | קרי, ג'ימי באטלר, קריסטפס פורזינגיס, גרין, ברנדין פודזמסקי |
מקור: חישוב של האתר מטבלת הזכיינית ב-Basketball Reference, נבדק ב-15.11.2026. התקופה האחרונה כוללת את חמשת המשחקים הראשונים של 2026/27 (2-3), ועמודת "פלייאוף" סופרת עונות שבהן הקבוצה הגיעה לפלייאוף. הסכום של כל התקופות הוא 3,056 ניצחונות ו-3,216 הפסדים.
1946 עד 1962: פילדלפיה, ג'ו פולקס וצ'מברליין

הקבוצה נוסדה ב-1946 כאחת מקבוצות ה-BAA. הבעלים הראשון היה פיטר טיירל, והמאמן והמנהל אדי גוטליב, שרכש אותה ב-1951. את השם לקח גוטליב מקבוצת ה-ABL שהיה ממייסדיה ב-1917. בעונה הראשונה, 1946/47, הסתיימה הקבוצה ב-35-25 וזכתה באליפות הראשונה בתולדות הליגה, 4-1 על שיקגו סטאגס, עם ג'ו פולקס, אחד מחלוצי הזריקה בקפיצה. ב-1949 קלע פולקס 63 נקודות במשחק אחד, שיא ליגה באותה עת.
ב-1947/48 הגיעה הקבוצה לגמר שני והפסידה 2-4 לבולטימור בולטס. בשנות ה-50 נבנתה סביב פול אריזין, ניל ג'ונסטון וטום גולה, שלושה שחקני היכל התהילה. ב-1955/56 הם סיימו 45-27 במקום הראשון באזור המזרחי וזכו באליפות השנייה, 4-1 על פורט וויין פיסטונס. אחרי האליפות ירדה הקבוצה: ב-1958/59 סיימה 32-40 וסיימה אחרונה באזור המזרחי.
את ההחלטה הגדולה קיבלה הקבוצה ב-1959, כשבחרה בדראפט את וילט צ'מברליין. הוא הוביל את הליגה בנקודות ובריבאונדים בכל אחת משלוש עונותיו בפילדלפיה, ובעונת הרוקי, 1959/60, נבחר ל-MVP העונה ולרוקי השנה עם 37.6 נקודות ו-27.0 ריבאונדים למשחק. בעונת 1961/62 הוא קלע בממוצע 50.4 נקודות ו-25.7 ריבאונדים. הקבוצה ניצחה 49 משחקים ב-1959/60, אבל בגמר האזור המזרחי הפסידה לבוסטון, וכך גם ב-1962.
ב-2 במרץ 1962, בהרשי שבפנסילבניה, במשחק שנערך מחוץ לפילדלפיה, קלע צ'מברליין 100 נקודות בניצחון 169-147 על ניו יורק ניקס, שיא שנשמר גם אחרי יותר מ-60 שנה, לפי NBA.com. אל אטלס, שהיה אז שחקן בקבוצה ובהמשך מאמנה, קלע באותו ערב 8 מ-8 מהשדה. סך הנקודות של שתי הקבוצות, 316, היה שיא של הליגה. הקבוצה סיימה את 1961/62 ב-49-31, במקום השני באזור המזרחי, ובאותה שנה עברה מערבה.
ב-1960/61 קלע צ'מברליין 38.4 נקודות, והקבוצה ניצחה 49, 46 ו-49 משחקים בשלוש עונותיו בפילדלפיה, בלי אליפות באף אחת מהן.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1946/47 | 35-25 | 58.3% | אלופה | העונה הראשונה בליגה. אליפות אחרי 4-1 על שיקגו סטאגס, בהדרכת אדי גוטליב ועם ג'ו פולקס |
| 1947/48 | 27-21 | 56.3% | הפסד בגמר | גמר שני, הפסד 2-4 לבולטימור בולטס |
| 1948/49 | 28-32 | 46.7% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1949/50 | 26-42 | 38.2% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1950/51 | 40-26 | 60.6% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | המקום הראשון באזור המזרחי (40-26). פול אריזין מצטרף לקבוצה |
| 1951/52 | 33-33 | 50.0% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1952/53 | 12-57 | 17.4% | בלי פלייאוף | 12-57, העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה |
| 1953/54 | 29-43 | 40.3% | בלי פלייאוף | |
| 1954/55 | 33-39 | 45.8% | בלי פלייאוף | |
| 1955/56 | 45-27 | 62.5% | אלופה | אליפות שנייה, 4-1 על פורט וויין פיסטונס, עם אריזין, ניל ג'ונסטון וטום גולה |
| 1956/57 | 37-35 | 51.4% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1957/58 | 37-35 | 51.4% | הפסד בגמר האזור המזרחי | |
| 1958/59 | 32-40 | 44.4% | בלי פלייאוף | |
| 1959/60 | 49-26 | 65.3% | הפסד בגמר האזור המזרחי | וילט צ'מברליין מצטרף: 37.6 נקודות ו-27.0 ריבאונדים בעונת הרוקי, MVP העונה ורוקי השנה |
| 1960/61 | 46-33 | 58.2% | הפסד בחצי גמר האזור המזרחי | |
| 1961/62 | 49-31 | 61.3% | הפסד בגמר האזור המזרחי | צ'מברליין מקליע בממוצע 50.4 נקודות. ב-2.3.1962, בהרשי שבפנסילבניה, הוא קולע 100 נקודות בניצחון 169-147 על הניקס |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1946/47 עד 1961/62): 558 ניצחונות ו-545 הפסדים.
1962 עד 1971: עוברים לסן פרנסיסקו
ב-1962 רכש פרנקלין מיולי נתח רוב בבעלות על הקבוצה והעביר אותה לאזור סן פרנסיסקו, והיא נקראה סן פרנסיסקו ווריורס. הבית היה ה"קאו פאלאס" בדיילי סיטי. צ'מברליין קלע בעונה הראשונה בקליפורניה 44.8 נקודות למשחק, והקבוצה סיימה 31-49. ב-1963/64 הוביל אותה ל-48-32, למקום הראשון במערב ולגמר מול בוסטון של ביל ראסל, שהסתיים 1-4. באותה עונה הצטרף כרוקי נייט תורמונד, שיהפוך למוביל הקבוצה בריבאונדים בכל הזמנים.
בינואר 1965 הועבר צ'מברליין לפילדלפיה 76'ס, והקבוצה סיימה את העונה 17-63. הפיצוי הגיע בדראפט של 1965, כשבחרה בריק בארי, שהיה לרוקי השנה. ב-1966/67 סיימה הקבוצה 44-37 במקום הראשון באזור המערבי, ובארי היה מלך הסלים של הליגה עם 35.6 נקודות למשחק. בגמר היא פגשה את פילדלפיה, עם צ'מברליין בצד השני, והפסידה 2-4, כשבארי קלע בסדרה 40.8 נקודות בממוצע.
אז הגיעה תקופה לא יציבה. בארי עבר ל-ABA, ובעונת 1967/68 לא שיחק בקבוצה, והיא סיימה 43-39 והפסידה בגמר האזור המערבי. ב-1968/69 הקבוצה סיימה 41-41, וב-1969/70 הגיעה ל-30-52 והחליפה מאמן באמצע העונה: אל אטלס, שהיה גם שחקן בקבוצה, החליף את ג'ורג' לי, ויישאר על הקווים עד 1983. ב-1970/71 היא סיימה 41-41 והגיעה לחצי גמר המערב, ובעונה הבאה כבר נקראה גולדן סטייט.
בין המאמנים של התקופה היו אלקס האנום, שהוביל את הקבוצה לגמר 1964 ואימן אותה עד 1966, וביל שארמן, שהדריך אותה בגמר 1967 ובעונה שאחריה. ג'ף מולינס, שהצטרף ב-1966 והיה מוביל הקבוצה ב-Win Shares ב-1968/69 וב-1971/72, קלע בקבוצה 12,547 נקודות, המקום השמיני בכל הזמנים.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1962/63 | 31-49 | 38.8% | בלי פלייאוף | הקבוצה עוברת לסן פרנסיסקו ונקראת סן פרנסיסקו ווריורס, בבעלות פרנקלין מיילי |
| 1963/64 | 48-32 | 60.0% | הפסד בגמר | גמר מול בוסטון של ביל ראסל, הפסד 1-4 |
| 1964/65 | 17-63 | 21.2% | בלי פלייאוף | 17-63. צ'מברליין מועבר בינואר 1965 לפילדלפיה 76'ס |
| 1965/66 | 35-45 | 43.8% | בלי פלייאוף | ריק בארי נבחר בדראפט והופך לרוקי השנה |
| 1966/67 | 44-37 | 54.3% | הפסד בגמר | גמר מול פילדלפיה 76'ס, הפסד 2-4. בארי מלך הסלים של הליגה עם 35.6 נקודות, ובגמר 40.8 |
| 1967/68 | 43-39 | 52.4% | הפסד בגמר האזור המערבי | בארי לא משחק בקבוצה בעקבות המעבר שלו ל-ABA |
| 1968/69 | 41-41 | 50.0% | הפסד בחצי גמר האזור המערבי | |
| 1969/70 | 30-52 | 36.6% | בלי פלייאוף | אל אטלס מחליף את ג'ורג' לי באמצע העונה (8-22 בסיום) |
| 1970/71 | 41-41 | 50.0% | הפסד בחצי גמר המערב |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1962/63 עד 1970/71): 330 ניצחונות ו-399 הפסדים.
1971 עד 1977: אליפות ראשונה באוקלנד

לקראת 1971/72 קיבלה הקבוצה את השם גולדן סטייט ווריורס, כדי לייצג את כל המדינה, ושיחקה בעיקר באולם הקולוסיאום באוקלנד, שהפך באותה שנה לביתה הבלעדי. היא סיימה 51-31, ובעונה שאחריה חזר ריק בארי מה-ABA. תחת אטלס, שהיה שחקן ובהמשך מאמן הקבוצה, נבנה סגל שהתבסס על קולקטיב ולא על כוכב אחד, וב-1974/75 סיימה הקבוצה 48-34 במקום הראשון במערב.
לפני האליפות עברה הקבוצה כמה שנים של ניסוי: 51-31 ב-1971/72, גמר המערב ב-1972/73 (47-35) והחמצת הפלייאוף ב-1973/74 (44-38). תורמונד הועבר באותה תקופה לשיקגו, וב-1974/75 הוביל בארי את הקבוצה ב-Win Shares עם 12.7, וב-1975/76 עם 9.6, לפי Basketball Reference.
בגמר הייתה הקבוצה בתפקיד המופתעת. וושינגטון בולטס סיימה 60-22, והייתה הפייבוריטית הברורה, ואילו גולדן סטייט ניצחה 4-0: 101-95 בוושינגטון, 92-91 ו-109-101 בקאו פאלאס, בשל התנגשות בלוח האירועים של אולם אוקלנד באותו שבוע, ו-96-95 במשחק 4. ריק בארי נבחר ל-MVP הגמר, והוא קלע במשחקים 24, 36, 38 ו-20 נקודות. אטלס וק.סי. ג'ונס, מאמן וושינגטון, היו שני המאמנים השחורים הראשונים בסדרת גמר באחת מליגות הספורט הגדולות בארצות הברית.
ב-1975/76 סיימה הקבוצה 59-23, המאזן הטוב ביותר שלה עד 2014, אבל הפסידה בגמר המערב לפיניקס. ב-1976/77 היא ניצחה 46-36 והגיעה שוב לחצי גמר המערב, וב-1978 עזב בארי. אחרי האליפות נשארו בקבוצה אטלס, שניהל אותה עד 1983, וסגל שהלך והזדקן, בלי כוכב שיחליף את בארי.
| משחק | מקום | תוצאה (גולדן סטייט ראשונה) | גולדן סטייט |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | חוץ | 101-95 | ניצחון |
| משחק 2 | בית | 92-91 | ניצחון |
| משחק 3 | בית | 109-101 | ניצחון |
| משחק 4 | חוץ | 96-95 | ניצחון |
מקור: Wikipedia, גמר 1975. משחקים 2 ו-3 נערכו בקאו פאלאס בדיילי סיטי ולא באולם הרגיל באוקלנד.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1971/72 | 51-31 | 62.2% | הפסד בחצי גמר המערב | הקבוצה נקראת גולדן סטייט ווריורס ומשחקת באוקלנד |
| 1972/73 | 47-35 | 57.3% | הפסד בגמר המערב | ריק בארי חוזר מה-ABA |
| 1973/74 | 44-38 | 53.7% | בלי פלייאוף | |
| 1974/75 | 48-34 | 58.5% | אלופה | אליפות שלישית: 4-0 על וושינגטון בולטס, שסיימה 60-22. בארי MVP הגמר, אטלס מאמן |
| 1975/76 | 59-23 | 72.0% | הפסד בגמר המערב | 59-23, המאזן הטוב ביותר של הקבוצה עד 2014. הפסד לפיניקס בגמר המערב |
| 1976/77 | 46-36 | 56.1% | הפסד בחצי גמר המערב |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1971/72 עד 1976/77): 295 ניצחונות ו-197 הפסדים.
1977 עד 1986: תשע שנים בלי פלייאוף
אחרי 1977 הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף תשע עונות ברצף, והעונה הטובה ביותר שלה בתקופה, 1981/82, הסתיימה ב-45-37. ב-1979/80 היא ירדה ל-24-58, ואטלס הוחלף באמצע העונה בידי ג'ון באך. בקיץ 1980 קיבלה הקבוצה את הבחירה הראשונה בדראפט תמורת רוברט פריש והבחירה השלישית, ובחרה את ג'ו בארי קרול. בוסטון בחרה במקום השלישי את קווין מקהייל, ופריש ומקהייל היו מעמודי התווך של אליפויות הסלטיקס ב-1981, ב-1984 וב-1986, כפי שמפורט במאמר על ההיסטוריה של בוסטון.
ברנרד קינג, שלקח את הקבוצה ל-22.5 נקודות למשחק, ופרוויס שורט היו הכוכבים של התקופה, אבל בלי סגל סביבם. ב-1983 סיים אטלס את הקריירה שלו על הקווים בקבוצה, אחרי 30-52, ובאך ניהל את הקבוצה עד 1986. ב-1984/85 היא הגיעה ל-22-60, ובעונה שלאחריה ל-30-52.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1977/78 | 43-39 | 52.4% | בלי פלייאוף | |
| 1978/79 | 38-44 | 46.3% | בלי פלייאוף | |
| 1979/80 | 24-58 | 29.3% | בלי פלייאוף | אטלס מוחלף באמצע העונה בידי ג'ון באך. בקיץ 1980 הקבוצה בוחרת ראשונה בדראפט את ג'ו בארי קרול ומוסרת לבוסטון את רוברט פריש |
| 1980/81 | 39-43 | 47.6% | בלי פלייאוף | |
| 1981/82 | 45-37 | 54.9% | בלי פלייאוף | |
| 1982/83 | 30-52 | 36.6% | בלי פלייאוף | |
| 1983/84 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | |
| 1984/85 | 22-60 | 26.8% | בלי פלייאוף | 22-60, העונה הגרועה של שנות ה-80 |
| 1985/86 | 30-52 | 36.6% | בלי פלייאוף |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1977/78 עד 1985/86): 308 ניצחונות ו-430 הפסדים.
1986 עד 1995: גולדן סטייט מציגה: Run TMC
ב-1986/87 הגיעה הקבוצה בהדרכת גארי קארל ל-42-40, ובחצי גמר המערב מול הלייקרס קלע סליפי פלויד 29 נקודות ברבע אחד. הקבוצה הפסידה בסדרה, ובעונה שאחריה ירדה ל-20-62 וקארל הוחלף באמצע העונה. השינוי האמיתי הגיע ב-1988/89 עם המאמן דון נלסון, שבנה קבוצה מהירה וקטנה סביב שלושה שחקני חוץ: כריס מולין, שנבחר ב-1985, מיץ' ריצ'מונד, רוקי השנה ב-1989, וטים הארדוואיי, שנבחר ב-1989. הכינוי של השלישייה, Run TMC, לקוח מהאותיות הראשונות של שמותיהם הפרטיים, Tim, Mitch ו-Chris, וברמיזה ללהקת ההיפ הופ Run-D.M.C.
בשנים האלה ניצחה הקבוצה בסיבוב הראשון את יוטה ב-1989 ואת סן אנטוניו ב-1991, בשני המקרים כקבוצה במקום נמוך, אבל לא התקדמה מעבר לחצי הגמר. ב-1991 הועבר ריצ'מונד לסקרמנטו תמורת בילי אוונס, ובעונת 1991/92 סיימה הקבוצה 55-27 במקום השני במערב והפסידה בסיבוב הראשון. זו הייתה פסגת התקופה, והעונה הטובה ביותר של הקבוצה אחרי 1976 ועד 2014.
ב-1993 קיבלה הקבוצה בעסקת דראפט את כריס וובר, שנבחר ראשון, והוא היה לרוקי השנה ב-1994 כשהקבוצה סיימה 50-32 במקום השלישי במערב. אבל וובר היה בעימות עם נלסון, והועבר לוושינגטון עוד ב-1994. נלסון עזב באמצע 1994/95 אחרי 14-31, ובקיץ 1995 בחרה הקבוצה ראשונה בדראפט את ג'ו סמית'. הפלייאוף של 1994 היה האחרון של הקבוצה לשתים עשרה שנה.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1986/87 | 42-40 | 51.2% | הפסד בחצי גמר המערב | גארי קארל מאמן, 42-40. בחצי הגמר מול הלייקרס קולע סליפי פלויד 29 נקודות ברבע אחד |
| 1987/88 | 20-62 | 24.4% | בלי פלייאוף | 20-62. קארל מפוטר באמצע העונה |
| 1988/89 | 43-39 | 52.4% | הפסד בחצי גמר המערב | דון נלסון מאמן, ו-Run TMC (טים הארדוואיי, מיץ' ריצ'מונד, כריס מולין) מתחילה. ניצחון על יוטה בסיבוב הראשון |
| 1989/90 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | |
| 1990/91 | 44-38 | 53.7% | הפסד בחצי גמר המערב | 44-38, ניצחון על סן אנטוניו בסיבוב הראשון |
| 1991/92 | 55-27 | 67.1% | הפסד בסיבוב הראשון | 55-27, המקום השני במערב. ריצ'מונד מועבר לסקרמנטו תמורת בילי אוונס |
| 1992/93 | 34-48 | 41.5% | בלי פלייאוף | |
| 1993/94 | 50-32 | 61.0% | הפסד בסיבוב הראשון | כריס וובר נבחר בעסקת דראפט ב-1993 והופך לרוקי השנה. 50-32, המקום השלישי במערב |
| 1994/95 | 26-56 | 31.7% | בלי פלייאוף | נלסון עוזב בפברואר 1995. ג'ו סמית' נבחר ראשון בדראפט 1995 |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1986/87 עד 1994/95): 351 ניצחונות ו-387 הפסדים.
1995 עד 2010: שנים בלי כיוון, אבל "We Believe"
ב-1995 רכש כריס כהן את הקבוצה מג'ים פיצג'רלד ודן פינאן, והעונות שאחר כך היו מהגרועות בתולדותיה. ב-1996/97 שיחקה הקבוצה בארנה של סן חוזה, בזמן שהאולם באוקלנד שופץ, וסיימה 30-52. בדצמבר 1997 חנק לטרל ספרוול את המאמן פ.ג'יי. קרלסימו באימון, והושעה. הקבוצה סיימה 19-63, ובין 1999/00 ל-2001/02 היו לה שלוש עונות ברצף עם 60 הפסדים ויותר. מ-1994/95 עד 2005/06 לא העפילה לפלייאוף, שתים עשרה עונות, שיא שלילי של הקבוצה.
ב-2006/07 חזר דון נלסון לאמן, והקבוצה ניצחה 9 מ-10 משחקיה האחרונים והגיעה ל-42-40 ולפלייאוף כקבוצה במקום השמיני. מול דאלאס, שסיימה 67-15, היא הפתיעה את כולם: עם בארון דיוויס כמנהיג וסטיבן ג'קסון בתפקיד גדול, היא ניצחה 4-2, כולל 111-86 במשחק 6 ב-3 במאי 2007. זו הייתה הפעם השלישית בלבד שקבוצה במקום השמיני הדיחה את הראשונה, והראשונה אחרי שהסיבוב הראשון הוארך לשבעה משחקים. בחצי הגמר הפסידה ליוטה.
הקסם לא נשמר. ב-2007/08 סיימה הקבוצה 48-34 ובכל זאת נשארה מחוץ לפלייאוף, ב-2008/09 ירדה ל-29-53, וב-2009 בחרה במקום השביעי בדראפט את סטף קרי מדייווידסון. בקיץ 2010 נמכרה הקבוצה, וההיסטוריה שלה השתנתה.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 1995/96 | 36-46 | 43.9% | בלי פלייאוף | |
| 1996/97 | 30-52 | 36.6% | בלי פלייאוף | 30-52. הקבוצה משחקת באולם סן חוזה בזמן שיפוץ האולם באוקלנד |
| 1997/98 | 19-63 | 23.2% | בלי פלייאוף | 19-63. בדצמבר 1997 לטרל ספרוול חונק את המאמן פ.ג'יי. קרלסימו באימון, ומושעה |
| 1998/99 | 21-29 | 42.0% | בלי פלייאוף | |
| 1999/00 | 19-63 | 23.2% | בלי פלייאוף | |
| 2000/01 | 17-65 | 20.7% | בלי פלייאוף | 17-65, עונה גרועה בתוך שנים בלי פלייאוף |
| 2001/02 | 21-61 | 25.6% | בלי פלייאוף | |
| 2002/03 | 38-44 | 46.3% | בלי פלייאוף | |
| 2003/04 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | |
| 2004/05 | 34-48 | 41.5% | בלי פלייאוף | |
| 2005/06 | 34-48 | 41.5% | בלי פלייאוף | |
| 2006/07 | 42-40 | 51.2% | הפסד בחצי גמר המערב | "We Believe": במקום השמיני ניצחון 4-2 על דאלאס של 67 הניצחונות, ובחצי הגמר הפסד ליוטה |
| 2007/08 | 48-34 | 58.5% | בלי פלייאוף | 48-34, אבל בלי פלייאוף |
| 2008/09 | 29-53 | 35.4% | בלי פלייאוף | |
| 2009/10 | 26-56 | 31.7% | בלי פלייאוף | סטף קרי נבחר במקום השביעי בדראפט 2009 ומשחק את עונת הרוקי |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (1995/96 עד 2009/10): 451 ניצחונות ו-747 הפסדים.
2010 עד 2014: בונים תשתית לשושלת החדשה
ב-15 ביולי 2010 רכשו ג'ו לייקוב ופיטר גובר את הקבוצה מכריס כהן תמורת 450 מיליון דולר, שיא באותה עת. בשנים הבאות נבנתה הליבה שתזכה בארבע אליפויות: קליי תומפסון נבחר במקום ה-11 ב-2011, ובדראפט של 2012 נבחרו הריסון בארנס במקום השביעי ודריימונד גרין במקום ה-35, בסיבוב השני. באותה שנה הועבר מונטה אליס תמורת אנדרו בוגוט, וב-2013 הגיע אנדרה איגוודלה בטרייד חתימה מדנוור.
ב-2012/13, בהדרכת מארק ג'קסון, הקבוצה סיימה 47-35 והעפילה לפלייאוף לראשונה מאז 2007, וניצחה את דנוור בסיבוב הראשון. ב-2013/14 היא ניצחה 51-31 והפסידה 3-4 לקליפרס בסיבוב הראשון. ג'קסון פוטר, וב-14 במאי 2014 מונה סטיב קר, שהגיע בלי ניסיון באימון.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2010/11 | 36-46 | 43.9% | בלי פלייאוף | ב-15.7.2010 ג'ו לייקוב ופיטר גובר רוכשים את הקבוצה מכריס כהן ב-450 מיליון דולר, שיא באותה עת |
| 2011/12 | 23-43 | 34.8% | בלי פלייאוף | 23-43 בעונת השביתה. קליי תומפסון נבחר במקום ה-11 בדראפט 2011 |
| 2012/13 | 47-35 | 57.3% | הפסד בחצי גמר המערב | 47-35, פלייאוף ראשון מאז 2007, וניצחון על דנוור בסיבוב הראשון. דריימונד גרין נבחר במקום ה-35 בדראפט 2012 |
| 2013/14 | 51-31 | 62.2% | הפסד בסיבוב הראשון | 51-31, הפסד 3-4 לקליפרס בסיבוב הראשון. מארק ג'קסון מפוטר |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2010/11 עד 2013/14): 157 ניצחונות ו-155 הפסדים.
2014 עד 2019: ספלאש בראדרס, או בקיצור: חמש עונות, חמישה גמרים, שלוש אליפויות

סטיב קר ניצח בעונת הבכורה שלו 67 משחקים, כולל 39-2 בבית, ובגמר ניצחה הקבוצה 4-2 את קליבלנד. איגוודלה נבחר ל-MVP הגמר, עם 16.3 נקודות בממוצע, והוא היה הראשון שזכה בפרס בלי להתחיל בכל המשחקים. סטף קרי היה MVP העונה. הקבוצה שיחקה במערך שבו דריימונד גרין, בגובה 2.01 מטר, שימש סנטר, ומאמרנו על כדורסל ללא עמדות מסביר איך המערך הזה שינה את הליגה. בלב ההתקפה עמדו קרי וקליי תומפסון, שנודעו יחד כ"ספלאש בראדרס".
ב-2015/16 הגיעה הקבוצה ל-73-9, שיא כל הזמנים בעונה סדירה, והעיפה את 72-10 של שיקגו מ-1995/96. קרי קלע 402 שלשות, ונבחר ל-MVP פה אחד, 131 מ-131 קולות. הקבוצה ניצחה גם 54 משחקי בית ברצף, שיא ליגה, בין 31.1.2015 ל-29.3.2016. אבל בגמר, אחרי יתרון 3-1 על קליבלנד, הפסידה שלושה משחקים ברצף: דריימונד גרין הושעה למשחק 5, אחרי מגע עם לברון ג'יימס במשחק הקודם, ובמשחק 7, 89-93, חסם ג'יימס את איגוודלה וקיירי אירווינג קלע שלשה על קרי 53 שניות לסיום. זו הייתה הקבוצה הראשונה שהפסידה גמר אחרי יתרון 3-1.
ב-4 ביולי 2016 הכריז קווין דוראנט שיחתום בקבוצה, והוא חתם ב-7 ביולי על חוזה לשנתיים. ב-2016/17 סיימה הקבוצה 67-15, ובפלייאוף ניצחה 16 משחקים והפסידה אחד, האחוז הגבוה ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף. בגמר ניצחה את קליבלנד 4-1, כשדוראנט, MVP הגמר פה אחד, קלע 35.2 נקודות בממוצע. ב-2018 היא ניצחה את קליבלנד 4-0, דוראנט נבחר שוב ל-MVP הגמר, וקרי קלע במשחק 2 תשע שלשות, שיא גמר.
ב-2019 הגיעה הקבוצה לגמר החמישי ברציפות, מול טורונטו, וסיימה 57-25 במקום הראשון במערב. הסדרה הסתיימה 2-4: דוראנט קרע את גיד אכילס במשחק 5 ולא חזר, וקליי תומפסון קרע את הרצועה הצולבת במשחק 6, המשחק האחרון באולם אורקל. בקיץ 2019 עבר דוראנט לברוקלין בטרייד חתימה תמורת ד'אנג'לו ראסל.
| משחק | מקום | תוצאה (גולדן סטייט ראשונה) | גולדן סטייט |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | בית | 108-100 (הארכה) | ניצחון |
| משחק 2 | בית | 93-95 (הארכה) | הפסד |
| משחק 3 | חוץ | 91-96 | הפסד |
| משחק 4 | חוץ | 103-82 | ניצחון |
| משחק 5 | בית | 104-91 | ניצחון |
| משחק 6 | חוץ | 105-97 | ניצחון |
מקור: Wikipedia, גמר 2015. משחקים 1, 2 ו-5 נערכו באוקלנד. איגוודלה נבחר ל-MVP הגמר, עם 16.3 נקודות בממוצע.
| משחק | מקום | תוצאה (גולדן סטייט ראשונה) | גולדן סטייט |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | בית | 104-89 | ניצחון |
| משחק 2 | בית | 110-77 | ניצחון |
| משחק 3 | חוץ | 90-120 | הפסד |
| משחק 4 | חוץ | 108-97 | ניצחון |
| משחק 5 | בית | 97-112 | הפסד |
| משחק 6 | חוץ | 101-115 | הפסד |
| משחק 7 | בית | 89-93 | הפסד |
מקור: Wikipedia, גמר 2016. משחקים 1, 2, 5 ו-7 נערכו באוקלנד. לברון ג'יימס נבחר ל-MVP הגמר פה אחד, עם 29.7 נקודות בממוצע.
שלושת הגמרים האחרים של התקופה, שבהם ניצחו 2017 ו-2018 והפסידו 2019, היו כך:
| גמר | יריבה | סדרה | תוצאות המשחקים (גולדן סטייט ראשונה) |
|---|---|---|---|
| 2017 | קליבלנד | 4-1 | 113-91, 132-113, 118-113, 116-137, 129-120 |
| 2018 | קליבלנד | 4-0 | 124-114 (הארכה), 122-103, 110-102, 108-85 |
| 2019 | טורונטו | 2-4 | 109-118, 109-104, 109-123, 92-105, 106-105, 110-114 |
מקור: Wikipedia, דפי הגמרים של 2017, 2018 ו-2019.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2014/15 | 67-15 | 81.7% | אלופה | סטיב קר מאמן בשנתו הראשונה: 67-15, אליפות רביעית אחרי 4-2 על קליבלנד. קרי MVP העונה |
| 2015/16 | 73-9 | 89.0% | הפסד בגמר | 73-9, שיא כל הזמנים בעונה סדירה. קרי MVP פה אחד. בגמר, הפסד 3-4 אחרי יתרון 3-1 |
| 2016/17 | 67-15 | 81.7% | אלופה | קווין דוראנט מצטרף כשחקן חופשי. 67-15, ובפלייאוף 16-1 ואליפות אחרי 4-1 על קליבלנד |
| 2017/18 | 58-24 | 70.7% | אלופה | 58-24, אליפות אחרי 4-0 על קליבלנד. דוראנט MVP הגמר בפעם השנייה |
| 2018/19 | 57-25 | 69.5% | הפסד בגמר | 57-25, גמר חמישי ברציפות והפסד 2-4 לטורונטו. דוראנט נפצע באכילס במשחק 5 וקליי קרע ACL במשחק 6, האחרון באולם אורקל |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2014/15 עד 2018/19): 322 ניצחונות ו-88 הפסדים.
2019 עד 2025: מהנפילה ועד האליפות הרביעית של סטף

לקראת 2019/20 עברה הקבוצה לצ'ייס סנטר, בסן פרנסיסקו, והעונה הראשונה בבית החדש הייתה הגרועה של התקופה: קרי שבר יד בתחילת העונה, קליי עוד היה בפציעה, והקבוצה סיימה 15-50, המאזן הגרוע בליגה. ב-2020 בחרה במקום השני בדראפט את ג'יימס וייזמן, ובעונת 2020/21 סיימה 39-33. קרי היה מלך הסלים עם 32.0 נקודות, אבל הקבוצה הפסידה בפליי-אין ונשארה מחוץ לפלייאוף שנה שנייה ברציפות. בנובמבר 2020 נפצע קליי שוב, הפעם באכילס.
ב-2021/22 חזרה הקבוצה לצמרת. בדצמבר 2021 עקף קרי את ריי אלן ברשימת השלשות בכל הזמנים, בינואר 2022 חזר קליי אחרי יותר משנתיים וחצי של היעדרות, והקבוצה סיימה 53-29. בפלייאוף ניצחה את דנוור 4-1, את ממפיס 4-2 ואת דאלאס 4-1, ובגמר פגשה את בוסטון, בהמשך לגמר של 1964, וניצחה 4-2. סטף קרי נבחר ל-MVP הגמר בפעם הראשונה, עם 31.2 נקודות, 6.0 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים בממוצע, כולל 43 נקודות במשחק 4 ו-34 במשחק 6, ב-16 ביוני 2022 בבוסטון.
מאז לא חזרה הקבוצה לגמר. ב-2022/23 היא סיימה 44-38, ניצחה את סקרמנטו 4-3, כשקרי קלע 50 נקודות במשחק 7, 120-100, והפסידה 2-4 ללייקרס. באוקטובר 2022 הכה גרין את ג'ורדן פול באימון, ובקיץ 2023 הועבר פול לוושינגטון תמורת כריס פול. ב-2023/24 סיימה הקבוצה 46-36 והפסידה בפליי-אין לסקרמנטו, וביולי 2024 עזב קליי לדאלאס, בטרייד חתימה שהחזיר לגולדן סטייט שתי בחירות בסיבוב השני, אחרי 13 עונות.
בפברואר 2025 הגיע ג'ימי באטלר ממיאמי תמורת אנדרו וויגינס, דניס שרדר, קייל אנדרסון ובחירה מוגנת בסיבוב הראשון, וחתם על הארכה לשנתיים ו-121 מיליון דולר. הקבוצה סיימה את 2024/25 ב-48-34, ניצחה את יוסטון 4-3 והפסידה 1-4 למינסוטה, כשקרי נפצע בשריר הירך האחורי במשחק 1.
| משחק | מקום | תוצאה (גולדן סטייט ראשונה) | גולדן סטייט |
|---|---|---|---|
| משחק 1 | בית | 108-120 | הפסד |
| משחק 2 | בית | 107-88 | ניצחון |
| משחק 3 | חוץ | 100-116 | הפסד |
| משחק 4 | חוץ | 107-97 | ניצחון |
| משחק 5 | בית | 104-94 | ניצחון |
| משחק 6 | חוץ | 103-90 | ניצחון |
מקור: Wikipedia, גמר 2022. משחקים 1, 2 ו-5 נערכו בסן פרנסיסקו. סטף קרי נבחר ל-MVP הגמר בפעם הראשונה.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2019/20 | 15-50 | 23.1% | בלי פלייאוף | 15-50, המאזן הגרוע בליגה. מעבר לצ'ייס סנטר, וקרי שובר יד בתחילת העונה |
| 2020/21 | 39-33 | 54.2% | בלי פלייאוף | 39-33, הפסד בפליי-אין. ג'יימס ווייזמן נבחר במקום השני בדראפט 2020 |
| 2021/22 | 53-29 | 64.6% | אלופה | אליפות רביעית בתוך שמונה שנים: 4-2 על בוסטון, וקרי MVP הגמר הראשון שלו. קליי חוזר בינואר 2022 |
| 2022/23 | 44-38 | 53.7% | הפסד בחצי גמר המערב | 44-38, ניצחון 4-3 על סקרמנטו (50 נקודות של קרי במשחק 7) והפסד 2-4 ללייקרס. באוקטובר 2022 גרין מכה את ג'ורדן פול באימון |
| 2023/24 | 46-36 | 56.1% | בלי פלייאוף | 46-36, הפסד בפליי-אין לסקרמנטו. פול הועבר לוושינגטון תמורת כריס פול |
| 2024/25 | 48-34 | 58.5% | הפסד בחצי גמר המערב | קליי עוזב לדאלאס, ובפברואר 2025 ג'ימי באטלר מגיע בטרייד. 48-34, ניצחון 4-3 על יוסטון והפסד 1-4 למינסוטה |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2019/20 עד 2024/25): 245 ניצחונות ו-220 הפסדים.
2025/26 והלאה: באטלר, פורזינגיס ושנה בלי פלייאוף
עונת 2025/26 הסתיימה ב-37-45 ובמקום ה-10 במערב, העונה ההפסדית הראשונה של הקבוצה מאז 2020, והראשונה בעונה מלאה מאז 2011. קרי שיחק רק 43 משחקים, עם 26.6 נקודות בממוצע, וב-19 בינואר 2026 קרע ג'ימי באטלר את הרצועה הצולבת בברך ימין במשחק מול מיאמי, שהסתיים בניצחון 135-112. הוא שיחק 38 משחקים, בממוצע 20.0 נקודות. ב-5 בפברואר העבירה הקבוצה את ג'ונתן קומינגה ואת באדי הילד לאטלנטה תמורת קריסטפס פורזינגיס.
בפליי-אין ניצחה הקבוצה ב-15 באפריל 126-121 את הקליפרס, עם 35 נקודות של קרי, ושני ימים אחר כך הפסידה 96-111 לפיניקס, והעונה הסתיימה. בקיץ נשמרה הליבה: פורזינגיס, גרין, אל הורפורד ודה'אנתוני מלטון חתמו מחדש, וגולדן סטייט בחרה במקום ה-11 את יאקסל לנדבורג. אחרי חמישה משחקים של 2026/27 המאזן הוא 2-3.
| עונה | מאזן | אחוז ניצחונות | תוצאה בפלייאוף | מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| 2025/26 | 37-45 | 45.1% | בלי פלייאוף | 37-45, המקום ה-10 במערב. באטלר קורע ACL ב-19.1.2026. בפליי-אין ניצחון 126-121 על הקליפרס והפסד 96-111 לפיניקס |
| 2026/27 | 2-3 | 40.0% | בלי פלייאוף | פתיחה של 2-3 (עד 15.11.2026) |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026. שורות אלופה מודגשות. סך התקופה (2025/26 עד היום): 39 ניצחונות ו-48 הפסדים.
כל הגמרים של גולדן סטייט: 12 גמרים, שבע אליפויות
הקבוצה שיחקה 12 גמרים וניצחה בשבעה, שלושה מהם בין 2015 ל-2018, בתוך חמישה גמרים ברציפות. מול קליבלנד ניצחה בשלושה גמרים מתוך ארבעה, ומול בוסטון ניצחה פעם אחת והפסידה פעם אחת, ב-1964 וב-2022. הפרס של MVP הגמר הוענק מ-1969, ובין השנים 1975 ל-2022 קיבלו אותו בארי, איגוודלה, דוראנט (פעמיים) וקרי.
| גמר | תוצאה | יריבה | סדרה | מאמן | MVP הגמר |
|---|---|---|---|---|---|
| 1947 | אלופה | שיקגו סטאגס | 4-1 | אדי גוטליב | טרם הוענק |
| 1948 | הפסד | בולטימור בולטס | 2-4 | אדי גוטליב | טרם הוענק |
| 1956 | אלופה | פורט וויין פיסטונס | 4-1 | ג'ורג' סנסקי | טרם הוענק |
| 1964 | הפסד | בוסטון סלטיקס | 1-4 | אלקס האנום | טרם הוענק |
| 1967 | הפסד | פילדלפיה 76'ס | 2-4 | ביל שארמן | טרם הוענק |
| 1975 | אלופה | וושינגטון בולטס | 4-0 | אל אטלס | ריק בארי |
| 2015 | אלופה | קליבלנד קאבלירס | 4-2 | סטיב קר | אנדרה איגוודלה |
| 2016 | הפסד | קליבלנד קאבלירס | 3-4 | סטיב קר | לברון ג'יימס (קליבלנד) |
| 2017 | אלופה | קליבלנד קאבלירס | 4-1 | סטיב קר | קווין דוראנט |
| 2018 | אלופה | קליבלנד קאבלירס | 4-0 | סטיב קר | קווין דוראנט |
| 2019 | הפסד | טורונטו ראפטורס | 2-4 | סטיב קר | קוואי לנארד (טורונטו) |
| 2022 | אלופה | בוסטון סלטיקס | 4-2 | סטיב קר | סטף קרי |
מקורות: Basketball Reference (טבלת הזכיינית) ו-Wikipedia (דפי הגמרים). הפרס של MVP הגמר הוענק לראשונה ב-1969, ולכן בגמרים הקודמים אין זוכה. שורות אליפות מודגשות. כל הגמרים של הליגה מופיעים בעמוד גמרי ה-NBA.
היריבויות הגדולות בהיסטוריה של גולדן סטייט
- בוסטון. הסלטיקס הדיחו את הקבוצה בגמר האזור המזרחי ב-1960 וב-1962, ניצחו אותה 4-1 בגמר 1964, ופגשו אותה שוב בגמר 2022, כשגולדן סטייט ניצחה 4-2.
- קליבלנד. ארבעה גמרים רצופים בין 2015 ל-2018, עם לברון ג'יימס מול סטף קרי. גולדן סטייט ניצחה בשלושה והפסידה אחד, בגמר 2016 שבו הובילה 3-1.
- יוסטון. רוקטס היו המכשול בדרך לגמר ב-2015 וב-2018. בגמר המערב של 2018 ניצחה גולדן סטייט 4-3, ויוסטון החטיאה במשחק 7 שיא ליגה של 27 שלשות ברצף, לפי CBS Sports.
- דאלאס. ב-2007 הדיחה הקבוצה את דאלאס של 67 הניצחונות, וב-2022 ניצחה אותה 4-1 בגמר המערב בדרך לאליפות.
- הקליפרס והלייקרס. ב-2014 הפסידה הקבוצה 3-4 לקליפרס בסיבוב הראשון, וב-2023 הפסידה 2-4 ללייקרס, עם לברון ג'יימס, בחצי גמר המערב.
השנים הטובות של גולדן סטייט
שמונה העונות הטובות ביותר של הקבוצה לפי מספר הניצחונות. שש מהן הן של קר, וחמש מהן ברצף, בין 2014/15 ל-2018/19, עם 57 ניצחונות לפחות בכל אחת:
| עונה | מאזן | תוצאה | הערה |
|---|---|---|---|
| 2015/16 | 73-9 | הפסד בגמר | שיא כל הזמנים בעונה סדירה; קרי MVP פה אחד |
| 2014/15 | 67-15 | אלופה | עונת הבכורה של סטיב קר; 39-2 בבית |
| 2016/17 | 67-15 | אלופה | הראשונה עם דוראנט; 16-1 בפלייאוף |
| 1975/76 | 59-23 | הפסד בגמר המערב | המאזן הטוב ביותר של הקבוצה עד 2014 |
| 2017/18 | 58-24 | אלופה | 4-0 על קליבלנד בגמר |
| 2018/19 | 57-25 | הפסד בגמר | גמר חמישי ברציפות |
| 1991/92 | 55-27 | הפסד בסיבוב הראשון | מולין והארדוואיי, אחרי שריצ'מונד כבר הועבר |
| 2021/22 | 53-29 | אלופה | אליפות רביעית בתוך שמונה שנים |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026.
השנים הרעות של גולדן סטייט
שמונה העונות הגרועות ביותר לפי אחוז הניצחונות. שבע מהן קרו ב-1952/53, ב-1964/65 ובין 1987/88 ל-2001/02, ורק אחת מהן, 2019/20, בעידן הנוכחי:
| עונה | מאזן | הערה |
|---|---|---|
| 1952/53 | 12-57 | העונה הגרועה בתולדות הקבוצה, בפילדלפיה |
| 2000/01 | 17-65 | האמצעית מבין שלוש עונות ברצף עם 60 הפסדים ויותר |
| 1964/65 | 17-63 | צ'מברליין הועבר באמצע העונה |
| 2019/20 | 15-50 | המאזן הגרוע בליגה, עם קרי וקליי פצועים |
| 1999/00 | 19-63 | הראשונה מבין שלוש עונות ברצף עם 60 הפסדים; קרלסימו מוחלף באמצע העונה |
| 1997/98 | 19-63 | ספרוול חונק את קרלסימו באימון |
| 1987/88 | 20-62 | גארי קארל מוחלף באמצע העונה |
| 2001/02 | 21-61 | השלישית ברצף עם 60 הפסדים ויותר |
מקור: Basketball Reference, טבלת הזכיינית, נבדק ב-15.11.2026.
הדראפט, הטריידים והחתימות שבנו את גולדן סטייט
ההיסטוריה של הקבוצה היא סדרה של החלטות על שחקנים: כאלה שנבחרו בדראפט, כאלה שהועברו וכאלה שחתמו כשחקנים חופשיים. הטבלה מציגה את אלה שהשפיעו הכי הרבה, כולל הטעויות:
| שנה | שחקן או עסקה | איך | מה קרה |
|---|---|---|---|
| 1959 | וילט צ'מברליין | דראפט | ממוצע 41.5 נקודות בקבוצה, 100 נקודות במשחק; הועבר ב-1965 |
| 1965 | ריק בארי | דראפט | רוקי השנה 1966, מלך הסלים 1967, MVP גמר 1975 |
| 1980 | רוברט פריש ובחירה שלישית | עסקת דראפט | הועברו לבוסטון תמורת הבחירה הראשונה; בוסטון בחרה את מקהייל וזכתה בשלוש אליפויות |
| 1985 | כריס מולין | דראפט, מקום 7 | 16,235 נקודות, מספר 17 מופרש |
| 1988 ו-1989 | מיץ' ריצ'מונד וטים הארדוואיי | דראפט, מקומות 5 ו-14 | שניים משלושת Run TMC |
| 1993 | כריס וובר | עסקת דראפט | רוקי השנה 1994, והועבר ב-1994 אחרי סכסוך עם נלסון |
| 2009 | סטף קרי | דראפט, מקום 7 | שני תארי MVP, ארבע אליפויות, מוביל הקבוצה בנקודות |
| 2011 | קליי תומפסון | דראפט, מקום 11 | ארבע אליפויות, 15,531 נקודות |
| 2012 | דריימונד גרין והריסון בארנס | דראפט, מקומות 35 ו-7 | גרין, בבחירה בסיבוב השני, שחקן הגנה של השנה 2017 |
| 2013 | אנדרה איגוודלה | טרייד חתימה מדנוור | MVP גמר 2015, מספר 9 מופרש |
| 2016 ו-2019 | קווין דוראנט | שחקן חופשי, ואחר כך טרייד חתימה לברוקלין | שתי אליפויות ושני תארי MVP גמר; עזב אחרי הפציעה |
| 2020 | ג'יימס וייזמן | דראפט, מקום 2 | הועבר לדטרויט ולא נשאר בקבוצה |
| 2021 ו-2023 | קומינגה, מודי ופודזמסקי | דראפט, מקומות 7, 14 ו-19 | קומינגה הועבר ב-2026; מודי ופודזמסקי עדיין בקבוצה |
| 2025 | ג'ימי באטלר | טרייד ממיאמי | הארכה ל-2026/27; קרע ACL ב-19.1.2026 |
מקורות: Basketball Reference, Wikipedia, Hoops Rumors, ESPN. ארכיון הדראפט של כל השנים, כולל מי נבחר לפני ואחרי כל אחד מאלה, בעמוד ארכיון הדראפט.
השחקנים, המאמנים והמספרים המופרשים

מעל כולם עומד סטף קרי, מוביל הקבוצה בנקודות (26,806), באסיסטים (6,782), בשלשות (4,291) ובחטיפות (1,611) בכל הזמנים. הוא זכה פעמיים ב-MVP העונה, ב-2015 וב-2016, פעמיים בתואר מלך הסלים, ב-2016 וב-2021, וב-MVP הגמר ב-2022, והוא מוביל הליגה בכל הזמנים בשלשות שנקלעו. הוא נבחר ל-12 משחקי אולסטאר ול-11 פעמים לחמישיות העונה.
לצדו שיחק 13 עונות קליי תומפסון, החצי השני של "ספלאש בראדרס". קליי קלע 37 נקודות ברבע אחד ב-23 בינואר 2015, ו-60 נקודות ב-29 דקות מול אינדיאנה ב-5 בדצמבר 2016. הוא הוסיף 2,481 שלשות, השני בתולדות הקבוצה, וחזר לשחק אחרי שתי פציעות קשות בשנתיים וחצי.
הוא קלע בקבוצה 15,531 נקודות, השישי בתולדותיה, שיחק בה 25,844 דקות, החמישי בתולדותיה, ונבחר לחמישה משחקי אולסטאר, כולם בין 2015 ל-2019, ובמשחק אחד, ב-29 באוקטובר 2018, קלע 14 שלשות בניצחון על שיקגו, שיא ליגה למשחק, ו-52 נקודות. אחרי העזיבה לדאלאס ב-2024 נשארו בקבוצה קרי וגרין.
בטבלת השלשות של הקבוצה אין תחרות: אחרי קרי (4,291) וקליי (2,481) מגיעים דריימונד גרין עם 846, ג'ייסון ריצ'רדסון עם 700 וטים הארדוואיי עם 602.
הפער בין קליי, השני, לגרין, השלישי, הוא 1,635 שלשות.
קרי, קליי וגרין זכו יחד בארבע אליפויות, בין 2015 ל-2022, וכולם נבחרו בדראפט על ידי הקבוצה: קרי במקום ה-7, קליי במקום ה-11 וגרין, בסיבוב השני, במקום ה-35. השלישייה הזו הייתה הליבה של הקבוצה בכל העשור, ובקיץ 2024 היא התפרקה לראשונה, עם יציאתו של קליי. אנדרה איגוודלה, שהצטרף ב-2013, השלים את הליבה, ומספרו, 9, הופרש. האליפות של 2015 הייתה הרביעית בתולדות הקבוצה, והראשונה מאז 1975.

דריימונד גרין הוא המוביל בטריפל-דאבל בתולדות הקבוצה (33), השני באסיסטים (5,402) והשני בחסימות (939), ובגובה 2.01 מטר הוא שיחק סנטר בקבוצה אלופה, הגן על כמה עמדות וניהל את ההתקפה מהעמדה הגבוהה. הוא נבחר ב-2017 לשחקן ההגנה של השנה, וזכה בארבע אליפויות. את הדמות שלו מלווה גם הצד הקשה: ההשעיה במשחק 5 של גמר 2016 והמכה בפול ב-2022.
גרין שיחק 960 משחקים בקבוצה, השני אחרי קרי, ו-33 הטריפל-דאבל שלו הם יותר מ-21 של טום גולה בשנות ה-50, מ-17 של גאי רודג'רס, מ-16 של צ'מברליין ומ-10 של קרי, ארבעת הבאים אחריו ברשימת הקבוצה, ושיחק בה 27,435 דקות, הרביעי בתולדותיה. בחסימות הוא עוקף את הסנטרים ג'ו בארי קרול (837) ואריק דמפייר (728), ורק אדונאל פויל (1,140) לפניו, ובאסיסטים הוא עוקף את הרכזים הגדולים של הקבוצה, גאי רודג'רס (4,855) וטים הארדוואיי (3,926).
מהתקופות הקודמות, צ'מברליין, בארי, אריזין ותורמונד הם שחקני היכל התהילה שהגדירו את הקבוצה, ו-Run TMC היא השלישייה הזכורה ביותר מהשנים שבלי אליפות. תורמונד מוביל את הקבוצה בריבאונדים, 12,771, וחמישה מהשמונה בטבלה שלמטה זכו באליפות עם הקבוצה: קרי, בארי, אריזין, קליי וגרין.
בין המאמנים מוביל סטיב קר, עם 606 ניצחונות, יותר מכל מאמן אחר בקבוצה ובאחוז ניצחונות של 63.0%. אחריו אל אטלס, עם 557 ניצחונות בין 1969 ל-1983, ודון נלסון עם 422. לגוטליב, המאמן הראשון, היו 263 ניצחונות. מארק ג'קסון ניצח 121 משחקים בשלוש עונות, בין 2011 ל-2014, וג'ון באך, מאמן שנות הנפילה, רשם 95 ניצחונות ו-172 הפסדים בשבע עונות. אלקס האנום, בין 1963 ל-1966, ניצח 100 והפסיד 140.
| שחקן | שנים בקבוצה | מספרים בקבוצה | הישגים |
|---|---|---|---|
| סטף קרי | 2009 עד היום | 26,806 נקודות, 6,782 אסיסטים, 4,291 שלשות; 24.8 נקודות למשחק | מוביל הקבוצה בנקודות, באסיסטים ובשלשות; שני תארי MVP, ארבע אליפויות ו-MVP גמר 2022 |
| ווילט צ'מברליין | 1959 עד 1965 | 17,783 נקודות; 41.5 נקודות ו-25.1 ריבאונדים למשחק | ממוצע הנקודות והריבאונדים הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה; 100 נקודות ב-2.3.1962 |
| ריק בארי | 1965 עד 1967, 1972 עד 1978 | 16,447 נקודות; 25.6 נקודות למשחק | MVP גמר 1975, מלך הסלים 1966/67 (35.6) |
| פול אריזין | 1950 עד 1962 | 16,266 נקודות; 22.8 נקודות למשחק | אליפות 1956, 10 אולסטארים |
| כריס מולין | 1985 עד 1997, 2000 עד 2001 | 16,235 נקודות | אחד משלושת Run TMC, מספר 17 מופרש |
| קליי תומפסון | 2011 עד 2024 | 15,531 נקודות, 2,481 שלשות | ארבע אליפויות; 37 נקודות ברבע אחד ב-23.1.2015 |
| נייט תורמונד | 1963 עד 1974 | 13,191 נקודות, 12,771 ריבאונדים | מוביל הקבוצה בריבאונדים בכל הזמנים, מספר 42 מופרש |
| דריימונד גרין | 2012 עד היום | 5,402 אסיסטים, 939 חסימות, 33 טריפל-דאבל | מוביל הקבוצה בטריפל-דאבל, שני בכל הזמנים באסיסטים; ארבע אליפויות |
מקור: Basketball Reference, מובילי הזכיינית בכל הזמנים, נבדק ב-15.11.2026. המספרים המופרשים של הקבוצה: 9 (אנדרה איגוודלה), 13 (וילט צ'מברליין), 14 (Tom Meschery), 16 (אל אטלס), 17 (כריס מולין), 24 (ריק בארי) ו-42 (נייט תורמונד), לפי Wikipedia.
האולמות והבעלים של גולדן סטייט

הקבוצה החליפה אולמות כמעט כמו שחילפה ערים. בין 1962 ל-1964 שיחקה בקאו פאלאס בדיילי סיטי, בין 1964 ל-1966 באודיטוריום האזרחי של סן פרנסיסקו, ומ-1971 בקולוסיאום של אוקלנד, שנפתח ב-1966 והפך אז לביתה הבלעדי. בשנת 1996/97, בזמן שיפוץ האולם, שיחקה בארנה של סן חוזה.
ב-2019 עברה לצ'ייס סנטר בסן פרנסיסקו, ובו נערכו משחקי הבית של גמר 2022. המשחק האחרון באוקלנד היה משחק 6 של גמר 2019.
באורקל נרשמו כמה משיאי הקבוצה: 39-2 בבית ב-2014/15, 54 ניצחונות ברצף בבית בין 31.1.2015 ל-29.3.2016, שיא ליגה, ומשחק 7 של גמר 2016, שאליו הגיעו 19,596 צופים. שם נערכו גם משחקי הבית של כל חמשת הגמרים בין 2015 ל-2019.
גם הבעלות התחלפה. פיטר טיירל, שהחזיק גם בקבוצת פילדלפיה רוקטס, הקים את הקבוצה ב-1946, אדי גוטליב רכש אותה ב-1951, ופרנקלין מיולי ב-1962. ג'ים פיצג'רלד ודן פינאן החזיקו בה בין 1986 ל-1995, כריס כהן בין 1995 ל-2010, ומאז הבעלים הראשי הוא ג'ו לייקוב, עם פיטר גובר כשותף.
קבוצת בעלים של 19 אנשים הוצגה ב-15 בנובמבר 2010.
אורקל, שבו שיחקה הקבוצה כמעט חמישה עשורים, היה האולם של האליפויות של 1975, 2015, 2017 ו-2018. צ'ייס סנטר נפתח בספטמבר 2019, ובמימון פרטי של הקבוצה, והאליפות הראשונה בו הייתה זו של 2022. בסך הכול שיחקה הקבוצה באולם באוקלנד 48 עונות, מ-1971/72 עד 2018/19, והעונה האחרונה שלה שם הסתיימה ב-57-25 ובהפסד בגמר.
הקשר היהודי/ישראלי של גולדן סטייט ווריורס
מי שהקים את הקבוצה כשהייתה בפילדלפיה, אדי גוטליב, היה גם הדמות היהודית המרכזית בתולדותיה. הוא נולד ב-1898 בקייב והגיע לפילדלפיה בגיל עשר. ב-1917, בגיל 19, ארגן קבוצה שרוב שחקניה יהודים, שנקראה בהמשך ספאס, ראשי התיבות של איגוד העברים של דרום פילדלפיה, ועל המדים שלה הופיעו אותיות עבריות. גוטליב היה המאמן והמנהל הראשון של פילדלפיה ווריורס, אימן אותה תשע עונות (1946/47 עד 1954/55) וכיהן כבעלים שלה עד 1962, אז מכר אותה לפני המעבר לסן פרנסיסקו.
הוא הוכנס להיכל התהילה של הכדורסל ב-1972, להיכל התהילה היהודי הבינלאומי לספורט ב-1980 ולהיכל התהילה היהודי של פילדלפיה ב-1997. גוטליב עמד 25 שנה בראש ועדת החוקים של הליגה, ובשלושת העשורים האחרונים לחייו ניהל לבדו את לוח המשחקים שלה.
הקשר הישראלי החדש יותר הוא עומרי כספי, שהיה חבר בסגל של 2017/18, העונה שבה זכתה גולדן סטייט באליפות. הוא שוחרר באפריל 2018 אחרי פציעה בקרסול, בלי שהופיע במשחק פלייאוף, אבל קיבל טבעת אליפות בטקס בנובמבר 2018, מידי המנהל הכללי בוב מאיירס. גם דראגן בנדר, שחתם בווריורס בחוזה של 10 ימים ב-2020, וג'ף דאוטין ג'וניור, שחתם בה בחוזה קצר, עברו בהמשך למכבי תל אביב, דאוטין בחוזה לשלוש שנים. הרשימה חלקית, ומובאות בה דוגמאות מתועדות. עוד נתון: ערב המורשת היהודית של הקבוצה נערך לראשונה במרץ 2006, והוא אירוע שנתי. ב-2026/27 הוא מתוכנן ב-24 בינואר 2027 מול אוקלהומה סיטי.
הקהל, התרבות וגולדן סטייט מעבר לכדורסל
הקבוצה מכונה "ה-Dubs", לפי האות W של "Warriors", ואוהדיה מכונים Dub Nation. בשנות ה-80 וה-90 הייתה Run TMC סמל של כדורסל התקפי, ב-2007 הפכה קבוצת "We Believe" לסמל של אוהדים שחיכו 12 שנים לפלייאוף, ואחריה קבוצת "ספלאש בראדרס" של קרי וקליי הפכה את השלשה לסימן ההיכר של הליגה.
אחרי אליפות 2015 אירח הנשיא ברק אובמה את הקבוצה בבית הלבן, ואחרי אליפות 2022 ביקרו בו קרי, קר ושחקני הקבוצה ב-17 בינואר 2023, כשהנשיא ג'ו ביידן אירח אותם, ותמונת הכריכה של המאמר צולמה באירוע ההוא. מאז 2019 משחקת הקבוצה בסן פרנסיסקו עצמה, אחרי 48 שנים באוקלנד.
לוח משחקים
כל משחקי גולדן סטייט העונה, עם תוצאות ופרטים, בלוח המשחקים של הקבוצה, ואת תוצאות הלילה בלוח התוצאות.
ליגת דראפט
בליגת הדראפט אפשר לבנות סגל סביב קרי וגרין, ולבדוק אם הוא מחזיק עונה שלמה מול קבוצות אחרות.
פנטזי
את העקרונות מסביר המדריך לפנטזי NBA, ואפשר להתחרות עם חברים בליגות הפנטזי.
מה צפוי בעונת 2026/2027: האם גולדן סטייט חוזרת לפלייאוף?
מה השתנה בקיץ: כמעט כלום. ג'ימי באטלר, קריסטפס פורזינגיס ואל הורפורד נשארו, גרין חתם מחדש לשנה, ותוספת אחת, יאקסל לנדבורג, נבחר במקום ה-11. בספטמבר 2026 חתם קרי, בן 38, על הארכה לשנתיים ו-116 מיליון דולר, עד 2028/29, וקר חתם לשנתיים. באטלר, שקרע ACL, צפוי לחזור בינואר או בפברואר 2027, ומוזס מודי, שקרע גיד פיקה ב-23 במרץ, צפוי להיעדר עד אמצע העונה.
הפתיחה: אחרי חמישה משחקים המאזן הוא 2-3, המקום השני מחמישה באזור הפסיפיק, וה-SRS של הקבוצה 4.74, לפי Basketball Reference. ההתקפה, 117.6 נקודות ל-100 החזקות, חזקה מהממוצע בליגה, וההגנה, 119.4, חלשה ממנו, וקבוצה שחוזרת לפלייאוף לא יכולה להרשות לעצמה את זה. סוכנויות ההימורים העריכו 40.5 ניצחונות לפני העונה.
ההערכה שלנו היא שהקבוצה תהיה במאבק על מקום בפליי-אין, לא על מקום בצמרת, אלא אם באטלר וקרי ישחקו הרבה, כי ההיסטוריה מראה שגולדן סטייט הצליחה כשהכוכבים שלה היו בריאים. אפשר לעקוב בטבלאות מזרח ומערב, ובעמוד הקבוצה, גולדן סטייט ווריורס, יש את הסגל המלא והנתונים.
המקום של גולדן סטייט בהיסטוריה של ה-NBA
שבע אליפויות מציבות את גולדן סטייט במקום השלישי בליגה במספר האליפויות, אחרי בוסטון והלייקרס, אבל ההיסטוריה שלה אינה רצף אלא קפיצות: שתי אליפויות בשנות ה-40 וה-50, אחת ב-1975, ואז 40 שנה בלי אליפות עד 2015. ברוב התקופה הזו הקבוצה הייתה בינונית או גרועה, ובין 1977 ל-2012 העפילה לפלייאוף רק שש פעמים.
מה שמבדיל אותה משאר הקבוצות הוא התקופה שבין 2014 ל-2019: חמש עונות עם 322 ניצחונות ו-88 הפסדים, חמישה גמרים ושלוש אליפויות, ואליפות רביעית ב-2022 אחרי נפילה. בהערכה שלנו, גולדן סטייט תיזכר כקבוצה ששינתה את הדרך שבה משחקים כדורסל, יותר מכל קבוצה אחרת מאז הבולס של ג'ורדן, ושההשפעה הזו נשארת גם אחרי שהליבה שלה מזדקנת.
היכן ניתן לראות באתר
שחקנים וקבוצות במאמר
מקורות
- Basketball Reference - גולדן סטייט ווריורס: טבלת הזכיינית 1946/47 עד 2026/27
- Basketball Reference - מובילי הזכיינית בכל הזמנים
- Basketball Reference - גמר 2015: תוצאות כל המשחקים
- Basketball Reference - גמר 2016: תוצאות כל המשחקים
- Basketball Reference - גמר 2022: תוצאות כל המשחקים
- Basketball Reference - סטף קרי
- Wikipedia - היסטוריית גולדן סטייט ווריורס
- Wikipedia - גמר NBA 1975
- Wikipedia - גמר NBA 2016
- Wikipedia - עונת 2025/26 של גולדן סטייט ווריורס
- NBA.com - 100 הנקודות של וילט צ'מברליין, 1962
- NBA.com - We Believe: גולדן סטייט מדיחה את דאלאס, 2007
- ESPN - גולדן סטייט מסיימת 73-9 ושוברת את שיא שיקגו
- CBS Sports - יוסטון מחטיאה 27 שלשות ברצף במשחק 7, 2018
- Hoops Rumors - דוראנט וראסל: טרייד החתימה בין ברוקלין לגולדן סטייט, 2019
- Hoops Rumors - קליי תומפסון לדאלאס בטרייד חתימה, 2024
- SI - גולדן סטייט מקבלת את ג'ימי באטלר מהיט, 2025
- ABC7 - ג'ימי באטלר קורע ACL, ינואר 2026
- Wikimedia Commons - Wilt Chamberlain 100 Point Game 1962 (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Rick Barry 1972 publicity photo (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Al Attles, צילום: Corey Carter (CC BY 2.0)
- Wikimedia Commons - Golden State Warriors Head Coach Steve Kerr, צילום: Cyrus Saatsaz (CC BY-SA 4.0)
- Wikimedia Commons - Chase Center, צילום: Tony Wasserman (CC BY-SA 2.0)
- Wikimedia Commons - Klay Thompson (cropped), צילום: Keith Allison (CC BY-SA 2.0)
- Wikimedia Commons - Draymond Green against Washington (cropped), צילום: Keith Allison (CC BY-SA 2.0)
- Wikimedia Commons - Oracle Arena June 2019, צילום: Cullen328 (CC BY-SA 3.0)
- Wikimedia Commons - Steph Curry, הבית הלבן 2023 (נחלת הציבור)
- Wikipedia - Eddie Gottlieb
- JTA - כספי מקבל טבעת אליפות מגולדן סטייט (2018)
- J. The Jewish News of Northern California - ערב המורשת היהודית הראשון של הווריורס
- San Francisco Chronicle - בנדר חותם במכבי תל אביב
- Jerusalem Post - דאוטין חותם במכבי תל אביב
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה:

מייסד HoopsInsights ואוהד NBA מאז ילדותו. כותב ומעדכן את המאמרים והנתונים באתר ובודק אותם מול מקורות חיצוניים. עוד על המחבר
אהבתם? קבלו עוד כזה במייל
תוצאות, שחקנים חמים, טריידים ופציעות: פעם בשבוע בימי שישי, או כל בוקר עם סיכום הלילה.
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: ההיסטוריה של גולדן סטייט ווריורס) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.