קבוצות העונה הגדולות ביותר שלא זכו באליפות NBA

ווריורס 2015/16 ניצחו 73 משחקים, הכי הרבה בתולדות הליגה, ולא זכו באליפות. דאלאס ניצחה 67 ונעצרה בסיבוב הראשון מול קבוצת מקום 8, וקליבלנד ניצחה 64 ב-2025 והודחה בסיבוב השני בלי שני כוכביה בריאים. במאמר הזה בחרנו אחת עשרה קבוצות עונה שהיו הכי טובות בליגה או השנייה בטובה, ובכל זאת נשארו בלי אליפות. נציג לכל אחת מאזן, מאמן, כוכבים, את הדרך בפלייאוף ומי הדיח אותה, נגדיר מה נחשב כישלון ומה אכזבה, ונסביר למה קבוצה יכולה לשלוט בעונה הסדירה ולהיעצר בפלייאוף.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

איך מגדירים קבוצה גדולה שלא זכתה באליפות NBA?

לפני שמציגים רשימה צריך להסכים על הכללים, אחרת היא הופכת לדירוג של טעם אישי. במאמר הזה בחרנו קבוצות של עונה אחת, ולא שושלות, לפי שלושה תנאים: לפחות 60 ניצחונות בעונה מלאה (או קצב מקביל בעונה מקוצרת), המאזן הטוב ביותר בליגה או השני בטוב, ואפס אליפויות באותה שנה. הרשימה אינה מלאה: קבוצות כמו דטרויט פיסטונס 2005/06 (64-18, הפסד בגמר המזרח למיאמי) וסן אנטוניו 1994/95 (62-20, הפסד בגמר המערב ליוסטון) גם עומדות בקריטריונים. בחרנו את אחת עשרה שהסיפור שלהן הכי ברור.

צריך להגדיר גם מה נחשב אכזבה ומה נחשב כישלון. אכזבה היא הפסד בגמר האזור או בגמר, כלומר קבוצה שהגיעה רחוק אבל נעצרה לפני הסוף. כישלון הוא הדחה מוקדמת, בסיבוב הראשון או השני, של קבוצה שהמאזן והמיקום שלה הפכו אותה לפייבוריטית. כשהסיבה היא פציעה של כוכב, ציינו זאת בנפרד, כי לא תמיד מדובר בכישלון של הקבוצה אלא בחוסר מזל. ברשימה הזו יש חמש אכזבות (ארבע בגמר אזור ואחת בגמר) ושש הדחות מוקדמות.

אחת עשרה קבוצות, אפס אליפויות, בקצרה

11 קבוצות העונה הגדולות ביותר שלא זכו באליפות NBA

הטבלה מסודרת לפי מספר הניצחונות בעונה הסדירה. אחריה, כל קבוצה בנפרד: איך הצליחה בעונה הסדירה, מה קרה בפלייאוף, ולמה זה נגמר שם.

גולדן סטייט ווריורס 2015/16 - 73-9 ואליפות שנפלטה

73-9 הוא עדיין השיא של כל הזמנים, והווריורס של סטיב קר עברו בו את 72-10 של שיקגו מ-1996. הם פתחו ב-24-0, ניצחו 34 משחקי חוץ (שיא ליגה), קלעו 1,077 שלשות ומסרו 28.9 אסיסטים למשחק. סטף קרי היה MVP פה אחד (131 קולות ראשונים) עם 30.1 נקודות ו-402 שלשות, גם הוא שיא, וקליי תומפסון ודריימונד גרין היו אול-סטארס. זה מסביר למה הצליחו: קליעה מרחוק בנפח חסר תקדים, תנועת כדור (2,373 אסיסטים) והפרש נקודות ממוצע של 10.76 למשחק לטובתם.

בפלייאוף הם עברו את יוסטון 4-1 ואת פורטלנד 4-1, את השנייה בלי קרי, שנעדר 15 יום בגלל נקע בברך, עד משחק 4, ואז הפסידו 3-1 לאוקלהומה סיטי בגמר המערב וניצחו שלושה משחקים ברצף. בגמר מול קליבלנד הם הובילו שוב 3-1. במשחק 5 הושעה גרין, במשחק 6 הודח קרי אחרי שזרק את מגן הפה לקהל, ובמשחק 7, ב-19 ביוני, הם הפסידו 93-89 בבית.

הווריורס הם הקבוצה הראשונה בהיסטוריית הגמר שאיבדה יתרון 3-1. קליבלנד פתחה במשחק 6 ברבע ראשון של 31-11, ולברון ג'יימס וקיירי אירווינג קלעו 41 נקודות כל אחד במשחק 5. אחרי 73 ניצחונות, שבעה משחקים הספיקו כדי לאבד את התואר. בקיץ שאחרי צירפה הקבוצה את קווין דוראנט וזכתה בשתי אליפויות, ב-2017 וב-2018. על הקבוצה הזו אפשר לקרוא גם בעמוד הקבוצות החשובות בהיסטוריה.

בוסטון סלטיקס 1972/73 - 68-14 וכתף אחת

הסלטיקס של טום היינסון סיימו עם 68-14, המאזן הטוב ביותר בתולדות הפרנצ'ייז עד אז וניצחון אחד פחות משיא הליגה של הלייקרס מ-1971/72 (69-13). היינסון נבחר למאמן השנה, דייב קאוונס ל-MVP, וג'ון האבליצ'ק לחמישיית העונה ולחמישיית ההגנה. לצד ג'ו ג'ו וייט בעמדת הגארד, זו הייתה קבוצה שהצליחה בזכות הגנה חזקה ופיזור בין כמה כוכבים.

בפלייאוף הם עברו את אטלנטה 4-2, ובגמר המזרח פגשו את ניו יורק. הסדרה נמשכה שבעה משחקים: בוסטון ניצחה במשחקים 1 ו-5 בבית ובמשחק 6 במדיסון סקוור גארדן, אבל ניו יורק ניצחה את משחק 7 ב-Boston Garden, 94-78. הניקס המשיכו לאליפות.

לפי Boston.com, האבליצ'ק נפצע בכתף ימין במשחק 3, אחרי שהתנגש בחסימה של דייב דבושר, החמיץ את משחק 4 וחזר עם יד שהיינסון תיאר כמתנדנדת. האבליצ'ק עצמו אמר שבלי הפציעה הקבוצה הייתה זוכה באליפות. בוסטון אכן זכתה בה בשנה שאחרי, ב-1974, מול מילווקי.

דאלאס מאבריקס 2006/07 - 67-15 והמקום השמיני

דאלאס של אייברי ג'ונסון שיפרה את עצמה בשבעה ניצחונות, מ-60-22 ל-67-15, וסיימה ראשונה במערב, עם ההתקפה השנייה בטיבה בליגה. דירק נוביצקי היה ה-MVP עם 24.6 נקודות, 8.9 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים, וסביבו שיחקו ג'וש הווארד (18.9 נקודות, אול-סטאר), ג'ייסון טרי (16.7) וג'רי סטקהאוס (12.0). הקבוצה הצליחה בעונה הרגילה בזכות כוכב אחד עם הרבה סקורינג ושחקני משנה שקלעו בעקביות.

בסיבוב הראשון היא פגשה את גולדן סטייט הממוקמת שמינית, בהדרכת דון נלסון, שאימן את דאלאס בעבר, ובהובלת בארון דייויס, שקלע 33 נקודות במשחק הראשון. הסדרה הסתיימה 2-4, ובתוצאות הבאות הנקודות של דאלאס מופיעות קודם: 85-97, 112-99, 91-109, 99-103, 118-112 ו-86-111.

נוביצקי רשם בסדרה 19.7 נקודות ו-11.3 ריבאונדים, אחרי ממוצע של 24.6 נקודות בעונה, ודאלאס הפסידה שלושה משחקים בהפרש 12 נקודות או יותר (12, 18 ו-25). דאלאס הייתה קבוצת מקום 1 השלישית שהפסידה לקבוצה ממקום 8, אחרי סיאטל ב-1994 ומיאמי ב-1999, ושתיהן הפסידו בסדרות של חמישה משחקים. זו הייתה הפעם הראשונה בסדרה של שבעה.

סן אנטוניו ספרס 2015/16 - 67-15 והעונה האחרונה של דאנקן

הספרס של טים דאנקן ושל גרג פופוביץ' סיימו במקום השני במערב, מאחורי הווריורס, עם 67-15, שיא פרנצ'ייז, ו-40-1 בבית, שוויון עם סלטיקס 1985/86. קוואי לנארד נבחר לחמישיית האול-סטאר לראשונה (21.2 נקודות, 6.8 ריבאונדים), למרכוס אולדריג' הוסיף 18.0 נקודות ו-8.5 ריבאונדים, וטוני פארקר ומאנו ג'ינובילי עמדו מאחוריהם. דאנקן, בעונה ה-19 והאחרונה שלו, קיבל 8.6 נקודות ו-7.3 ריבאונדים. הקבוצה נשענה על איזון ולא על כוכב אחד.

הם סחפו את ממפיס 4-0, ובסיבוב השני פגשו את אוקלהומה סיטי של קווין דוראנט וראסל ווסטברוק. משחק 1 נגמר 124-92 לספרס, אבל משחק 2 הוכרע בנקודה אחת (97-98) לטובת אוקלהומה. אחר כך התחלפו: ספרס ניצחו את משחק 3 בחוץ (100-96) ואוקלהומה ניצחה את משחקים 4, 5 ו-6 (111-97, 95-91 ו-113-99, כשהנקודות של אוקלהומה קודם).

הספרס היו קבוצת ה-67 ניצחונות הראשונה מאז דאלאס 2007 שהודחה לפני גמר האזור. דאנקן פרש אחרי העונה עם חמש אליפויות, ובסדרה שבה שני משחקים צמודים, 97-98 ו-91-95, הוכרעו נגד סן אנטוניו.

קליבלנד קאבלירס 2008/09 - 66-16 ולברון בשיאו

קליבלנד של מייק בראון סיימה עם 66-16, המאזן הטוב בליגה, ושיא פרנצ'ייז שעלה על 57-25 הקודם. בבית היא ניצחה 39 מתוך 41, השיא השני בטיבו בכל הזמנים. בראון נבחר למאמן השנה, ולברון ג'יימס ל-MVP עם 28.4 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-7.2 אסיסטים, והוא סיים שני בהצבעה על שחקן ההגנה של השנה. הקבוצה הייתה רביעית בליגה בהתקפה ושלישית בהגנה. כלומר הקבוצה הצליחה בעונה הרגילה לא רק בזכות כוכב אחד, אלא בזכות איזון בין התקפה להגנה.

מו וויליאמס הוסיף 17.8 נקודות עם 43.6% משלוש, זידרונאס אילגאוסקאס 12.9 נקודות ודלונטה ווסט 11.7. בפלייאוף היא ניצחה את דטרויט ואת אטלנטה 4-0 בכל אחת, בסך הכול 8-0, והגיעה לגמר המזרח כפייבוריטית מוחלטת מול אורלנדו.

הקבוצה פתחה את העונה ב-20-3, ובבית ב-10-0. אנדרסון וארז'או הוסיף 8.6 נקודות ו-7.2 ריבאונדים עם 53.6% מהשדה, ולצד ג'יימס, שסיים שני בהצבעה על שחקן ההגנה, זה הפך את קליבלנד לקבוצה עם המאזן הטוב בליגה.

הסדרה התחילה צמודה. משחק 1 הוכרע בנקודה אחת, 107-106 לאורלנדו. במשחק 2 קלע ג'יימס את סל הניצחון הראשון שלו בפלייאוף בשריקת הסיום, 96-95. אבל אורלנדו, בהובלת דווייט הווארד, ניצחה ארבעה מתוך שישה, וסגרה במשחק 6 בפער של 13 נקודות, 103-90 לאורלנדו.

אורלנדו הפסידה אחר כך בגמר ללייקרס 4-1, ולכן קליבלנד נשארה עם הרגשה שהאליפות הייתה בהישג יד. בעונה שאחרי הקבוצה סיימה 61-21 והודחה בסיבוב השני מול בוסטון, ולברון ג'יימס עזב למיאמי.

פיניקס סאנס 2021/22 - 64-18 ומשחק 7 אחד גרוע

הסאנס של מונטי וויליאמס סיימו עם 64-18, המאזן הטוב בליגה, ושיא פרנצ'ייז: ניצחון מספר 63 ב-5 באפריל עקף את 62 הניצחונות של 1992/93 ו-2004/05. הקבוצה ניצחה את כל 16 משחקיה בנובמבר, והבטיחה את המקום הראשון במערב ב-24 במרץ. דווין בוקר, כריס פול, דיאנדרה איטון ומיקאל ברידג'ס הרכיבו את הליבה: בוקר היה הסקורר, פול הרכז שניהל את המשחק, ואיטון וברידג'ס השלימו את החמישייה.

בסיבוב הראשון הם עברו את ניו אורלינס 4-2, ובסיבוב השני הובילו מול דאלאס 2-0 (121-114 ו-129-109) ו-3-2 אחרי 110-80 במשחק 5. אחר כך הפסידו משחק 6 ואת משחק 7 ב-15 במאי 2022 בבית, 123-90.

לפי ESPN, דאלאס הובילה במחצית 57-27, ולוקה דונצ'יץ' קלע 35 נקודות. פול סיים עם 10 נקודות, בלי אף נקודה במחצית הראשונה, ו-39 מינוס, השיא השלילי בקריירה שלו. הסאנס היו קבוצת ה-64 ניצחונות השלישית שלא הגיעה לגמר האזור, אחרי דאלאס 2007 וספרס 2016. פול אמר אחרי המשחק שהאשם עליו ולא על המאמן.

קליבלנד קאבלירס 2024/25 - 64-18 ופציעות בזמן הלא נכון

קליבלנד של קני אטקינסון, בעונתו הראשונה בתפקיד אחרי שג'יי.בי. ביקרסטף פוטר, פתחה ב-15-0, רק הפעם הרביעית בהיסטוריה של הליגה, וסיימה עם 64-18 והמקום הראשון במזרח. היא ניצחה 34 משחקי בית ו-30 משחקי חוץ. דונובן מיטשל רשם 24.0 נקודות, דריוס גרלנד 20.6 נקודות ו-6.7 אסיסטים, אוון מובלי 18.5 נקודות ו-9.3 ריבאונדים עם 1.6 חסימות, וג'ארט אלן 13.5 נקודות ו-9.7 ריבאונדים עם 70.6% מהשדה.

היא זכתה בתואר הדיוויזיה, הראשון מאז 2018 והראשון בלי לברון ג'יימס, והבטיחה את המקום הראשון ב-8 באפריל.

בסיבוב הראשון היא סחפה את מיאמי 4-0, אבל גרלנד חזר ונפצע שם באצבע הגדולה ברגל, ולכן החמיץ שני משחקים בסדרה הזו ואת שני המשחקים הראשונים מול אינדיאנה. מובלי נעדר ממשחק 2 בגלל נקע בקרסול.

מול אינדיאנה, משחק 1 הסתיים 121-112 לאינדיאנה, ומשחק 2 הסתיים 120-119 לאינדיאנה, אחרי שקליבלנד איבדה יתרון של 20 נקודות ומיטשל קלע 48. קליבלנד ניצחה את משחק 3 (126-104) עם 43 נקודות של מיטשל, והפסידה את משחק 4 ב-129-109, כשהייתה מאחור ב-41 נקודות במחצית, ואת משחק 5, 114-105.

גרלנד קלע בשלושת המשחקים האחרונים 34.2% מהשדה ו-16.7% משלוש, וגם הוא אמר אחר כך שלא היה עצמו. זו הייתה השנה השנייה ברציפות שבה הקבוצה הודחה בסיבוב השני. אינדיאנה, בהובלת טייריס הליברטון, המשיכה לגמר.

סיאטל סופרסוניקס 1993/94 - 63-19 והפעם הראשונה

הסוניקס של ג'ורג' קארל סיימו עם 63-19, המאזן הטוב בליגה, ראשונים במערב. הקבוצה נשענה על הצמד גארי פייטון (16.5 נקודות, 6.0 אסיסטים, 2.3 חטיפות, חמישיית ההגנה) ושון קמפ (18.1 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 2.1 חסימות), עם דטלף שרמפף (15.0), קנדל גיל (14.1) וסם פרקינס (12.3) כתומכים. המאזן הטוב בליגה הפך אותה לפייבוריטית ברורה בסדרה הראשונה.

בסיבוב הראשון, שהיה אז בסדרה של חמישה משחקים, היא פגשה את דנוור הממוקמת שמינית. סיאטל ניצחה את שני המשחקים הראשונים בבית (106-82 ו-97-87), אבל דנוור ניצחה בבית 110-93, ואחר כך 94-85 בהארכה, ולבסוף את משחק 5 בסיאטל בהארכה, 98-94. לפי Basketball-Reference, דיקמבה מוטומבו חסם שמונה זריקות ולקח 15 ריבאונדים, ובשריקת הסיום נפל לרצפה עם הכדור.

זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות ה-NBA שקבוצה ממקום 8 הדיחה קבוצה ממקום 1. סיאטל איבדה את שני משחקי החוץ ואת שתי ההארכות, והסדרה נגמרה בנקודות ספורות. את סיפורו של קארל, ששנתיים אחר כך הגיע לגמר, אפשר לקרוא במאמר על השחקנים והמאמנים שלא זכו באליפות.

פיניקס סאנס 2004/05 - 62-20 ו"שבע שניות או פחות"

הסאנס של מייק ד'אנטוני, מאמן השנה, סיימו עם 62-20, המאזן הטוב בליגה, אחרי שפתחו ב-31-4 ואיבדו אחר כך שישה משחקים ברצף, בעיקר בגלל פציעה בירך של סטיב נאש. נאש היה ה-MVP עם 15.5 נקודות ו-11.5 אסיסטים, ובצדו אמארה סטודמאייר עם 26.0 נקודות ו-8.9 ריבאונדים, שון מריון עם 19.4 נקודות ו-11.3 ריבאונדים, ג'ו ג'ונסון עם 17.1 נקודות וקוונטין ריצ'רדסון, שקלע 226 שלשות ושיתף את המקום הראשון בליגה בסעיף הזה.

העונה הזו הייתה קפיצה גדולה: שנה קודם הסאנס סיימו 29-53, ובקיץ נאש הגיע כשחקן חופשי מדאלאס. ההפרש הוא 33 ניצחונות, ובריאן קולנג'לו, המנג'ר הכללי, נבחר למנהל השנה.

הסאנס הובילו את הליגה בנקודות לפוזשן, בנקודות למשחק, בנסיונות שלוש ובאחוזי השלוש. הסגנון, שזכה לכינוי "שבע שניות או פחות", הפך את הקבוצה למהירה ומסוכנת, ובעונה הרגילה זה היה יתרון אדיר, כי רוב היריבות לא הצליחו לעמוד בקצב.

בפלייאוף הסאנס סחפו את ממפיס 4-0 ועברו את דאלאס 4-2, כולל 130-126 בהארכה במשחק 6. אבל בגמר המערב הם פגשו את סן אנטוניו וניצחו רק משחק אחד. התוצאות, כשהמנצחת קודם: 121-114 לספרס, 111-108 לספרס, 102-92 לספרס, 111-106 לסאנס ו-101-95 לספרס.

ג'ונסון סבל משבר בעצם ארובת העין שנרשם ב-11 במאי, והחמיץ חלק מהמשחקים: הוא שיחק רק 9 מתוך 15 משחקי הפלייאוף של הקבוצה. נאש רשם בפלייאוף 23.9 נקודות ו-11.3 אסיסטים וסטודמאייר 29.9 נקודות, ועדיין לא היה די. הספרס זכו באליפות באותה שנה.

מילווקי באקס 2018/19 - 60-22 ו-2-0 שהתפוגג

הבאקס של מייק בודנהולצר סיימו עם 60-22, ראשונים במזרח, עם ההגנה הטובה בליגה. יאניס אנטטוקומפו נבחר ל-MVP עם 27.7 נקודות, 12.5 ריבאונדים ו-5.9 אסיסטים ב-72 משחקים, וכריס מידלטון הוסיף 18.3 נקודות, אריק בלדסו 15.9, מלקולם ברוגדון 15.6 וברוק לופז 12.5, שפספס משחק אחד בלבד. הם ניצחו 33 מתוך 41 בבית.

בפלייאוף הם סחפו את דטרויט 4-0 ועברו את בוסטון 4-1. בגמר המזרח מול טורונטו הם ניצחו את שני המשחקים הראשונים (108-100 ו-125-103), אבל הפסידו ארבעה ברצף: 118-112 בשתי הארכות, 120-102, 105-99 ו-100-94.

בשלושת המשחקים האחרונים מילווקי קלעה 102, 99 ו-94 נקודות, לעומת 108 ו-125 בשניים הראשונים, וטורונטו, בהובלת קוואי לנארד, עצרה את ההתקפה שלה. יאניס רשם בפלייאוף 25.5 נקודות. טורונטו זכתה באליפות באותה שנה.

שיקגו בולס 2011/12 - 50-16 ורצועה קרועה

הבולס של טום תיבודו סיימו את העונה המקוצרת עם 50-16, שוויון בראש הליגה עם סן אנטוניו, מה שמתורגם לכ-62 ניצחונות בעונה מלאה, ושוב ראשונים במזרח. דריק רוז רשם 21.8 נקודות ו-7.9 אסיסטים, אבל שיחק רק 39 מתוך 66 משחקים, לואול דנג הוסיף 15.3 נקודות, קרלוס בוזר 15.0 נקודות ו-8.5 ריבאונדים, וג'ואקים נואה 10.2 נקודות ו-9.8 ריבאונדים. הקבוצה ניצחה 50 משחקים כשרוז שיחק רק בחלק מהם, וזה מראה כמה עומק הייתה לה. תיבודו עצמו נבחר למאמן החודש בליגה בדצמבר-ינואר, ובמזרח במרץ.

בסיבוב הראשון הם פגשו את פילדלפיה, הממוקמת שמינית (35-31). במשחק 1, ב-28 באפריל, הבולס ניצחו 103-91, אבל רוז קרע את הרצועה הצולבת הקדמית בסוף המשחק ונגמרה לו העונה.

רוז היה ה-MVP של 2010/11, כשהבולס סיימו 62-20 והפסידו בגמר המזרח למיאמי 4-1. ב-2011/12 הם סיימו שוב ראשונים במזרח, ואז נעצרו כבר בסדרה הראשונה.

אחרי זה הבולס הפסידו את משחקים 2, 3 ו-4. נואה נפצע בקרסול שמאל במשחק 3 והחמיץ את משחקים 4 ו-5. הם ניצחו את משחק 5 בבית, אבל הפסידו את משחק 6 בפילדלפיה, 79-78, בהפרש נקודה אחת.

הבולס היו קבוצת מקום 1 החמישית שהפסידה למקום 8, אחרי סיאטל 1994, מיאמי 1999, דאלאס 2007 וסן אנטוניו 2011. רוז החמיץ את כל העונה שאחרי, וכשחזר ב-2013/14 שיחק רק 10 משחקים לפני שנפצע שוב בברך. פציעה אחת בסדרה הראשונה שינתה את כל העשור של הקבוצה.

למה קבוצות גדולות בעונה הסדירה לא זכו באליפות NBA?

כשמסתכלים על אחת עשרה הסיפורים יחד, מתגלים חמישה דפוסים. הראשון הוא פציעות: הסלטיקס איבדו את האבליצ'ק, הבולס את רוז ואת נואה, הסאנס את ג'ונסון, וקליבלנד 2025 שיחקה בלי גרלנד ומובלי חלק מהסדרה. ארבע מתוך אחת עשרה.

השני הוא מומנטום וסדרה שנשברת: הווריורס, הסוניקס, הבאקס והסאנס 2022 הובילו בסדרה שבה הודחו. השלישי הוא יריבה בדיוק מהסוג הלא נכון: אורלנדו עם דווייט הווארד, סן אנטוניו 2005 מול הסאנס, אוקלהומה עם שני סופרסטארים מול הספרס. הרביעי הוא הסתברות: דאלאס 2007 והבולס 2012 הפסידו מול קבוצת מקום 8, וסדרה של שבעה משחקים כוללת מספיק רעש כדי שגם הפייבוריטית תפסיד. והחמישי הוא קבוצה שנבנתה לעונה הסדירה: הסאנס של 2005 והווריורס של 2016 נבנו סביב קצב וקליעה מרחוק, ולפי המחקר שמובא בהמשך, משחקי פלייאוף נוטים להיות מוכרעים יותר בריבאונד הגנתי ופחות באסיסטים.

בארבע מתוך אחת עשרה הסדרות, היריבה שניצחה זכתה באליפות באותה עונה: ניו יורק ב-1973, קליבלנד ב-2016, סן אנטוניו ב-2005 וטורונטו ב-2019. זה מרכך את ההפסד, כי הן הפסידו לאלופה, אבל הוא נשאר אכזבה, כי הקבוצה שהפסידה הייתה על הנייר הטובה יותר.

למה קבוצה מצליחה בעונה הרגילה ולא בפלייאוף?

יש כמה הסברים, וחלקם מבוססים על נתונים. הפורמט: בעונה הסדירה קבוצה פוגשת כל יריבה בין פעמיים לארבע פעמים, ובפלייאוף היא משחקת עד שבעה משחקים נגד אותה יריבה, ולכן המאמן היריב יכול ללמוד את הנקודות החלשות שלה ולהתאים את התוכנית. בנוסף, כל משחק שווה יותר: בעונה הסדירה משחק אחד הוא כ-1.2% מהמאזן, ובסדרה של שבעה משחקים הוא כ-14% מהסדרה.

הקצב והסגנון: מחקר על ליגת ה-ACB הספרדית של 2007/08 (García ואחרים, 2013, פורסם ב-⁦Journal of Human Kinetics⁩, 323 משחקים, מהם רק 17 בפלייאוף) מצא שבעונה הרגילה מה שהבדיל בין מנצחת למפסידה היה בעיקר אסיסטים, ריבאונדים הגנתיים וקליעה מהשדה, ואילו בפלייאוף רק הריבאונד ההגנתי הבדיל. החוקרים מציינים שבפלייאוף יש פחות פוזשנים, 71.16 לעומת 74.75, לפי מחקר קודם שציטטו. המדגם קטן והליגה אחרת, אבל הכיוון מתאים לסאנס של 2005 ולווריורס של 2016, שחיו על קצב.

הרוטציה: בפלייאוף מאמנים מקצרים את הרוטציה ונותנים לכוכבים יותר דקות, ולכן עומק הספסל, שהיה יתרון בעונה הסדירה, מאבד ערך. פירוט על כך אפשר למצוא במאמר על רוטציית שחקנים.

המאזן עצמו: 82 משחקים כוללים משחקים נגד קבוצות חלשות, מנוחות לכוכבים ופציעות שהחלימו עד אפריל. במאמר על מה הופך קבוצה לאלופה אפשר לראות מה מאפיין אלופות. בקצרה, מאזן מצוין הוא מדד לטיב הקבוצה, אבל לא ערובה לתוצאה בפלייאוף.

קבוצות המקום הראשון שהפסידו למקום השמיני

שלוש מתוך אחת עשרה הקבוצות ברשימה, הסוניקס, דאלאס והבולס, הפסידו לקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום 8. מאז 1994 זה קרה שש פעמים בסך הכול.

לפי Yahoo Sports ו-CBS Sports, מיאמי היא הקבוצה היחידה שהייתה בשני הצדדים של ההפתעה: היא הפסידה כמקום 1 ב-1999 וניצחה כמקום 8 ב-2023. שש ההפתעות האלה הן הדרך הקיצונית ביותר שבה מאזן מרשים יכול להתפרק.

המספרים שמאחורי הקבוצות שלא זכו באליפות

• 73 - הניצחונות של ווריורס 2015/16, השיא של כל הזמנים, שהסתיימו בלי אליפות.
• 3-1 - ההובלה שהווריורס איבדו בגמר, ההפסד הראשון מסוגו בהיסטוריית הגמר.
• 39-2 - מאזן הבית של קליבלנד 2009, השני בטיבו אי פעם, ועדיין היא הודחה בגמר המזרח.
• 67 - הניצחונות של דאלאס 2007 ושל הספרס 2016, והשתיים הודחו לפני גמר האזור.
• 123-90 - התוצאה של משחק 7 של הסאנס ב-2022, אחרי הובלה 2-0 בסדרה.
• 15-0 - הפתיחה של קליבלנד 2025, הרביעית בהיסטוריה, שנגמרה בהדחה בסיבוב השני.
• 6 - הפעמים מאז 1994 שקבוצה ממקום 8 הדיחה קבוצה ממקום 1.

איפה זה עומד היום, אצל קבוצות שלא זכו באליפות?

ב-2025 קליבלנד, עם 64 ניצחונות, הודחה בסיבוב השני מול אינדיאנה, ואינדיאנה עצמה הגיעה לגמר. זה מזכיר שמאזן מצוין אינו הגורם היחיד, ושגם קבוצה שנבנתה לעונה ארוכה יכולה להיפגע מפציעה אחת בזמן הלא נכון. כדי לבדוק איך זה נראה בפועל, אפשר לבנות קבוצה בעצמכם.

המקום בהיסטוריה של הקבוצות שלא זכו באליפות

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2026

שאלות נפוצות